מידי יום עוברים בתחנות הרכבת כרבע מיליון נוסעים. פרויקט "מנגינה בתחנה" של רכבת ישראל, מספר את סיפורם של נגני הפסנתר שכולנו פוגשים בתחנות הרכבת בדרך מיעד ליעד. עבור הנוסעים זו הזדמנות לצאת משגרת היום ולהירגע עם מוזיקה שמלווה אותם עד הרציפים. עבור הנגנים מדובר בקהל של אלפי אנשים שמקשיב להם מדי שעה. שוחחנו עם שלושה אנשים שמעורבים בפרויקט יוצא הדופן, ושמענו מהם למה הם מגיעים לנגן במקום בו אין קהל שבוי.
"אנשים עוצרים ורוקדים לידי. אני רוצה להצטרף"
כמי שגדל בירושלים וגר בת"א, רכבת נתב"ג היא סוג של נקודת אמצע עבור יונתן ברנר, שחקן ונגן פסנתר שמנגן בכל פעם שהוא מגיע לתחנת נמל התעופה בן-גוריון כדי לעלות על הרכבת.
"אני מגדיר את עצמי 'שחקן שמנגן' וככה אני בודק את האינטראקציה עם הקהל פעם או פעמיים בשבוע", אומר ברנר. בשונה מפסנתרנים אחרים, ברנר לא מסתפק רק בלנגן, הוא גם שר לקהל בעברית, אנגלית וצרפתית – שפת האם שלו. "אני מרגיש שלקהל יש יותר יכולת להתחבר לנגינה עם שירה", הוא מסביר.
אילו תגובות אתה מקבל מהנוסעים?
"התגובה שהכי מרגשת אותי היא המילה 'תודה'. כשחקן, יש לי הרבה עיסוק בעצמי ובמה אני שווה. משהו ב'תודה' מזקק את הסיבה שאני שחקן. זה הרצון לתת. נורא נחמד שלפעמים אנשים גם עוצרים ורוקדים לידי. אני רוצה להצטרף אליהם אבל לא יכול", הוא צוחק.
מה הייחודיות של נגינה בתחנת הרכבת?
"אני חושב שלמרות הצבעים האפורים של התחנות, זה ששמו בהן פסנתרים, נותן להן אור. אני גם אוהב את החיבור האנושי במקום ונהנה שמוזיקאים ואומני במה מצטרפים אליי".
"היא התרגשה מהנגינה וניגשה אליי. מאז אנחנו יחד"
זיקו אברמוב מנגן כבר 4 שנים בתחנת הרכבת סבידור מרכז על בסיס יומי. בזמן הזה הוא הספיק להכיר המון חברים חדשים ולקבל אין-ספור בקשות להקדשה של שירים. אברמוב הוא עיוור שנעזר במקל נחייה - מראה שמשנה את מצב הרוח של נוסעים רבים שפוגשים בו. "כשנוסע הולך בתחנה עצבני ופתאום רואה אדם שמנגן והוא לא רואה, הוא שם את עצמו במקומי ומתרכך. הרבה אנשים מפספסים את הרכבת בשביל להקשיב".
איך החוויה של נגינה בתחנת רכבת?
"נוסעים מזהים כבר מרחוק שאני זה שמנגן, כי הנגינה שלי ייחודית. אם אני לא מגיע יום אחד מיד פונים אליי ושואלים איפה הייתי. אני אוהב לנגן ברכבת כי זה נותן השראה לנכים אחרים ומוסיף המון שמחה לחיים. אנשים שואלים איך אני לא רואה ושולט בפסנתר ואני מספר להם שלמדתי לנגן אחרי שהתעוורתי משמיעה אבסולוטית. ברכבת גם תמיד עוזרים לי כשהפסנתר צריך כיוונון או כשמיתרים נקרעים. בזכות הנגינה בתחנה גם הכרתי את אשתי".
איך זה קרה?
"היא עברה בתחנה וראתה אותי מנגן. זה היה בדיוק ביום ההולדת שלי. היא התרגשה מהנגינה והחליטה לגשת אליי. הקדשתי לה את השיר 'בסמה מוצ'ו' והזמנתי אותה לבית קפה. מאז אנחנו יחד".
רכבת ישראל: "הכי חשוב לנו שאנשים ימשיכו להגיע, לנגן וליהנות".
פרויקט הפסנתרים של רכבת ישראל התחיל לפני 7 שנים באופן מצומצם. ברכבת החליטו לתת במה ליוצרים ישראלים והעמידו פסנתרים אחדים בתחנות הרכבת. התגובות היו מעל ומעבר למצופה והפרויקט הורחב ל-30 פסנתרים המוצבים כיום בתחנות רכבת בכל רחבי הארץ.
"קיבלנו המון פידבקים ממנהלי התחנות, מסרטונים שהועלו לרשתות החברתיות ומהשטח" אומר סמיון גורודינסקי מאגף דוברות ושיווק של רכבת ישראל. "אנשים היו מתיישבים לנגן ונוסעים היו נאספים סביבם ויותר ויותר נוסעים ביקשו שיציבו פסנתר גם בתחנה שלהם".
מה הייתה המטרה של הפרויקט?
"המטרה של רכבת ישראל היא להנעים את זמן השהייה בתחנות, לעודד תרבות בתחנות ולייצר חוויה תרבותית. זה לא רק הפסנתרים, הקמנו פרויקטים נוספים כמו ספריות להשאלת ספרים ותערוכות שרצות בתחנות הרכבת. תחנה יכולה להיות מקום אפרורי ומשעמם יחסית ואנחנו שואפים להנעים לנוסעים את הזמן. אפשר להגיד שהפסנתרים הפכו לאביזר של התחנה".
אילו משאבים זה מצריך מכם?
"אלו פסנתרים איכותיים שצוברים קילומטראז' שימוש ארוך ועובדים כל הזמן. אנחנו משקיעים הרבה כסף בתחזוקה שלהם ותמיד מעודדים אנשים להשתמש בהם. רוב הנוסעים יודעים שהשימוש בפסנתרים הוא חופשי לכולם ובחינם וההיענות היא גדולה".
מי האנשים שמנגנים בתחנות?
"האנשים שבאים לנגן מגיעים מכל האוכלוסיות בישראל, מכל גיל ומכל מגזר. בין אם מדובר בסטודנטים למוזיקה, אנשים שאין להם יכולת להחזיק פסנתר בבית ויודעים לנגן, או חיילים שעוצרים במקום בדרך לבסיס, ויש עוד אין-סוף דוגמאות. כל אמן אוהב שיש לו קהל ובתחנות גדולות עוברים אלפי אנשים בשעה, עוצרים להקשיב ומוחאים כפיים.
מה מתוכנן בעתיד?
"אנחנו בודקים כרגע אפשרות להתרחב לתחנות נוספות עם פסנתרים אלקטרוניים שלא מצריכים כיוונון. הכי חשוב לנו שאנשים ימשיכו להגיע, לנגן וליהנות".