מבין כלל מדינות העולם, נראה שהמצטיינות בתחום המיחזור הן המדינות האירופאיות. באוסטריה למשל, שיעור המיחזור של כל הפסולת הוא הגבוה ביותר באירופה, כשהוא עומד על כ-60% מכמות הפסולת של תושבי המדינה. גם בדנמרק המצב נראה אופטימי, כאשר דווח כי לאחר שנתיים מאז שנחקק בדנמרק חוק הפיקדון, דנמרק עמדה ביעד של מעל 90% איסוף, כשלמעשה כל 9 בקבוק מתוך 10 ממוחזר. נתון מדהים לכל הדעות.

בשבדיה ההצלחה בלתי נתפסת - מנגנון מיחזור והפרדת האשפה הפך לכל כך יעיל, שדווח ב-2017 כי המדינה החלה לייבא אשפה ממדינות אחרות על מנת להמשיך להפעיל את מתקני המיחזור, שהצליחו למחזר לא פחות מ-99% מהאשפה המיוצרת במדינה. שבדיה הגיעה להצלחה הפנומנלית הזו, בין היתר בזכות עידוד תרבות מודעות סביבתית, המקודמת במדינה עוד משנות ה-90.

לצד זאת והרחק מאחור, אך במגמת שיפור, ניצבת אחת המדינות הגדולות והמשפיעות בעולם - ארצות הברית. בארצות הברית, דווח כי בתוך 15 שנה שיעור המחזור הכפיל את עצמו, כאשר כיום הוא עומד על כ-28%. גם ביוון המצב לא מזהיר כלל, כשהמדינה נמצאת במקום הנמוך ביותר בשיעורי המחזור באירופה.

אז מה עושים באופן מוצלח במדינות אירופה, שנוכל לאמץ גם בישראל?

בשוויץ למשל, המיחזור הוא חינם, ופינוי פסולת שלא במסגרת מחזור גוררת עלויות כספיות. כך, כאשר השוויצרים משליכים פסולת לפח רגיל הם נדרשים להכניס אותה לשקיות עם מדבקה מיוחדת. כל מדבקה כזו עולה להם בערך חמישה שקלים, מה שמתמרץ אנשים רבים להפריד את האשפה ולהשליכה במכלי המחזור החינמיים.

גם בבירת איטליה, רומא, השלטון מעודד את התושבים להפריד את האשפה ולמחזר, כאשר כל התושבים שיש בקרבת פחות מ-500 מטר מביתם מכלי הפרדת אשפה, חייבים להשתמש בהם. ברחבי העיר מפוזרים מכלי אשפה המופרדים בשלושה צבעים, וביניהם פחים המיועדים לפסולת נייר, פסולת פלסטיק ולשאריות מזון. תושב שלא עומד בדרישות החוק עלול לקבל קנס בגובה של לא פחות משלושת אלפים שקלים.

גן הורדים רומא איטליה (צילום:  LianeM, shutterstock)
רומא- איטליה|צילום: LianeM, shutterstock

באופן מפתיע, ישנן מדינות בהן האזרחים פשוט מבינים את חשיבות המיחזור, כאשר לא נדרש תמריץ או הרתעה מטעם המדינה כדי לחנכם לכך. בגרמניה למשל, אין שום חוק שמחייב את האזרחים להפריד את הפסולת שלהם ולמחזרה, אך מסקרים שנערכו עלה כי מעל ל-90% מתושבי גרמניה אכן מוכנים למחזר.

ומה קורה  בארצנו הקטנטונת?

חוק האריזות אצלנו, כן מחייב את התושבים למחזר, אך אינו מטיל קנסות על הלא ממחזרים. נראה כי בישראל יש מודעות גבוהה לנושאי מחזור וסביבה, אך קיים פעם בין המודעות לבין העשייה, השלכת הפסולת הביתית למיחזור לפי הפחים השונים.

עד היום, (נכון לדצמבר 2022), על-פי הנתונים שנמסרו לנו על- ידי תאגיד המחזור תמיר, עברו למחזור 150,000 טון של אריזות, הודות  לפחים הכתומים של תמיד מיחזור המפוזרים ברחבי הארץ. 151 אלף טון זו כמות השווה לכ- 93,000 אוטובוסים עמוסים ודחוסים באריזות, שהועברו למיחזור במקום להטמנה, אבל זו כמות קטנה מהפוטנציאל למיחזור. כיום, רק 20% מהתושבים שיש להם פח מיחזור כתום, אכן ממחזרים ומפרידים לפח זה אריזות למיחזור. החדשות הטובות הן, שהתשתית כבר ברובה קיימת, לרוב התושבים בישראל יש פחי מיחזור – כתומים, סגולים וכחולים. והיום, זה קל ופשוט למחזר יותר מתמיד, באמצעות סמלי המיחזור על המוצרים והאריזות והתאמתם לפחים הצבעוניים להם הם מיועדים. אם רק נמשיך להפריד אריזות, וכל אחד מאיתנו יעזור ויעודד את כל מי שמסביבו להפריד, נוכל לשמור על הארץ שלנו ירוקה יותר, למעננו ולמען הדורות הבאים אחרינו.