מאז ימי קדם ועד לימינו, מבטא עולם החלומות את אחד התחומים המרתקים והמסעירים שידע המין האנושי. עדות לכך ניתן למצוא בכתבי קודש, מנהגי עמים, פולקלור ורוחב המחקר המדעי בתחום. גם התחום הפסיכולוגי לא נשאר חייב, וכך נולדו תיאוריות פסיכולוגיות שעוסקות בהשערות שונות אודות מהות החלום והשפעתו על האדם.
הפסיכולוג הנודע זיגמונד פרויד פיתח בזמנו גישה מסעירה המסבירה כי יש להתייחס לחלומות כצופן לגילוי תסביכים מודחקים בלב האדם. לטענתו, בזמן השינה פורצת תת ההכרה וחושפת את עיקרי התכנים הנסתרים בנפש האדם. פרויד התייחס בביטול גמור לרעיון שיש בחלום מרכיב על טבעי, וקבע כי: "ערכו של החלום לגלות לנו ידיעות על העתיד, היא כמובן משאלת שווא".
מנגד, מזה אלפי שנים ניצבת תורת הקבלה, שמפזרת את הערפל סביב שאלת תכלית החלום והכרת התכנים הסימבוליים המופיעים בו. בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות (נ"ז ב') כתוב: "שינה - אחד משישים למיתה", דהיינו מצב השינה דומה למצב מוות אבל ביחס נמוך של 60:1. בזמן השינה מצטמצם הקיום הגשמי, והנשמה חופשייה להיפרד זמנית מהגוף ולעלות לעולמות עליונים. תורת הקבלה מלמדת כי באדם קיימים חמישה חלקים רוחניים: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. בזמן הערות נמצאים כל חמשת החלקים, והם אלה האחראים על אנרגיית החיים באדם. אולם בזמן השינה עולים ונפרדים כל ארבעת החלקים העליונים והנפש נותרת לבדה.
אם כן, מדוע אנו חולמים ולשם מה? חוכמת הקבלה מלמדת כי במהלך חיינו אנו צריכים להתעלות מבחינה רוחנית ולעבור שינויים בדרך להארה ולזיכוך הנשמה. החלום הוא כלי רוחני המסייע לאדם לבחון את הרהורי ליבו, את הטמון בתת המודע ולרוב גם את שעתיד להתרחש. לעיתים החלום מעלה קטעים מעברו של האדם שאליהם חובה עליו להתייחס. ככל שההתפתחות הרוחנית של האדם גבוהה יותר, כך יוכל להבין ולראות ביתר בהירות את הסימנים המובאים בפניו בחלום.
כידוע, ביהדות מייחסים משמעות ערך לחלומות ולסמלים המופיעים בהם - ראו למשל את חלום יעקב, חלומות יוסף, חלומות פרעה, חלום שר המשקים ושר האופים ועוד. אנחנו למדים כי החלומות עשויים להיות רוויים במסרים חיוביים או שליליים אודות העתיד להתרחש. הזוהר מסביר כי לפתרון החלום חשיבות רבה אף יותר מהחלום עצמו, שנאמר: "וחלום שלא נפתר כמוהו כאיגרת שלא נקראה". אם האדם אינו שקט בעקבות חלום מסוים או שדעתו ותחושותיו אינם מניחים לו, רצוי להיוועץ עם אדם הבקיא בתורת החלום.
שלושה חלקים לחלום
בתורת הקבלה מחלקים את החלום לשלושה חלקים מבניים עיקריים: החלק הדמיוני, החלק האמיתי, מועד החלום.
החלק הדמיוני
במהלך היום אנו חשופים לטרדות ומחשבות המתרוצצות במוחנו ומאיימות על שלוות הנפש. אלה פורצים החוצה בשליש הראשון של השינה וקשורים לעולם הדמיון. לרוב חלומות מסוג זה הם מוזרים מאוד, ואין בהם מסר רעיוני הניתן לפירוש. הבלבול האופף אותם והמעברים החדים מנושא לנושא מרמזים על פריקת מתחים ופחדים הקיימים בעולם הגשמי. סיוטים מתרחשים כאשר האדם סובב במעגלים בעלי אנרגיה שלילית כתוצאה ממעשיו, או מושפע מאנשים בעלי נפש רעה.
על כך נאמר "החלומות שווא ידברו". בזוהר נכתב "אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (במדבר פ' פינחס). לכן אין לראות בחלומות אלה סימן לבאות, ומוטב לא לנסות לפרשם.
החלק האמיתי
בחלומות הבאים בשליש השני של השינה יש מן הנבואה, והם מרמזים על העתיד להתרחש בחיינו ובסביבתנו הקרובה. כפי שנאמר בתלמוד הבבלי מסכת ברכות (נ"ז ב') "חלום - אחד משישים לנבואה". דהיינו, הסמלים והסימנים המופיעים הם בעלי משמעות עליונה, ומי שיטה עצמו להבינם יוכל לדעת על הבאות.
אם העבר עולה בחלום, זה סימן שאנו טועים במעשינו. עלינו לבדוק ולבחון היטב את פשר הסימנים המובאים ביחס לעבר, כי הם יסייעו לנו בהמשך דרכנו. הרמח"ל מלמד כי יש שלושה סוגי חלומות: חלום של שחרית, חלום שחלם לו חברו וחלום שנפתר בתוך חלום. יש המוסיפים גם חלום שנשנה. חלומות אלה הם בבחינת מכתב אישי הנשלח לאדם, ומוטל עליו לפענח את המסר לאשורו.
זמן החלום
באשמורת השלישית, בין השעות 2-5 לפנות בוקר, בערב שבת ובשבת בצהריים החלומות לרוב אמיתיים.
סמלים חיוביים בחלום: מים זורמים - ברכה; נחש - שפע וממון; דגים - שמירה; הולדה והצלחה; מתנה מאדם שנפטר - חיים ארוכים; דם – המתקת הדינים; פרפר- בשורות טובות.
סמלים שליליים בחלום: כלב - לשון הרע; נר שכבה - פגיעה במזל; גוף מלוכלך - דוברים עליו שקרים; צבע אדום - סימן לצרה ועונש; צבע תכלת - סכנה.
יצחק אהרון הוא מייעץ, חוקר ומרצה של תורת הקבלה