קורונה. קורונה בכל מקום. גם אם תנסו לטמון את הראש בחול, נראה שכולנו הושפענו מהמשבר האחרון, ורובנו גם סיגלנו לעצמנו התנהגות שלא בהכרח אפיינה אותנו לפני כן. בין כל השינויים, היו גם מי שהעידו על עצמם כי הם חווים התמכרויות חדשות או התנהגות מוגזמת. אך האם הקורונה היא זו שמעוררת אצלנו את כל אלה?
"הקורונה זרקה אותנו למרחב של חוסר וודאות", מסביר ד"ר תומר בקלש, פסיכולוג, ד"ר בתחום חקר המוח ושיווק ומומחה בפסיכולוגיה צרכנית והשפעת התקשורת השיווקית על המוח האנושי. "בעקבות המשבר הגלובלי אנחנו נמצאים היום במצב שאנחנו לא באמת יודעים מה הולך לקרות מחר", הוא מסביר, "מבחינת הבריאות שלנו – האם ניכנס לבידוד או ניחשף לחולה מאומת כשנצא מהבית? מבחינת המשפחה – האם הילדים ילכו ללימודים או לא? מבחינת הפרנסה – האם נאבד את מקור ההכנסה שלנו או שנצליח לשמר אותו? וגם ברמת המאקרו – האם יהיה סגר בחגים או לא? ההשלכה של המצב הזה היא היווצרות נתק בין סיבה לתוצאה, אנחנו נכנסים לצנטריפוגה של חוסר וודאות כי מגפת הקורונה – יותר משהיא מגפה ויראלית, היא מגפה של אי וודאות. איך אנחנו רואים את זה? המושג הכי מחופש בגוגל טרנד מאז תחילת המשבר הוא 'חוסר וודאות'".
"חוסר וודאות הופך אותנו כבני אדם להרבה יותר פגיעים"
לדבריו של ד"ר בקלש, שגם מייעץ ומלווה מגוון ארגונים פיננסיים וגופים שמתעסקים עם מוצרי צריכה שונים, אנחנו חווים מצבי קיצון שמטלטלים אותנו פסיכולוגית וגורמים לנו לנתק את הקשר בין מה שאנחנו עושים בהווה לבין מה שיקרה בעתיד – מעין אובדן שליטה. "כשאדם מטולטל מבחינה פסיכולוגית והצבעים הרגילים שלו מפסיקים להיות אדפטיביים, הוא עלול להיסחף להתנהגויות לא רציונליות או אימפולסיביות", הוא מוסיף, "אחת מהן היא נטייה להתנהגות התמכרותית אבל אפשר לראות לזה ביטוי גם באלימות לדוגמה. המצבים האלה הופכים אותנו כבני אדם להרבה יותר פגיעים.
"למעשה, כשאין שום דבר וודאי, אנחנו רואים עלייה בהתנהגויות שאינן אחראיות, כי אנשים מחפשים להיאחז במשהו שהם מכירים ונתלים בכל מיני חלומות ופנטזיות", ממשיך ד"ר בקלש. "לפעמים מדובר בהתמכרויות בעייתיות באופן מובהק כמו התמכרות לחומרים פסיכוטיים, אבל אפשר לראות את זה בא לידי ביטוי גם בדברים שביומיום נראים לנו לגיטימיים כמו למשל ההתמכרות לקניות. ראינו את זה כשנגמר הסגר, ולמרות שבמהלכו אנשים אמרו כמה שזה מבורך לחזור אל הפשטות וההסתפקות במועט, ברגע שנפתחו הקניונים – אנשים פשוט שחררו כל רסן. אפשר לראות את זה גם במסעדות שמלאות עד אפס מקום, למרות שרובנו העלינו במשקל במהלך הסגר ולא ממש רעבנו. במקום לרוץ לחדרי הכושר ובריכות השיחה – אנשים חיפשו את הנחמה בפחמימות והסוכרים, התנהגות שגם היא עם פוטנציאל להתמכרות".
"אנשים מכורים ישנו את המשוואה"
כדי להבין כיצד להתמודד עם ההתמכרות, צריך להבין את המנגנון האנושי שעומד מאחוריה. למעשה אם צריך לתת לה הגדרה, ד"ר בקלש מתאר אותה כהתנהגות שיש לה מחירים לטווח הארוך ותועלת לטווח הקצר. כלומר, אדם מכור יעדיף את ההנאה של הכאן ועכשיו על פני מניעת המחירים של ההשלכות. "התנהלות כזאת הופכת לכאורה להגיונית בזמנים של חוסר וודאות, מכיוון שכשהעתיד לא ברור ומעורפל, אז כל מה שיש להתמקד בו אלו סיפוקים מיידיים והתנהגות לא אחראית בלי לחשוב על השלכות", הוא מסביר.
