בשנים האחרונות בוחרים צעירים רבים בחברה הערבית והדרוזית להמשיך לאחר סיום לימודיהם התיכוניים להתנדבות בשירות הלאומי-אזרחי. במשך תקופה של שנה עד שנתיים, משתלבים צעירים אלו במסגרות חינוכיות וחברתיות שונות בקרב הקהילה והכפר. מלבד הנתינה הגדולה מצדם, ההתנדבות מקנה להם הטבות רבות לצד הזדמנות ייחודית להפוך למובילים בסביבתם המקומית.
תנועת הנוער העובד והלומד מפעילה בשותפות עם מספר גופים מוכרים ועם הרשות לשירות לאומי אזרחי את מסלול השירות הלאומי מזה שבע שנים. עד כה ישנם למעלה מאלף בוגרי שירות לאומי-אזרחי בחברה הערבית והדרוזית. רבים מהם בוחרים להמשיך ולעסוק בחינוך ומרביתם חוזרים לקהילה ומשתלבים בתפקידים המאפשרים להם להמשיך לקדם את החברה הערבית במדינת ישראל.
למרות שיישום התכנית בישראל הוא חדש יחסית, למעשה מדובר ברעיון ותיק למדי. ליתר דיוק, בן 112 שנים. בספרו "אלטנוילנד", הציג בנימין זאב הרצל, את חזונו למדינת ישראל המתקדמת והמפותחת. החזון, שילב בתוכו בין היתר מסלול של שירות דו-שנתי, כשהמתנדבים תורמים להצלחתם של המוסדות החברתיים השונים.
"הזדמנות שווה לזכויות וחובות"
למעלה ממאה שנים לאחר מכן, מתגשם לפחות חלק מהחזון הזה. מדי שנה מתנדבים מאות צעירים במסגרת הנוער העובד והלומד. אחת מהם היא ראוואן, 20, בוגרת קן עין-מאהל: "אחרי שסיימתי יב', הבנתי שאני רוצה להמשיך להיות בנוער העובד והלומד. רציתי לתרום כמו שהייתי מדריכה בקן, לתת ולא רק לקחת".
את ההתנדבות בת השנתיים היא מתארת כחוויה משמעותית מאוד ומבגרת. "אלה החיים האמתיים. למדתי כמה חשובה ההתנדבות בחינוך ולא רק בעבור החברה, גם עבורי. החלטתי שהחינוך יהיה הכיוון שלי בחיים. זו תהיה הדרך שלי להשפיע. כמו שאני קיבלתי הזדמנות, צריך שכל צעיר וצעירה, ערבים ודרוזים, יקבלו הזדמנות שווה לזכויות וחובות".
כל אחד מהצעירים שבוחר להתנדב, מקבל על עצמו אחריות על מאות ילדים ובני נוער הרואים בהם דוגמה אישית. בנוסף, התנועה מכשירה את המתנדבים לתפקידים במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות, מעבירה השתלמויות בנושאים ערכיים כמו שוויון ודמוקרטיה, הכשרת עזרה ראשונה וכמו כן קורס חובשים, קורס מדיה דיגיטלית והכשרה כמסבירי זכויות בני נוער בעבודה.
קרש קפיצה משמעותי לעתיד
"מסתכלים עליי אחרת בכפר" אומר נימר, בן 21, גם הוא מעין-מאהל שליד נצרת. "אני לובש חולצה כחולה ושרוך אדום. אני חלק מאלה שעושים משהו, לא מאלה שמחכים שיעשו בשבילם". אחת הפעילויות שנימר נוטל בהן חלק היא ניקוי חלקים שונים בכפר: "אני עושה דבר טוב וכולם רואים את זה. בני נוער אני פוגש בקבוצות או באחד על אחד, עוזר להם בלימודים, פוגש אותם בקן, מוציא אותם לטיולים וסמינרים ומלווה את המדריכים הצעירים. אני המדריך שלהם, זה חשוב לי, ולהם".
כשהוא נשאל מה לגבי קצת השקעה בעצמו, התשובה שלו ברורה: "זה טוב גם לרוח ולנפש. אני בוגר יותר, מתבטא טוב יותר בעברית ובערבית, יודע להסביר את עצמי ומשיג טוב יותר את מה שאני רוצה". נימר לא מתעלם מההטבות הנלוות לשירותה לאומי: "זה נותן לי קרש קפיצה משמעותי לשוויון זכויות עם הצעיר היהודי במדינה".
"הדרך לשנות את המצב שלהם"
פרויקט מיוחד של השירות הלאומי בנוער העובד והלומד נקרא "אל-מעריפה" (תרגום: ה-ידע). הנוער העובד והלומד משמש כגוף היציג של בני הנוער בישראל בכל הקשור לזכויות עבודה ובמסגרת התכנית, המתנדבים עוברים בין בתי הספר השונים ומעבירים הסברות בנושא זכויות בני נוער במקומות העבודה.
ראוואן מספרת בהתרגשות כיצד סייעה למאות בני נוער להם העבירה שיעורים על זכויותיהם. "יודעים שאני כתובת בכל מה שקשור בזכויות עבודה. לא פעם ניגשים אליי מורים עם שאלות בנושא, אבל בני הנוער לא מודעים בכלל והם צמאים לדעת על הזכויות שלהם. כשאני מעבירה הסברה אני יודעת שזה חשוב כי ידע זה כוח. זו הדרך שלהם לשנות את המצב שלהם, של המשפחה ושל הכפר. הם צריכים אותנו והאמת שלא רק הם".
גם ההיכרות עם המציאות הישראלית משמעותית כאן. "בתנועה אתה חלק", קובע נימר, "אתה לא רק בכפר. אתה יוצא, מטייל, רואה את המדינה, פוגש מתנדבים אחרים: בדואים, יהודים, נוצרים, דרוזים שגם הם כולם חלק בתנועה. אתה מבין שהעולם גדול ואתה רוצה להמשיך להתפתח וללמוד, להיות חלק. אין לי ספק שאמשיך להתנדב גם אחרי השירות הלאומי-אזרחי בתנועה".