אם יצא לכם לשמוע את המושג "פרשת השבוע" ועדיין לא הבנתם איך זה עובד, הגעתם למקום הנכון.
ביהדות ישנם חמישה חומשי תורה (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים), אותם מקובל במסורת היהודית לחלק ל-54 "פרשות". מטרת החלוקה הזו היא לאפשר קריאה רציפה ומסודרת של כל התורה כולה מדי שנה. הקריאה מתחילה בשבת הראשונה שלאחר חג שמחת תורה ומסתיימת בחג שמחת תורה של השנה הבאה. השילוט בבתי הכנסת השונים מתעדכן כבר בכניסת השבת.
איך יודעים שיש מספיק פרשות לכל השבתות בשנה?
אם יוצא שאחד מחמשת החגים המוזכרים בתורה (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח ושבועות) נופל על יום שבת, לא קוראים באותה שבת את פרשת השבוע הרגילה לפי הסדר המוכר, אלא קוראים קטע מיוחד מהתורה המתייחס לאותו חג. למרות זאת, את פרשת "וזאת הברכה" (הפרשה האחרונה בסדר הפרשות), קוראים תמיד בחג שמחת תורה, גם אם הוא יוצא בשבת.
מכאן יוצא שאם תחשבו את מספר השבתות בשנה מעוברת, בה יש גם את חודש אדר ב', מדובר במספר זהה למספר הפרשות בתורה. אולם, בשנה לא מעוברת הכוללת רק שנים עשר חודשים, יש פחות שבתות מאשר מספר פרשות. במצב כזה, על מנת להספיק לקרוא את כל הפרשות בתורה במהלך השנה, נוהגים לחבר שתי פרשות ולקרוא אותן יחד (מטות-מסעי, תזריע-מצורע, אחרי מות-קדושים ועוד). בארץ יש שישה זוגות של פרשות שניתן לחבר, ובחוץ לארץ נוספת גם שביעית (בגלל יום טוב שני של גלויות).
איך בוחרים את שם הפרשה?
השמות המקובלים בימינו לפרשות השבוע כוללים מילה או שתיים מרכזיות מהפסוקים הראשונים של הפרשה.
מה זו הפטרה?
לאחר קריאת פרשת השבוע בבית הכנסת, נוהגים לקרוא גם קטע מספרי הנביאים שבתנ"ך. קטע זה נקרא הפטרה. בדרך כלל תוכנו של קטע זה קשור מבחינה מהותית לתוכן של פרשת השבוע או למועד בו היא נקראת. מכאן נולד הביטוי "סיפור מההפטרה" שפירושו - הארכה מוגזמת בנושא מסוים.
הפרשה והחיים עצמם
לאורך השנים נהגו לפרש את פרשת השבוע ולעסוק בה, החל מפרשנותה באופן פשוט ועד להתבוננות אקטואלית בראי הפרשה והנחיות התנהגותיות לימינו אנו. גם כיום ניתן למצוא ברחבי הרשת וברשתות החברתיות דעות שונות המחברות בין פרשת השבוע לשיח הפופולרי ומאמרים הנותנים פרשנות מחודשת לפרשה.