השבוע בתכנית "בכיוון אחר" מתארח מושיקו גבאי. קשה לזהות בו את הנער שהגיע ב-2006 לרבע הגמר בתוכנית נולד לרקוד. זוג פאות, זקן וארבע שנים של מסע רוחני עמוס בשאלות ותהיות מפרידים בניהם. היום הוא לומד בישיבת "נתיבות עולם" בבני ברק, סופר סת"ם מוסמך, מחולל בכרמי התורה וגם עובד על מופע מחול כשר.
"ברוך ה', זכיתי וגדלתי במקום שהוא לא רחוק מדי מהתורה", מספר גבאי בפתח הראיון. "לצערנו, מה שהתגלגל במשך השנים, השהות שלנו בארץ ישראל והתפתחות המודרניזציה כן לקח אותי למקומות מודרניים בחיים. התעסקתי ככל הילדים והנערים בתחביבים כמו כדורגל, כדורסל, טניס, נגינה והגעתי לרקוד".
איזה שורשים היו בדיוק?
"אני זוכר שתמיד היה לנו בבית משמעות של שבת, איזושהי משמעות הייתה. אמנם לא שמרנו שבת כהלכתה, אבל קידוש היה דבר שחשוב, וכן, לא הדלקנו אש בשבת. ביום כיפור כמובן שצריך לצום וחמץ לא אוכלים בפסח. אתה יודע, גדלתי לזה שבאיזשהו מקום הדת היא פולקלור קצת".
עוד לפני הצבא, אתה מגיע לריקודים. אתה יודע, נער בדרך כלל משחק כדורגל, כדור סל, דברים כאלה, איך מגיעים לריקוד?
"האמת שהגעתי די "בטעות". הלכתי במסדרון בית הספר בכיתה ח', וניגשו אליי וסיפרו לי שיש להקת מחול ריקודי עם בקרית שמונה והם צריכים לטוס לבולגריה לסיבוב הופעות. לא היו מספיק בנים והציעו לי לבוא. כמה מהחברים שלי עשו את זה מבית הספר, אז לקחתי את זה כחוויה. עד אז עדיין לא הייתי בחו"ל, הייתה לי הזדמנות לנסוע לחו"ל, לטיול. קצת צחוק, מה שנקרא, מתוך ידיעה ברורה שכשאני נוחת - אני שם את המזוודה בבית ומנפנף מכאן והלאה לריקודים.
"כמו שאנחנו מבינים, זה לא בדיוק קרה. כשנסעתי ראיתי שריקוד זה לא מה שחשבתי. חשבתי שריקוד זה לבנות וזה לא קשור ולא לעניין, אבל כאן ראיתי שאפשר לרקוד בצורה יפה, גברית ומעניינת, וזה מאוד משך אותי. אז כשחזרתי, במקום להידבק בתוכנית המקורית ולנפנף לשלום לרקדנים - אדרבה, הלכתי ללמוד ריקוד בצורה מקצועית, והגעתי למחוזות מאוד מעניינים בעולם ההוא. היו מקומות מעניינים מאוד וזכיתי באמת להכין לעצמי קרקע מאוד מאוד מיוחדת לתשובה שלי דרך כל הטיול הזה בריקודים. לכאורה, הגעתי לזה די בטעות אבל זה היה ברור לי שמקום שמבחינה פנימית מאוד מחבר אותי לעצמי".
"השתתפתי בעונה השלישית. אני זוכר שכשהתוכנית יצאה בפעם הראשונה לאוויר, לא היה כל כך ברור מה יעלה בגורלה. בכוכב נולד אפשר לזהות מישהו עם כישרון ופשוט לבנות אותו, אז בעניין הריקודים זה קצת אחרת, כי בדרך כלל רקדנים הם אנשים שעבדו ועמלו על זה שנים. אז לא היה כל כך ברור באיזה כיוון זה ילך, עם מסע של הצעות ושכנועים הלכתי לאודישנים. זה גם היה משהו מעניין, בסך הכל זה דבר שאני מאוד אוהב, להתנסות בעוד כל מיני סגנונות של ריקוד שפחות נגעתי בהם. הגעתי לאודישנים, התקבלתי לתכנית, והגעתי לרבע הגמר".
