>> עסק קטן, רוצה לזכות ב-30,000 ש"ח לשדרוג העסק?

צעיר צועק על המחשב (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מסוכן להסתובב שם. הרשת|צילום: אימג'בנק / Thinkstock
על פי מחקרים שנעשו בארץ, כל ילד שני שקורא את הכתבה הזו, היה קרבן לאלימות או מכיר מישהו שהיה קרבן. אלימות בקרב בני נוער בבית הספר ומחוצה לו, הופכת לצערנו לנפוצה יותר ויותר.

מחקרים נוספים של עמותת עתיד בטוח למניעת אלימות ילדים ובני נוער, מצביעים על כך שכ-23% מבני הנוער פוחדים לצאת מהבית ומגדירים את בית הספר כמקום לא בטוח. לאלימות יש פנים רבות והיא יכולה להופיע בצורה של אלימות מילולית, לחץ חברתי שלילי, חרם, אלימות פיזית ועוד. אך בעוד אלימות פיזית היא קלה לזיהוי, בריונות ברשת, תופעה נפוצה לא פחות, קשה לזיהוי וקשה יותר להתמודד איתה.

בריונות ברשת

מחקרים שנערכו באירופה מצביעים כי אחד מכל חמישה בני נוער היה קרבן לבריונות ברשת ובארה"ב הממוצע הוא אחד מארבעה. בישראל הנתונים העדכניים ביותר הם משנת 2011, וקובעים שאחד מכל שישה בני נוער היה קורבן לאלימות ברשת ואחד משניים מכיר קורבן לאלימות. סביר להניח שבשנת 2013 הנתונים קיצוניים אף יותר עקב עליית החדירה של הטלפונים הסלולריים לחיינו.

מירה פרידמן חמו, יו"ר עמותת "עתיד בטוח", מסבירה כיצד הפכה הבריונות ברשת לכל כך נפוצה: "הילדים והנוער כיום מבלים חלק ניכר מזמנם ברשתות החברתיות, התופסות מקום נכבד מכלל התקשורת בין בני הנוער גם במהלך הימצאותם בבית הספר. הרשתות החברתיות הן זירת פעילות משמעותית מאוד בחיי הילדים והנוער, אם לא המשמעותית מכולן. אך בניגוד למגרש המשחקים, הגן הציבורי והכיתה – הרשתות החברתיות פועלות ללא נוכחות, פיקוח או מעורבות של מבוגר אחראי. מדובר על שטח הפקר שבו לא קיים קוד התנהגות כלשהו ובני הנוער הם אדונים לעצמם".

מירה פרידמן חמו (צילום: תומר ושחר צלמים)
מירה פרידמן חמו, יו"ר "עתיד בטוח" בהתנדבות|צילום: תומר ושחר צלמים
מדוע בריונות ברשת כל כך מסוכנת?
"בניגוד לאלימות בשטח בית הספר, הבריונות ברשת נמשכת בכל שעות היממה, היא מופצת לכל עבר ונשארת לתמיד. כל מילה ומילה המופיעה ברשתות החברתיות נרשמת ומתועדת לתמיד", מסבירה חמו, "כל חרם כיתתי אינו מוגבל לאנשים היוזמים אותו אלא מופץ בהרחבה בין כלל בני הנוער בכיתה, בבית הספר ובסביבות החברתיות באופן מיידי ונרחב. מעבר לחשיפה הרחבה, אמירות ופרסומים אלו זוכים לחיים ממושכים ומשפיעות על הקורבנות לאורך זמן".

"כל הכיתה שלי משתתפת אז גם אני"

בדקנו בעזרת עמותת עתיד בטוח מה חושבים בני נוער על בריונות ברשת. 80% מבני הנוער הנשאלים על הסיבות לקיומה של בריונות ברשת, טוענים שהיא מתרחשת "משום שזה מצחיק", "זה לא סיפור", "כל הכיתה שלי משתתפת אז גם אני" ועוד.

חשוב לדעת: אלימות ברשת החברתית היא מיוחדת בכך שהיא מגבירה את ממדי הנזק שהיא גורמת, יותר מכל אירוע אלימות פיזי, ולא חסרים תקדימים של ביטויים קיצוניים ביותר כדוגמת המקרה של דוד אל מזרחי בן ה - 15 ששם קץ לחייו על רקע בריונות חוזרת ונשנית ברשת. נתון מעניין מארה"ב בנושא קובע שכמעט 10% מהתלמידים שפספסו שבוע מהלימודים, עשו זאת משום שהם עברו אירוע התעללות ברשת, אחוז גבוה מזה של היעדרויות עקב אלימות שאינה ברשת.

שני חסמים עיקריים מונעים מבני הנוער להתערב ולנסות לעצור את התופעה: חוסר ידיעה ופחד להיות הראשון שמתנגד לחרם.

חוסר ידיעה: לפעמים בני הנוער פשוט לא מבינים שמדובר באלימות. כאשר רואים שמרביצים למישהו מבינים שכואב לו, אך כאשר רואים את אותו דבר קורה ברשת לא תמיד מבינים כיצד מרגיש הקרבן.

פחד להיות הראשון שמתנגד: גם במידה וישנה הבנה של חומרת האירוע, קשה מאוד לבני הנוער להיות הראשון שקם ומתנגד, בעיקר בגלל החשש להיות הקורבן הבא. כמעט כל בני הנוער שנשאלו כיצד יגיבו אם מישהו אחר יגן על הקורבן ענו שיצטרפו אליו, אבל לא יהיו הראשונים לעשות כן.