למרות זאת, לטענתו של ד"ר בקלש לא מדובר פה בחוסר שיקול דעת כמו שנהוג לחשוב אלא דווקא בשיקול דעת אחר. "הרבה אנשים חושבים שאנשים מכורים לא מתנהגים בהגיון, אבל למעשה הם כן פועלים לפי רציונל שהם בונים כדי להצדיק את ההתנהגות שלהם", הוא מספר מניסיונו. "למעשה אדם יכול להגיד שהוא מעדיף את ההנאה עכשיו מכיוון שהוא לא יודע מה יהיה בעתיד והוא לא רוצה לצאת קרח מכל הכיוונים או דווקא כי הוא סבל כל כך הרבה שכעת הוא רוצה לפצות את עצמו".
את המנגנון הזה מכנה ד"ר בקלש כמנגנון ABCשמבוסס על המודל של הפסיכולוג החברתי לאון פסטינגר: רגש (affect), התנהגות (behavior) ומחשבה (Cognition). על פי התאוריה הזו, כאשר אדם חווה דיסוננס קוגניטיבי וחוסר הלימה בין החלקים השונים של המשולש – הוא מייצר לעצמו סיפור חליפי שיסתדר מבחינה רציונלית עם ההתנהגות שלו. למשל אם אדם מכור לסיגריות (התנהגות), אוהב סיגריות (רגש) ויודע שזה לא בריא (מחשבה), חייב לשנות לעצמו את המחשבה כך שתתרץ את ההתנהגות וההרגשה שלו. הוא יכול לספר לעצמו שיש לו חבר שמת צעיר למרות שלא עישן או שהוא מכיר אישה מבוגרת שעישנה כבד ומתה בשיבה טובה. "אנשים שמכורים למשהו ישנו את המשוואה הזאת, ולזה צריך להיות ערניים", הוא אומר, "לכל התנהגות של המין האנושי יש איזשהו הגיון, האדם הוא לא עלה נידף ברוח אלא מייצר לעצמו משנה דעת שתומך בהתנהגות שלו".
כך תתמודדו עם ההגזמה החדשה שלכם
ובכל זאת, אחרי שהסברנו כל כך יפה איך הקורונה עוררה אצל רובנו נטייה להגזמה ואצל חלק מאיתנו את הנטייה להתמכרות, הגענו לחלק החשוב באמת – איך מתמודדים עם זה. אז רגע לפני שאתם מתייאשים – קבלו חמישה כלים להתמודדות עם התנהגות מוגזמת בעקבות המשבר.
הפכו את חוסר הוודאות לוודאי
דבר ראשון שיסייע לכם לחזור לסוג של שגרה ולהשתחרר מהדפוסים הנובעים מחוסר וודאות וטלטלה פסיכולוגית – הוא להבין שהקורונה כאן כדי להישאר וכי עלינו לפתח הרגלים וחסינות למצב המשתנה. ממש כמו גלישת גלים אנחנו צריכים לשמור על איזון ולהתמודד עם הרוחות מבלי שהגלים יתנפצו עלינו. מטבע הדברים, ככל שהזמן עובר ככה גם אנשים לומדים להמשיך לתפקד במקביל למצב הקיים. ברגע שתשתחררו מהתחושה המאיימת, תראו שאתם מצליחים לחזור לשליטה.
דמיינו את העתיד שלכם
אחד המחקרים הפסיכולוגיים שקשורים לדחיית סיפוקים נקרא "מבחן המרשמלו", בו הכניסו ילדים לתוך חדר והעמידו אותם מול מרשמלו אולם אסרו עליהם לאכול אותו כאשר יישארו לבד בחדר. הפיתוי אמנם היה גדול, אולם ההבטחה שהילדים קיבלו – לקבל שתי יחידות מרשמלו בעתיד אם יצליחו להתאפק – הצליחה להוביל חלק מהילדים לדחיית סיפוקים וצליחת המשימה. כשהמשיכו לעקוב אחר אותם ילדים שצלחו את האתגר – ראו שאותם ילדים הצליחו יותר בחיים, קיבלו ציונים גבוהים יותר, למדו באוניברסיטאות נחשבות יותר, התקדמו במקומות העבודה וגם היו יותר מאושרים לפי מדד האושר.
ההנחיה הזאת מקבלת משנה תוקף בעקבות מחקר שערכה פסיכולוגית אמריקאית בשם אנג'לה דאקוורת, שבדקה מהם המאפיינים שיכולים לצפות הצלחה של הצוערים בבית הספר לקצינים של משרד ההגנה האמריקאי. למרבה ההפתעה היא גילתה שהתכונות שניבאו הצלחה יותר מכל לא היו כושר גבוה, הצלחה בלימודים או אינטיליגנציה, אלא השילוב שבין ההתלהבות שלהם לבית ההתמדה והיכולת להסתכל קדימה ולהגיע מה הם רוצים להשיג ולאן הם רוצים להגיע. בקיצור, אל תיכנעו לתחושת התבוסתנות והרצון לסיפוק מידי כאן ועכשיו, תבנו את העתיד שלכם והוא יהפוך לוורוד יותר.
