אין ספק שכל אחד מאיתנו נתקל בתופעה הפופולרית של האופניים החשמליים. ברוב המקרים פרצו לתודעה הציבורית האופניים הללו בעיקר בקרב צעירים המתגוררים ברחבי סביבה אורבנית. דווקא בעקבות עומס פקקי התנועה ובעיית החנייה הבלתי נסבלת, הפכו האופניים הללו לפתרון הולם ומתאים לפי התנאים הקיומיים ובמיוחד תנאי החיים.
ואולם, בהדרגה, החלה להתפתח סוגיה חדשה ותקשורתית מסביב לדיון על נחיצותם של סוג כזה של כלי תחבורה והיא כבר הייתה הרבה פחות חיובית כלפי האופניים. מסתבר, שאופניים חשמליים מעורבים במספר רב יותר של תאונות דרכים מאשר כלי תחבורה אחרים. ואז המצב החל להסתבך והתחושה הפכה ללוטה בערפל. נדמה היה, שהנה כלי התחבורה היעיל והפופולרי הזה הולך ומאבד מיתרונותיו. אבל ככל שניתן לחשוב בהיגיון, אין אפשרות אחרת, אלא להגיע למסקנה אחת, מבוססת וחד משמעית: אופניים חשמליים יישארו פה גם הרבה אחרי הסערה התקשורתית והביקורת הציבורית המוצדקת על אי סדרים בחקיקה הראשונית ועל אי אכיפה מספקת באשר לעברייני התנועה המעורבים בתאונות דרכים קשות.
אי לכך, אין כל ברירה וחייבים לשתף פעולה לא עם מי שזועק להוציא אותם מהחוק ובעצם להחזיר את הגלגל לאחור, כי בואו נודה - זה לא יקרה. האופניים החשמליים הם עובדה קיימת שצריך ללמוד איך להתמודד אתה. אז ברור שבעקבות תאונות דרכים קשות שבהן מעורבים בעיקר אופנים חשמליים, ובעיקר כאשר ברוב המקרים מוכח, כי הנהג היה צעיר מדיי או שנהג ללא החוקים המחייבים שנחקקו כלפי הרכיבה על אופניים חשמליים נוצר גל עכור של אי נחת וחשש מפני האופניים הללו, אמנם ברור גם לכל, שאם הפעם תופעת האופניים תילקח ברצינות רבה יותר, כולנו רק נרוויח.
ראשית להגדרות הרשמיות שחייב כל יבואן וכל בעל חנות אופניים חשמליים להיות מודעים אליהם להם: האופניים החשמליים מוגדרים על פי חוק כ"אופניים בעלי מנוע עזר", כלומר בפועל רכיבה על אופניים המלווים במנוע חשמלי היא כנהיגה בכל כלי רכב אחר. ובכל זאת, על מנת לצמצם את מהירות הרכיבה ולפעול למיגור ולצמצום מספרן של תאונות הדרכים שבהן מעורבים אופניים מסוג זה (ובפרט את הטרגיות והקשות מתוכן) נחקקו חוקים מחייבים המתירים לייבא לארץ רק אופניים בעלי הספק מנוע מרבי של עד 250 וואט וגם שמהירותם המקסימלית של האופניים תהיה מוגבלת ל 25 קמ"ש. בזכות שתי מגבלות אלה היה ברור הן למחוקק והן לציבור, כי אמנם מדובר בכלי רכב טכנולוגי, חשמלי, ואולם עדיין הוא אינו אמור להגיע למהירות או לכוח הספק שעלולים לסכן את הרוכב או את סביבתו. בנוסף, גם הגיל המינימלי לרכיבה על אופניים חשמליים הוא 16, זאת בהנחה שממילא בגיל זה רוב הצעירים מתחילים ללמוד לתיאוריה ולהכיר את חוקי התנועה ומתחילים ללמוד נהיגה.
אז איפה מתחילות הבעיות של הגדרות האופניים שבהן יש לטפל באמצעות הרגולטור הרשמי? יש לזכור שהחל משנת 2014, מאז שר התחבורה ישראל כץ נתן היתר לייבא את האופניים הללו לארץ, יובאו כמויות אדירות. רובם עמדו בתקן הנדרש (אופניים שיוצרו לפני שנה זו חייבים לעמוד בתקן האירופאי, ואילו אופניים שיוצרו לאחר שנה זו מחויבים כבר בתקן הישראלי), ועדיין דווקא משום שהאכיפה לא הייתה מחמירה ומדיניות מערכת החוק ומערכת האכיפה לא הייתה מסודרת כיאות נוצר מצב שרבים מבעלי האופניים החשמליות הרשו לעצמם לבצע חריגות, תוספות ושינויים.
שינויים אלו, יש לציין, אסורים על פי חוק, שכן הם עלולים להפוך את האופניים הללו לכלי שונה במהותו עם משקל רב יותר, הספק מנוע גבוה וכמובן מהירות עצומה. התיקון הראשון שחייב להיעשות כדי שמעמדם של האופניים ישוב להיות חיובי ורצוי חייב להדגיש את העלאת הקנס הכספי הגבוה שצפוי להיות מוטל על כל מי שחורג מבניית האופניים החשמליים. יתר על כן, הענישה חייבת להיות מחמירה יותר גם כלפי כל אלו שלא הפנימו את העובדה שלא מדובר ב"תחביב לילד", מדובר בכלי תחבורה לכל דבר ועניין.
לפיכך, חובת חוקי התנועה חייבים עליו. אחת התופעות המחרידות במיוחד שנקשרו בסוגיית האופניים החשמליים וחייבת להיפתר היא המידע המזעזע שמפורסם על ידי משרד התחבורה או משרדי ממשלה אחרים היא שרבים מרוכבי האופניים אינם מכבדים את חוקי הרכיבה האלמנטריים, כמו: רכיבה רק במסלולי אופניים או על הכביש, רכיבה בכיוון התנועה, רכיבה עם קסדה, אורות בלילה ובהתאם למהירות המותרת על פי חוק. אלא שכאמור, הגיל המינימלי לרכיבה היה עד היום 16. נדמה, שחקיקה שתחייב את העלאתו לגיל מאוחר יותר שבו ניכרת עלייה מהותית ברמת האחריות של הנהג (18 או 21) תהווה פתרון מובהק לבעיה זו.
המאמר נכתב ע"י חברת שירותי קידום אתרים ממומן seo-google