השבוע בתכנית "בכיוון אחר" (ערוץ הידברות - 97 בהוט ויס) מתארח רוני דיין. הוא נולד למשפחה יהודית מסורתית מכובדת שבבעלותה בנק בעל 30 סניפים בברזיל. הוא למד בבתי ספר יוקרתיים, ועתידו היה מובטח. חיפושיו אחר אידיאלים וחיים של משמעות, הובילו אותו לשנת שליחות והכשרה בארץ, במהלכה שובץ בקיבוץ. ביקור קטן ואקראי כביכול אצל חבר שלמד בישיבה, חשף בפניו את היהדות מחדש, הפעם מזווית עמוקה ומשמעותית הרבה יותר. התהליך הרוחני שעבר הוליד בתוכו לא מעט תובנות, שאותן העלה על הכתב לכדי ספר "מסעו של דן אחר משמעות החיים".
אז מתי הבנת בפעם הראשונה שהתשובה לתכלית החיים נמצאת ביהדות?
"בגיל 19. זה קהילה חזקה מאוד, וקשה מאוד לשנות הדברים שם, או להיות יותר דתי או אפילו פחות דתי".
זה היה לך מוזר שהגעת לארץ ישראל? בטח ציפית לראות פה משהו דתי יותר.
"כן, אפילו מה שאני הייתי רגיל לעשות בברזיל, לא היה לי פה. לא היתה תפילה במניין בשבת, לא היתה כשרות. לא הייתי אוכל כשר 100% שם, אבל פה אפילו פחות, זה היה מאוד חסר לי, וזה גם היה חלק ממה שמשך אותי לחפש יותר יהדות.
"חבר שלי בברזיל, קצת יותר דתי ממני, נתן לי ספר של פילוסופיה. הוא אמר 'אני מכיר אותך, אתה אוהב מאוד לחשוב פילוסופיה ומצד שני אתה גם יהודי. למה שלא תקרא ספר של פילוסופיה יהודית?'. בשבת הראשונה שהגענו לפה, היה שמחת שבע ברכות של חבר שלי שחזר בתשובה. הוא למד בארץ והתחזק מאוד מאוד, אז הלכתי לישיבה שלו בשבת, וזה באמת היה משהו מאוד שונה".
למה התחברת שם הכי הרבה?
"קודם כל, הכל היה מוזר לי. הבחורים היו עם זקן והכל. ראיתי שהם מאוד שמחים, והרגשתי מאוד בנוח שם. הרגשתי כאילו אני בבית. קיבלו אותי בצורה מאוד יפה. והדבר הכי חשוב: יש בחור מברזיל שלמד בישיבה בטלזסטון והוא דיבר איתי. שוחחנו, העליתי את כל השאלות שהיו לי, והוא נתן לי את תשובות מדויקות".
בהמשך חיברת ספר - "מסעו של דן אחר משמעות החיים". כתבת אותו בשפת האם שלך, והוא תורגם לעברית. איך כתבת אותו?
"קודם כל, זה לקח הרבה זמן כי אני לא סופר. אני לא כותב ספרים ככה, אני עובד בבנק. אני גם לומד תורה ואין לי הרבה זמן. זה לקח אולי ארבע או חמש שנים. לאט לאט שמתי במחשב את כל המחשבות שלי".
"דבר ראשון זה להזמין את הקורא להבין שאנחנו צריכים לשאול שאלות, שזה הדבר הכי חשוב, ויש גם איפה לחפש את התשובות. לדוגמה, למה אנחנו נמצאים פה? למה בכלל נולדנו? מה המטרה שלנו? מי שם אותנו פה? ולמה מה הכוונה של מי שם אותנו פה בעולם הזה? אלה השאלות שאני שואל פה, ויש לי משל לכך: משל לאדם שבא לישון במיטה שלו, והוא מתעורר בתוך מטוס בטיסה. הוא מתחיל להסתכל מסביב. איך הטיסה? האם זה בסדר? האם הוא יושב בנוח? עד כמה הכיסא שלו הולך אחורה? אם זה טוב או לא? מה יש בחוברות? מה יש לאכול? איזה סרט יש להסתכל? הוא עומד ומתחיל להסתובב במטוס, והוא רואה שיש גם מחלקה ראשונה ורואה שהכיסאות שם יותר נוחים, אבל כשהוא מנסה לשבת שם לא נותנים לו, אומרים לו: 'אתה צריך לשבת אחורה'. הטיסה ממשיכה, אך יש כאן משהו שאינו מובן. הבן אדם צריך לשאול שאלות שונות. השאלה הראשונה שהוא צריך לשאול, לפני שהוא שואל מה יש בחוברות או מה יש לאכול, היא 'מה אני עושה פה?'. זאת אומרת, הוא חושב רק איך הוא מרגיש בתוך המטוס, ולא למה אני נמצא במטוס עכשיו. 'איך' ולא 'למה'. וגם כאן, בן אדם שלא שואל שאלות בחיים שלו, עושה את אותו הטעות של האדם במטוס. הוא רק חושב איך לחיות, ומה אני צריך בשביל לחיות. הוא לא חושב 'למה אני פה? לאן החיים שלי מגיעים?' וגם 'לאן צריך להגיע?'".
אז אני מבין שגם לקחת את הרעיונות האלו גם מהחיים, כי אתה בעצמך הכשרת את הבנק בו אתה עובד, הבנק המשפחתי.
"כן".
אבל על ידי המשפחה, מה בעצם יש להכשיר בבנק? זה בנק בברזיל. מה עשיתה שם שהוא יהיה יותר כשר?
"קודם כל, יש הרבה הלכות. חלק חשוב של ההלכות בתורה זה איך להתנהג בעבודה. לא רק האוכל צריך להיות כשר, לא רק השבת צריכה להיות כשרה, אלא גם העסקים שלנו צריכם להיות כשרים, ובנק במיוחד. אנחנו צריכים לדעת איך להתנהג עם עניין של ריבית למשל, כשללווים ליהודים אנו לא רשאים לגבות ריבית. יש גם את הימים הטובים של היהדות שאנחנו לא יכולים לסגור בהם את הבנק, זה לא חוקי. אז גם בהלכה יש דרכים לעשות את זה כהלכה. גם יש לנו מסעדה שם. הזמנתי משגיחה לעשות את כל האוכל בבנק. אפילו הלקוחות אוכלים כשר בבנק. יש לנו גם מניין מתפללים, כל המשפחה מתפללת ואפילו הפועלים היהודיים באים. יש מניין מנחה וערבית כל יום ויום בבנק".
איך העובדים מתייחסים לזה? איך הלקוחות מתייחסים לזה?
"הם אוהבים את זה. זה משהו חשוב, כולם יודעים שיש יהדות. אפילו הגויים. הם מנסים ומתעניינים איך זה עובד. יש דברים יותר קשים כמו איך ללכת בכיפה בתוך כל העסקים האלה".
התכנית "בכיוון אחר" משודרת מדי יום שלישי ב-23:10 בערוץ הידברות (ערוץ 97 בהוט ויס) ובמקביל גם כאן ב-mako מדי סוף שבוע.