לכל ילד יש חלום וכישרון, אבל הוא לא תמיד גדל בתנאים שמאפשרים לו להגשים אותו. תארו לכם עולם שבו היינו מפספסים את הביטלס, טרנטינו או ליאונרדו דה קפריו, רק כי לא הייתה להם את היכולת לפתח את האומנות שלהם. בין היתר בגלל העיקרון הזה, החליטה קבוצת קשת להקים עמותה בשם "רואים רחוק", שנותנת הזדמנות לבני נוער מוכשרים עם פוטנציאל, שמאוד רוצים להצליח, אבל הרקע בו הם גדלו לא תמיד מאפשר זאת. בין אם בגלל מחסור במשאבים או מרחק גיאוגרפי. חלק מחברי העמותה כבר מוכרים והפכו לשחקנים עובדים בתעשייה כמו למשל: פיראס נסאר ("פאודה", "בתולות"), מאור לוי ("בני אור", "הבתולים") ושאדי מרעי ("פאודה", "בית לחם", "הנערים").
העמותה מפעילה מספר קבוצות באזורי פריפריה ברחבי הארץ, אליהן מתקבלים בני נוער מכל המגזרים שרוצים לעסוק בתחום אומנותי החל ממשחק ובימוי עד לשירה וציור. במהלך המפגשים הם נחשפים לאנשי מקצוע מובילים מעולם הטלוויזיה והקולנוע שנותנים להם ליווי צמוד ומפגישים אותם עם כל סוגי האומנויות. הם לומדים על עולם התקשורת ובסופו של דבר גם יכולים לזכות במלגה ללימודי קולנוע או משחק בהתאם לתחום בו הם רוצים לעסוק.
מעבר לידע המקצועי שהם רוכשים, בני הנוער שמשתתפים בקבוצות האלו, נחשפים למגוון רחב של בני גילם מעדות ודתות שונות. בקבוצת לוד למשל, משתתפים נערים ונערות יהודים וערבים יחד. בריאיון ל-mako, שיתפו אותנו שניים מבני הקבוצה, עוז דבח (18) וסאר אבו סארה (18), על מהלך המפגשים, הקשר שנרקם בין חברי הקבוצה, החלומות הגדולים ואיך הם מתכוונים להגשים אותם.
איך הגעתם לפרויקט?
עוז: "ביקשתי הרבה פעמים מבית הספר שיתנו לי אופציה של מגמת אומנות כי רציתי להיות שחקן ובמאי. לא יודע אם זה במקרה או לא, אבל בסוף הגיעה העמותה אל בית הספר, נכנסתי לאודישנים והתקבלתי".
סאר: "דרך בית הספר. הם הגיעו לכיתות י"א והציעו לנו להיכנס. כל מי שאוהב לשיר, לרקוד ולשחק. אז אמרתי שאני מגיע".
מה קורה במפגשים עצמם? איזה פעילויות אתם עוברים?
עוז: "בכל מפגש יש כיבוד וזה לא מובן מאליו אף פעם. מסבירים לנו על נושא מסוים, מראים לנו סרטים, מביאים אנשים מבחוץ שמרצים לנו על נושא מסוים בין אם זה משחק, שירה, ציור או בימוי - כל הקשת הרחבה של האומנות".
סאר: "כל פעם משהו חדש. מביאים לנו אנשים שקשורים למשל לשירה או סרטים, שעוזרים לנו להשתפר. מדברים איתנו על דברים שאנחנו יכולים להצליח בהם".
זוכרים פעילות שאהבתם במיוחד?
עוז: "אהבתי כל דבר. הייתה פעילות שאני זוכר כי היא נגעה במקומות הנכונים. הראו יצירות של אומנים שהן לא 100 אחוז, חלקן נוזלות, חלק מושחתות או מצמררות. אני זוכר את זה כי זה העביר מסר".
סאר: "אני ראפר, אבל אני גם רוצה לשחק והייתה פעילות שהביאו שחקן שהסביר קצת על עולם המשחק ולימד אותנו איך לשחק".
היו לכם סטיגמות כלשהן על חברי הקבוצה האחרים לפני שהתחלתם?
עוז: "היינו קבוצה מעורבבת. לא הרגשתי שוני, הרגיש שכולנו אחים ובאנו למשימה אחת - לעשות אומנות. היה כיף וצחוקים, הכרתי אנשים מדהימים מכל הסוגים ואני שמח מאוד שזה ככה. לא היה לי אכפת איך הקבוצה מורכבת, העיקר שיהיו בני אדם".
סאר: "לא חשבתי על זה. התלהבתי מהסגנון של הקבוצה עצמה".
ספרו לי על רגע מיוחד מאחד המפגשים שאתם זוכרים לטובה.
עוז: "עשינו פרויקט סיום שאנחנו מציגים בסוף השנה לקשת. קיבלתי את היכולת לעשות את הפרויקט בעצמי בלי עזרה מבחוץ ואני זוכר את עצמי רואה את הקרדיטים ומתחיל לבכות, כולם אמרו לי כל הכבוד ושאפו".
סאר: "המדריכה האהובה עליי ריטה הייתה איתי בהכל. היה יום אחד שהחלטתי שאני מפסיק לשיר, כשאתה שר יש אנשים שיורידו אותך ויש אנשים שירימו אותך והיא אמרה לי משפט שהעלה לי את הביטחון ברמה מוגזמת: 'אם נגד אלוהים יש אנשים, אז איך נגדך לא יהיו?'. בתור אדם מאמין זה מאוד דיבר אליי. אני אמור להילחם על עצמי ועל מה שאני אוהב".
מה הדבר הכי חשוב שלמדתם מהפרויקט?
עוז: "להיות עם ראש פתוח ושלא כל דבר תמיד ילך לפי הכיוון שלך. צריך לפעמים להתפשר על דברים שאתה רוצה. הפרויקט סיום המקורי שרציתי לעשות זה פיילוט של 40 דקות לסדרה, אז הייתי צריך להבין שלא כל דבר יהיה מאה אחוז כמו שאני רוצה".
סאר: "לא להיכנע. כל עוד אני מתקדם זה טוב, גם אם זה לאט".
מה החלום שלכם בעולם האומנויות?
עוז: "להיות שחקן, במאי או עורך. להיות גם מקדימה וגם מאחורי המצלמה, ליצור סדרה, סרט אימה, משהו שיבדר את מדינת ישראל".
סאר: "להיות גם ראפר ושחקן".
איך אתם מתכוונים להגשים אותו?
עוז: "בעיטה לדלת. אם זה ללכת לכל מיני אודישנים ולבית ספר למשחק. כל מי שאיתנו בקבוצה וסיים, מקבל מלגה לבית ספר אומנותי לבחירתו ומשם אתחיל לעבוד על סרט אימה ולהציע רעיונות לערוצי טלוויזיה, אולי אפילו קשת".
סאר: "לא מפסיק לכתוב. אני גם הולך עוד כמה חודשים לבית ספר לקולנוע דרך קשת".
יש לכם דמות בעולם המוזיקה והטלוויזיה שמהווה מבחינתכם מודל לחיקוי?
עוז: "שחקן אחד שהוא מודל להערצה מבחינתי זה ג'ים קארי. הוא משחק את הדמות שלו ועושה שכונה מהסרט עם אישור של הבמאים. זה מה שבא לי לעשות, קרקס על הסט שכולם יצחקו".
סאר: "יש מישהו שהוא דומה לסגנון שלי, מוחמד רמאדן. גם זמר וגם שחקן, יש לו שירים פצצה והוא שחקן טוב".