במשך שנים מתווה ישראל את דרכה בתעשיית החלל העולמית ונדמה שהמהלך החשוב ביותר מאז שיגורה של הגשושית 'בראשית' מתרחש בימים היסטוריים אלה.
בעשרת ימי המשימה, יבצע איתן סטיבה, הישראלי השני שיצא לחלל, עשרות ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות, כולם כחול לבן, במסגרת משימת 'רקיע' ובתחנת החלל הבינלאומית. הניסויים שייבצע יחסכו שנות מחקר רבות לחוקרים ומהנדסים מחברות מחקר ופיתוח, אוניברסיטאות ובתי חולים בישראל. בנוסף, יקיים סדרה של פעילויות בשיתוף אמנים ופעילויות חינוכיות עבור ילדים ובני הנוער בישראל.
כל הניסויים שעמדו בקריטריונים של הנהלת תחנת החלל, נאס"א וספייסאקס, שולבו בתוכנית העבודה של המשימה. עכשיו, מקווים שם, שגם יביאו לפריצות דרך מדעיות בתחומים רפואיים, טכנולוגיים והנדסיים, שיבשילו לפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, לטיפולים רפואיים חדשניים, בהמשך להקמת חברות סטארט-אפ, ולפרסומים מדעיים נושאי בשורה לקהילה המדעית העולמית.
כאמור, את הניסויים והמשימות ייבצע סטיבה במסגרת משימת 'רקיע', אותה מובילות עמותת קרן רמון בשיתוף סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. משימת 'רקיע', שנועדה לעורר סקרנות ויצירתיות דרך מסע אנושי לחלל, מוקדשת להכרת הפוטנציאל הטמון בחקר היקום, העלאת המודעות לחשיבות השמירה על כדור הארץ, תוך העמקת שיתופי פעולה בינלאומיים וקידום תעשיית החלל. המשימה תעשיר את החינוך ותיחשף לתלמידים, מחנכים, חוקרים, אנשי הגות ותרבות ולציבור כולו, באמצעות עשרות ניסויים מדעיים והדגמות טכנולוגיות כחול לבן שיבוצעו בתחנה, דרך העברת תכנים חינוכיים לילדי ישראל מהחלל כמו גם יצירה והצגה של אמנות ישראלית. כי אין חלום רחוק מדי.
איך נבחרו הניסויים?
בחודש מאי האחרון חשפה ועדה מדעית טכנולוגית 44 ניסויים, שנבחרו בשלב הראשון. 35 ניסויים, שעמדו בכל הקריטריונים והאישורים של נאס"א, עמידה ביעדי תוכן הנדסי ועמידה בלוחות זמנים – יבוצעו בחלל על ידי סטיבה. לאורך תהליך פרסום הקול הקורא ובחירת הניסויים יותר מ-800 גופי מחקר וחברות נחשפו לתחום החלל באמצעות וובינרים ומפגשים שקיימה קרן רמון בשיתוף SNC וסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות המדע והטכנולוגיה.
חברי הועדה המדעית של 'רקיע', סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע החדשנות והטכנולוגיה, וגורמי החלל הבכירים בישראל, עבדו עם חברות סטארט-אפ, גופי מחקר, מוסדות אקדמיים, מדענים, וחוקרים ישראלים, כדי לעמוד בתהליך ההטמעה שלהם מול סוכנויות החלל הרלוונטיות. הניסויים עצמם יערכו עם שותפים בינלאומיים מובילים כמו AMES NASA, Hospital Jefferson, MIT ומוסדות מחקר באירופה, דרום אמריקה ודרום מזרח אסיה.
מגוון התחומים של הניסויים שנבחרו רחב מאד; מאסטרופיזיקה, דרך מכשור רפואי, חקר מחלות, תקשורת, קרינה, רפואת עיניים ואופטיקה, נוירולוגיה, חקלאות ועוד. החוקרים שואפים להביא לפריצות דרך טכנולוגיות, מדעיות ורפואיות, שישפיעו בעתיד על בני האנוש בכדור הארץ אבל גם בעתיד הרחוק יותר, אולי על המאדים.
"משימת 'רקיע' היא פריצת דרך אדירה לאומת החדשנות שלנו", אומרת בגאווה והתרגשות ענבל קרייס, מנהלת הועדה המדעית-טכנולוגית של 'רקיע', "החדשנות הישראלית על הבמה הגדולה ביותר עם שיא במספר ניסויים שנעשים בתחנת החלל בפרק זמן של מספר ימים".
כ-50 הצעות לניסויים הוגשו בעקבות הקול הקורא שהופץ בישראל. "זו היענות יוצאת דופן של כל האוניברסיטאות המשתתפות, בתחומים שיעזרו לשיפור חיינו על כדור הארץ ובחלל ויהוו פריצת דרך בטכנולוגיות מתקדמות", אומרת קרייס ומוסיפה, שזו הזדמנות לחוקרים לקדם טכנולוגיות בחלל עם שיתופי פעולה בינלאומיים משמעותיים, מהמובילים בעולם. "זה ייצוג יפה של ישראל כאומת החדשנות שהיא, במעבדה הגדולה בעולם – תחנת החלל הבינלאומית", היא אומרת.
"כשלקחתי על עצמי את המשימה הזו לא דמיינתי כמה גדול ומשמעותי זה יהיה. כולנו כאן כבר חולמים על המחקרים לשיגורים הבאים", אומרת קרייס, "השקענו מאמץ גדול לשלב את כל הניסויים. זה שהצלחנו ברוב המקרים, מאד מספק אותי, זו דוגמה לנחישות ולתעוזה הישראלית".