אז איך נזהה בריונות ברשת?

חמו מציינת עבורנו את התופעות המרכזיות המזוהות כבריונות ברשת (Cyber Bullying):

- חרמות והתעללויות אחרות – התופעה השכיחה ביותר.
- התחזות לאדם אחר או ארגון ברשת ופרסום מידע בשמו.
- הפצת שקרים ושמועות באמצעות הרשת, מה שמגיע מיידית לכיתה שלמה, שכבה שלמה, בי"ס שלם והלאה.
- הפצת תמונות ומידע פרטי אחר (לדוג' – אאוטינג).

איך לא תיקחו חלק בבריונות

אם נתקלתם בבריונות ברשת, אנחנו מזמינים אתכם להיות הראשונים שמגיבים. יש מספר דרכים להגיב במקרה של בריונות ברשת, ואם תהיו הראשונים, רוב הסיכויים שילדים נוספים יצטרפו אליכם ויעזרו לכם להילחם בתופעה:

- אל תשתתפו בבריונות ברשת! אל תעשו Share ואל תעשו Like לתכנים פוגעים.
- אם חבריכם משתתפים באירועי בריונות כאלו, תגידו להם להפסיק.
- אל תהיו חברים של בריונים, אין מה להתבייש בלנתק קשר איתם.
- דווחו למורה או הורה. אם אתם מרגישים שלא בנוח, פנו למנחה "עתיד בטוח" בביה"ס.

עמותת "עתיד בטוח" מפעילה כ-100 נבחרות של בני נוער מובילים, ברחבי ישראל, מטירת הכרמל שבצפון ועד אופקים שבדרום, בעשרות בתי ספר. נבחרות "מנהיגות צעירה" אלו פועלות כסוכני שינוי ליצירת עתיד בטוח בסביבתם בפיתוח מיזמים שמטרתם למנוע אלימות ברשת. את הנבחרות מובילים סטודנטים שזוכים למלגה והכשרה.

אם בבית הספר שלכם אין מנחה של "עתיד בטוח", תוכלו לפנות למוקד איגוד האינטרנט הישראלי , ולשוחח טלפונית עם נציג האיגוד שייעץ וינסה לסייע ובמידת הצורך יפנה אתכם לגורם מקצועי מתאים.

הבריונות וירטואלית. הפגיעה אמיתית

מלבד פעילות לעצירת בריונות ברשת, יש דברים קטנים שאם תקפידו עליהם, תוכלו למנוע מצב בו אתם תפלו קרבן לבריונות ברשת. איגוד האינטרנט הישראלי, הפועל מזה למעלה מעשור לשמירה על האינטרנט והמשתמשים בו ולמיגור הפגיעות ברשת, חושף בפנינו מספר מקרים של בריונות ברשת שהתרחשו לאחרונה בישראל, ומוסיף המלצות כיצד לפעול כדי שמקרים אלו לא יקרו לכם:

בחור בודד בבית ספר (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
לא רק בבתי הספר. גם הרשת הפכה למסוכנת עבור בני נוער|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

- נערה העלתה תמונה של עצמה בבגד ים, לא הגדירה הגדרת פרטיות לתמונה ומצאה את תמונתה באתר פורנוגרפי.

ההמלצה שלנו: חישבו פעמיים שלוש וארבע לפני שאתם מעלים משהו לרשת (הוא ישאר שם לנצח), ואם כבר העליתם, ודאו שרק מי שאתם רוצים יוכל לראות זאת.

- נער שהפיץ תמונה מביכה של חבר לכיתה שהגיע אליו מאחד החברים, נתבע ע"י הורי הנער הנפגע.

ההמלצה שלנו: שיתוף, העברה, הפצה, היא עבירה על החוק בדיוק כמו ייזום של תמונה כזו והעלתה לרשת. בקיצור החוק חל גם ברשת.

- נערה בת 14 חשה לפתע שנער שעימו היא מנהלת צ'ט נשמע מעט מלחיץ, וגולש לאט לדרישות חריגות.

ההמלצה שלנו: ראשית, וודאו עם מי אתם נכנסים לצ'ט, עלולים להיות שם אנשים שלא בהכרח מתכוונים לטוב. נסו לבדוק עליהם יותר מידע. וברגע שזה מתחיל להיות לא נעים, נתקו מייד קשר. אם אתם מרגישים מאוימים, נסו להשתמש באמירה כמו אני פונה למשטרה/ המשטרה מעורבת, שגורמת למי שרוצה לפגוע להתרחק במהירות. בכל מקרה רצוי לשמור על תיעוד מצולם של התקשורת (צילומי מסך/פרינטים)

איגוד האינטרנט מפעיל קו פתוח לפניות הציבור, ובו מענה אנושי ותמיכה בכל הקשור לפגיעה או עוולה ברשת וסיוע למי שנפגע ברשת. כמו כן הוא עוסק בבנייתו של מערך סיירי רשת, אשר יפעלו לאיתור תכנים לא ראויים, מצבי מצוקה, אירועים חריגים, תכנים לא ראויים ועוד. האירועים שיאותרו, ידווחו לנציגי הקו הפתוח לצורך המשך טיפול.

נתקלתם בבריונות ברשת? פנו לקו הפתוח של ארגון האינטרנט הישראלי
בטלפון:  03-9700911 ימים א-ה' משעה 10:00 עד שעה 20:00 או במייל: SAFE@ISOC.ORG.IL