הסיחו את הדעת
ואם כבר במבחן המרשמלו עסקינן, כשבחנו לעומק כיצד התמודדו הילדים שצלחו את האתגר למרות הפיתוי, גילו שרובם הסיטו את המבט שלהם מהמרשמלו או דמיינו שהוא ענן. למעשה אחת הדרכים לביצוע ויסות רגשי והימנעות מפיתויים היא שימוש בכוח הדמיון על מנת להסיט את הפוקוס. דוגמה טובה לכך אפשר למצוא במחקרים שבחנו מה גורם לאנשים להצליח או לא להצליח בדיאטה שלהם לאורך זמן. כשבחנו המאזנים הפסיכולוגים מהן הסיבות לחוסר ההצלחה מצאו שלא מדובר בהכרח במאפיינים אישיותיים כמו בעובדה של איזה אוכל היה להם בבית בהישג יד ומה עמד להם מול העיניים. מי שהחזיקו בבית סלסלת פירות על השולחן – אכלו תפוח כשחיפשו מה לאכול. מי שהיה להם על השולחן עוגיות וחטיפים – צרכו את אלה כשחיפשו מה לנשנש. בסופו של דבר הכל תלוי במה אתה מתמקד. אם אתם יודעים שיש לכם חולשה למשהו – תשמרו ממנו מרחק.
סגלו הרגלים טובים
דרך טובה נוספת להצליח להתגבר על נטיית ההתמכרות, היא לסגל הרגלים טובים. מה הכוונה? ברגע שאנחנו שוקעים במרה שחורה וריק – אנחנו מוצאים את עצמנו נופלים ומאבדים שליטה, אבל אם אנחנו ממלאים את החיים שלנו בתוכן ועשייה חיובית – אזי לא נשאר לנו זמן להגיע למחוזות ההתמכרות. בהתחלה זה אולי ירגיש לכם קצת מאולץ, אבל עם הזמן אתם תראו שההרגלים הטובים האלה להתנהגות אחראית הופכים להיות כבר חלק מהחיים שלכם. ברגע שאתה דואג למלא את הריק שלך במשהו אחר, אתה משתנה בהתאם אליו עם הזמן. בקיצור – FAKE IT UNTIL YOU MAKE IT.
אל תייחסו את הכישלון לחולשה שלכם
מחקרים שבחנו את האנשים שנשברו באמצע תהליך הגמילה שלהם מהתמכרות כלשהי, ראו שני דפוסים: הראשון הוא אנשים שנוטים לשייך את השבירה לנסיבות אישיותיות כמו חוסר כוח רצון, חוסר יכולת התמדה ואפילו מפסידנות, ואילו השני אלה אנשים שייחסו את השבירה לנסיבות חיצוניות שלא תלויות בהם. בסופו של דבר, כשאנחנו לוקחים את כל האחריות לנפילה על עצמנו, אנחנו מרגישים לוזרים, נוטים לדיכאון ומרגישים כושלים עד כדי כך שלפעמים מעידה אחת יכולה להתגלגל כמו כדור שלג ולהפוך לייאוש מוחלט. בסופו של דבר, לא כדאי להיות קשים עם עצמנו, זה לא משתלם.
כולנו מגזימים לא פעם עם הרגל כזה או אחר או עם פעולה אשר גורמת לנו הנאה, אבל חשוב לשים לב שההרגל הזה לא הופך להגזמה. דווקא עכשיו, כשכולנו מתמודדים עם מציאות חדשה ולא מוכרת, חשוב לשים לב להרגלים שלנו אפילו יותר. אם אתם מזהים הגזמה אצלכם או אצל אחד מהקרובים אליכם, בין אם זה בספורט או בתחומים אחרים, כדאי להיעזר באנשי מקצוע בתחום ההתמכרות.
גם העיסוק בהגרלות והימורים, שהחשב לחלק מתרבות הפנאי בכל העולם, עלול לעיתים להפוך להתמכרות. כאן בדיוק נכנסים לתמונה הגופים המקצועיים להם שלל פתרונות לטפל בבעיה. במפעל הפיס לדוגמא, פועלים לכך שאנשים יבינו שההשתתפות צריכה להיות מהנה אך גם מבוקרת ומידתית ולכן מציעים מגוון כלים שיעזרו במשימה. מזהים מישהו בסביבה הקרובה שלכם שקצת מגזים וזקוק לעזרה – יש לכם מה לעשות. באתר של מפעל הפיס "משחקים באחריות" תמצאו את הכלים והמידע, העצות והטלפונים הנכונים שיעזרו לכם לעזור לאנשים היקרים לכם.