הגיבורים החדשים של מעמד הפועלים

הבחירה בבית ספר מקצועי אינה ברורה מאליה, יש כאלה המעדיפים לעשות את הבחירות שלהם לעתיד כבר בשלב כה מוקדם, ולהשתלב בבניית המכונות שמהן עשוי העתיד. לצד הלימודים המקצועיים מגיעים גם אחריות גדולה, שעות מרובות והרבה סיפוק. מי הם, אם כך, בני הנוער שבוחרים ללמוד בחינוך המקצועי בישראל 2014 ומעדיפים כבר בעודם תלמידי תיכון לקבל הכשרה במקצוע? 

כריסטינה אופוטין, 18, לומדת בבית הספר אורט תל נוף במגמת מכטרוניקה (מכניקה הנדסית ואלקטרוניקה), מספרת שהגיעה לבית הספר כיוון שחיפשה מסגרת צבאית. "ידעתי שאם ארצה לעבוד שם אחרי הצבא אז אני אגיע למקום שכבר למדתי בו".

מה את לומדת במהלך השבוע?
"את כל המקצועות הרגילים אבל גם דברים שקשורים למקצוע שלי - בקרה ומחשבים, מכונאות. כל הדברים שאני צריכה בשביל לקבל את תעודת המקצוע שלי בסופו של דבר".

חן אבידן (18), לומד גם הוא במגמה. "לא אהבתי את בית הספר הקודם", הוא מספר, "לא מצאתי את עצמי שם. רציתי משהו מקצועי, עם אופק, אז הלכתי לתל נוף. אנחנו הולכים לעבוד בבסיס ומקבלים משכורת בסוף החודש. אני עובד במחלקת ייצור, ב-CNC. כשאני מגיע לסדנה, מנהל המחלקה מקבל אותי ונותן לי עבודות לעשות. מבחינתי, האווירה בעבודה טובה ואני מרגיש שיש מי שדואג לי".

משמעת עצמית גבוהה היא הכרחית

המשמעות הכרוכה בלימודים בבית ספר מקצועי אינה פשוטה כלל. תלמידים רבים מאמצים לעצמם שגרת חיים של אדם בוגר, הכוללת אחריות וניהול שעות עבודה, עוד בעודם תלמידי תיכון. בנוסף, רבים מבתי הספר הם אזוריים וההגעה אליהם נעשית באמצעות קווי הסעה ארוכים המצריכים קימה מוקדמת ומשמעת עצמית.

"אני קם כל יום בשש ועשרים בבוקר וחוזר הביתה רק בשמונה בערב", מספר חן, "כי אני גם הולך לעבודה אחרי הלימודים".

אז אתה בטח חוזר עייף...
"כן, אבל אחרי זה אני עוד צריך לעשות שיעורי בית אם יש ודברים כאלה. זה שוחק קצת, אבל בקטנה. זה מה שבחרתי אז כנראה שזה מתאים לי".

בנוסף לכל אלה מוטלת על התלמידים הטכנאים גם אחריות גדולה. "לוקחים אותנו למוסכים שבהם יש את המנועים של המטוסים", מספרת כריסטינה, "אני לומדת לטפל במנוע של מטוס F16. זה כיף לראות את המנועים מקרוב ולא רק לשמוע אותם ממריאים מעליך. את מבינה שיש לך אחריות על מטוס שעכשיו נמצא בטיפול אבל עוד מעט הוא ימריא למשימה במקום אחר וזה דבר שבעצם מציל חיים".

לנוער העובד והלומד תפקיד היסטורי חשוב בהקמת החינוך המקצועי בארץ וגם כיום בני הנוער ממשיכים להיות פעילים בתנועה. מעבר לפעילות בשעות אחר הצהריים בסניפים השונים, הם פוגשים גם מדריכים מהנוער העובד והלומד בתוך בתי הספר שמעבירים פעילות חינוכית-ערכית במסגרת ההסכמים הקיבוציים של קרן ההבראה.

נשארים פעילים בתנועה

חלק גדול מהחניכים יוצא לקורסי הדרכה של התנועה במהלך הקיץ ואלה חוזרים לבתי הספר כפעילים שלוקחים אחריות. חן לדוגמה מסייע בנושא זכויות עבודה. "אני מספר לתלמידים מה הם צריכים לקבל ודברים כאלה. להיות בנוער העובד והלומד בשבילי זה יותר בשביל הנפש. אני רוצה לעזור לאנשים ורוצה גם ליהנות. למשל, אנחנו עוברים עכשיו בין הכיתות ובודקים איזה ילדים עובדים כדי שנאתר איפה מנצלים אותם בעבודה. למדתי את זה בקורסים שעברנו".

ואיפה בכל זאת קשה לכם?
חן: "לפעמים אתה מפסיד שיעורים שצריך, אבל לפחות כולם יודעים שיש להם למי לפנות אם יש להם בעיה בעבודה".
כריסטינה: "לפעמים לא מקשיבים לך".

מה החלום שלכם?
כריסטינה: "האמת שחלמתי פעם להיות רופאה. אבל אני רואה היום מסביב הרבה אלימות וגזענות והייתי רוצה שזה ייפסק".
חן: "אני רוצה להמשיך במקצוע. הייתי רוצה לעבוד באינטל בפיתוח, ללמוד קודם י"ג-י"ד ואולי להוציא גם תואר ראשון ושני".

 דור חדש של מובילים חברתיים 

בני נוער רבים שמגיעים לחינוך המקצועי ומשם לנוער העובד והלומד, הופכים למנהיגים החברתיים של המחר. חנן סוויסה לדוגמה, הוא כיום לוחם בגדוד הקרקל ובוגר בית הספר המקצועי אורט צריפין. "לאחר שקיבלתי פרס כחניך מצטיין, הצטרפתי לגרעין נח"ל ומשם המשכתי לחוות הכשרה בנוער העובד והלומד.

"האחריות על החברה זה כבר מהתיכון, במהלך שנת י"ב הייתי חבר ב'פרלמנט - הגוף הדמוקרטי שמייצג את הנערים העובדים מבתי הספר המקצועיים בנוער העובד והלומד והובלתי את תהליך 'מועצת המחדשים', תהליך פורץ דרך שקיבל החלטות משמעותיות שהשפיעו על אלפי בני נוער".

כשמסתכלים מקרוב על מי שמרכיב את הנהגת תלמידי בתי הספר המקצועיים וחניכי הנוער העובד והלומד, מבינים שמדובר בהרבה מעבר להכשרה מקצועית. דור חדש של מובילים חברתיים צומח אצלנו, דור שעבורו, חינוך מקצועי זו גם בחירה וגם אחריות.