הזדמנות חינוכית
משימת 'רקיע' מעניקה הזדמנות ייחודית לשתף תלמידים בהכנות למסע ובפעילויות שאיתן יבצע בתחנת החלל. לטובת מאמץ זה כינס מכון דודסון, הזרוע החינוכית של מכון וייצמן, אנשי חינוך מובילים בארץ, לצד מדענים בעלי ידע מעמיק על הניסויים. בהובלת המכון ובשיתוף קרן רמון, הם פיתחו תכנים חינוכיים מגוונים הקשורים לניסויים שיבצע סטיבה במיקרו כבידה במהלך המשימה.
"כשהבנו שהחינוך עומד במרכז משימת רקיע, לצד הפן המדעי שלה, הבנו שיש בה פוטנציאל עצום למחנכים ולארגונים החינוכיים, גם כאלה שלא עוסקים במדע ובחלל באופן ישיר", אומרת הדר ורניק, מנהלת התוכנית החינוכית של 'רקיע'.
צוות רקיע הוציא קול קורא למוסדות וארגוני חינוך עם הזמנה לקחת חלק במשימה, ומתוכם נבחרו מגוון פרויקטים חינוכיים. "חלק מהפרויקטים מדעיים, אבל לא רק", מסבירה ורניק. "למשל, התקיימה תחרות שירה לבני נוער לכתיבת השיר החללי הראשון שיוקרא מהחלל בנושא פרספקטיבה. איתן גם יספר לילדי ישראל, ישירות מהחלל, שעת סיפור בעברית ובערבית של ספרית פיג'מה. בנוסף, אנחנו מתכוונים לקיים פעולה לכל תנועות הנוער בישראל היישר מהחלל בהובלת תנועת 'הנוער העובד והלומד' וארגון מת"ן ", מספרת ורניק ומציינת שהשיא יהיה לוח שידורים, שיופץ ישירות לתלמידים ולמערכת החינוך, הכולל גם שיעורים שכתבו מורים בעצמם, שיועברו ישירות מהתחנה, תוך שימוש ביכולותיה.
"תחנת החלל הבינלאומית היא הכיתה המתקדמת בעולם, דרכה נוכל ללמד כמיליון ילדים וילדות עקרונות מדעיים לצד אזרחות, גיאוגרפיה ואפילו שירה, בצורה חווייתית עשירה ומהנה. התכנים החינוכיים שאיתן יעביר במהלך שהותו בתחנת החלל הבינלאומית, ונבנו בשיתוף פעולה עם אנשי חינוך, יתנו הזדמנות לכולם לקחת חלק במשימה, יעוררו את הסקרנות ואת העניין בחקר החלל בדרך חדשנית וייחודית. המשימה היא הזדמנות לקדם את חזונה של רונה רמון, להשתמש בחלל כשפה משותפת, ולעורר השראה בילדים ונוער לחלום גדול ורחוק", מסיימת ורניק.
אמנות בתנאי חוסר כבידה
לא רק מדע וחינוך יטוסו עם סטיבה. גם אמנות תשוגר לחלל במשימה שתאתגר את הגדרות האמנות העכשווית. 11 פרויקטים נבחרו, מתוכם שישה מקבלים את תמיכת מפעל הפיס, שהתבקשו לשלב חשיבה על היותו של האדם במימד החלל, בהקשר היצירתי ולייצר אמנות פורצת דרך. זו היא הפעם הראשונה בה אמנות ישראלית תוצג בחלל.
"זו אמנות קונספטואלית יותר מאמנות המתקיימת באובייקטים, בציור או פיסול", אומר אודי אדלמן, מנהל ואוצר ראשי של המרכז לאמנות דיגיטלית, שאצר את העבודות שישוגרו עם סטיבה. "המטרה היא להתבונן ולחשוב על המשמעויות האנושיות של פריצת האדם את הגבולות, את המסע לחלל". מנגד, הוא מספר, על האתגר הלוגיסטי של משלוח יצירות לחלל, בשל מגבלות משקל ונפח ולכן, רוב העבודות מאתגרות קונספטואלית את מהות הקיום בחלל כאשר רק שתיים מהן מתגלמות פיזית בתחנת החלל. הפרויקטים יתועדו ובהמשך, בהתאם למה שייווצר מהן בתנאים מיוחדים אלה, הן יחזרו מתחנת החלל ויוצגו כתערוכה.
"יש חוסר ודאות בתוצאה של כל עבודה שמאתגרת את הסביבה, בעיקר אלה העוסקות בתנאי חוסר כבידה", מסמן אדלמן את האתגר הגלום במשימה זו.
ההכשרה של סטיבה
ההכנות של איתן סטיבה מתנהלות ברצינות הראויה למבצע בסדר גודל של שיגור לחלל. בחודשים האחרונים השתתף הצוות של סטיבה בתוכנית הכשרת האסטרונאוטים שכללו אימונים אינטנסיביים במתקני NASA ו-SpaceX, סוכנות החלל האירופית ESA וסוכנות החלל היפנית JAXA כדי להכין אותם לשהיה בתחנת החלל. במקביל, השלים סבב הכנות להיכרות ולשימוש נכון במעבדות ובציוד הייעודי לניסויים המדעיים.
לניסויים המדעיים שיבוצעו במסגרת משימת 'רקיע' ישנה חשיבות יוצאת דופן ופוטנציאל אדיר לתמוך בחייהם של האסטרונאוטים בחלל ולשפר משמעותית את החיים על פני כדור הארץ ונותר רק לאחל לסטיבה בהצלחה רבה. משימות החינוך והאמנות מסמנות את האופק הרחב אליו שואפת ותגיע קהיליית החלל הישראלית.
לכל הסרטונים מוזמנים להיכנס ללינק ליוטיוב של משימת 'רקיע' לחצו כאן >
היכנסו עכשיו למגזין המלא של Xtra רקיע