"רציתי להצליח כרקדן"
"יש לי אמא שברוך ה', גם כן חזרה בתשובה לפני המון שנים, והתפילות שלה זה ודאי משהו בוקע רקיעים", מספר גבאי בהמשך הראיון. "זה מאוד עוזר לי ומסייע לי בהרבה מאוד דברים. מה שמאוד הבדיל אותי משאר המתמודדים ב'נולד לרקוד' היתה הגישה שלי: להסתכל על מה שיש לי ולא על מה שאין. אז רוב החבר'ה לידי נורא פחדו מה יהיה אם הם יודחו בתוכנית הבאה, ואני חשבתי 'איזה יופי שלא הודחתי בתוכנית הקודמת. עברתי את האודישן הראשון וזכיתי עוד ועוד ועוד'. אז בנושא הזה האמונה הטבעית שלי תמיד עזרה לי. אני מרגיש שיש לי זכות מאוד גדולה להפוך משהו מאוד גדול ועוצמתי לצד הטוב. זה קונפליקט מאוד מאוד גדול להרבה אנשים שאני מדבר איתם. מתייעצים איתי אנשים עם הרבה חלומות והרבה רצונות. זה נראה כאילו לחזור בתשובה זה לזרוק את החיים שלך ולחפש משהו אחר. למעשה, אני רואה את זה כטעות גדולה מאוד, כי את הכישרונות שהקב"ה נתן לי, הוא לא נתן לי סתם. אני זוכה לזה שאני יכול להפוך את כל הדבר הזה למקום טוב, למקום קדוש, כי זו לא חכמה ללכת בלי רסן על כל מה שיש. כל העניין שלנו בתור בחור, בתור יהודי, זה באמת להסתכל בדעת על הדברים ולדעת להבדיל בין הדבר הנכון לדבר הלא נכון. כל הדברים ביהדות הם הרבה דברים שמונחים בעניין של מינון ושל גבול והזכות שיש לי לבוא מהמקום הרחוק הזה".
מה זה קצת אחרת?
"אני אגיד לך. אני יכול להעיד על עצמי, שבאמת רציתי להיות רקדן מצליח, מאוד. אנחנו הרי יודעים שאין דבר העומד בפני הרצונות. ומה קרה שלא נלחמתי על זה? מסתבר שיש דבר שעומד בפני הרצון וזה פשוט רצון אחר, רצון גדול יותר. היה לי רצון מאוד גדול להיות משה גבאי. להיות הבחור הפשוט, אותו אחד שגדלתי, והערכים שגדלתי עליהם. וראיתי שזה לא יכול להיות, זה לא יכול להיות שם, באופן עקרוני".
למה זה לא יכול להיות שם?
"כי ראיתי מקום שבו אנשים מסתכלים על המקום לא שלהם. הם הולכים ומביאים את עצמם, מגלים רצונות שלא שלהם. רציתי פשוט להיות אני. להיות במקום האמיתי שלי, להסתכל על עצמי ולדעת אני זה אני. תראה, כשאנחנו חוזרים בתשובה אנחנו פשוט מסתכלים. בן אדם אומר למישהו 'אני אוהב, אני מתגעגע, אני רוצה'. תמיד כשאנשים היו אומרים לי את המושג הזה, תהיתי: מי זה 'אני' הזה?".
התכנית "בכיוון אחר" משודרת מדי יום שלישי ב-23:10 בערוץ הידברות (ערוץ 97 בהוט ויס) ובמקביל גם כאן ב-mako מדי סוף שבוע.