לשימוש בטלפון נייד במהלך הנהיגה יש יתרונות. היתרון החברתי-כלכלי העיקרי הוא שטלפון זמין מאפשר שיפור משמעותי בתקשורת החברתית והעסקית, גם במהלך שעות הנהיגה. בנוסף, הטלפון מאפשר מגוון של יישומים שיכולים להועיל למשימת הנהיגה עצמה. יישומים המאפשרים נהיגה חסכונית בדלק, למשל, או יישומים לניווט - לקבלת התראות על מצבים מסכנים, שעלולים לגרום לתאונת דרכים והודעה בזמן אמת על פקקי תנועה, מפגעים בדרך ותאונות דרכים. יישומים מסוימים יכולים גם לסייע בשמירה על ערנות הנהג, כאשר ישנם יישומים המאפשרים פיקוח על נהיגת נהגים חדשים בזמן אמת. לבסוף, הנוכחות של הטלפון סלולרי במהלך נהיגה מאפשר לחייג למספרי חרום במקרה הצורך.
לצד היתרונות הרבים, שלא ניתן להתעלם מהם, ישנם גם חסרונות גדולים ומשמעותיים. כיום קיים לחץ חברתי להיות מחוברים, באופן תמידי. תופעה טכנולוגית וחברתית זאת תורמת לעלייה בשימוש בטלפון הסלולרי בזמן הנהיגה. אם לא די בכך, הרי שהתפתחויות טכנולוגיות אחרות, כמו זמינות תצוגות חזותיות בזמן נהיגה, גישה לאינטרנט והאפשרות להפוך את המכונית למשרד נייד, מגבירים אף יותר את החשש להיסח דעת בנהיגה, דבר אשר עלול להגדיל את הסיכון לתאונות.
אחד הגורמים העיקריים להיסח דעת בנהיגה הוא הסמסים
מחקרים מראים שבעת נהיגה שליחת מסרונים וכן פעולות אחרות, כגון גלישה באינטרנט ושליחת מייל, מסוכנות אף יותר מדיבור בטלפון. בעת ביצוע פעולות אלו הנהג נאלץ להסיט את מבטו מהכביש למשך זמן ארוך ולעתים אף למספר פעמים ברציפות. ממצאים מדויקים, מראים שפעולת שליחת מסרונים מאריכה את זמן התגובה של הנהג, משפיעה על יכולתו לשמור על הנתיב, מייצרת שונות גדולה במהירות הנסיעה ומעצימה את דיווחי הנהגים לגבי עומס מנטלי. כתוצאה, השליטה ברכב והמודעות להתרחשות בכביש יורדת ועולה, כך שעולה הסיכוי לכך שאירוע קריטי בכביש יוחמץ, מה שעלול להוביל לתאונה.
משך הורדת העיניים מהכביש בעת שליחת מסרון ופעולות מקוונות ארוך משמעותית ממשך הזמן הנדרש להפעלת טלפון. מחקר מצא כי משך זמן ארוך יותר בהם העיניים לא היו על הכביש בעת פעולות, כמו העברת מסרון (כ-23.3 שניות בממוצע), גלישה באינטרנט (כ-8.2 שניות בממוצע), וחיוג טלפוני (כ-7.8 שניות בממוצע). בהשוואה לפעולות כמו איתור מספר הטלפון (כ-1.3 שניות בממוצע), התחלת שיחה באמצעות התקן נייד (כ-0.5 שניות בממוצע), לחיצת מקש להתחלת שיחה באמצעות התקן קבוע (כ-2.5 שניות בממוצע) וסיום שיחה (כ-1.3 שניות בממוצע). מחקר אחר דיווח על זמני שליחת מסרון של 12.22 שניות, עבור נהגים שאינם שולחים מסרונים לעתים קרובות ושל 9.6 שניות עבור נהגים בעלי ניסיון בשליחת מסרונים. כמו כן המחקר לא מצא הבדל בין שתי קבוצות אלה, בתדירות הסטת המבט לכיוון מכשיר הטלפון במהלך שליחת מסרון. נהגים משתי הקבוצות העיפו מבט לכיוון הטלפון לפחות פעם בשתי שניות. ממצא זה מציע שניסיון בשליחת מסרונים אינו מפחית את הסכנה הטמונה בפעולה זו, אלא להיפך, שכן ההסתברות לתאונה צפויה לעלות ככל שהפעולה נעשית פעמים רבות יותר.
ככל הנראה, היקף ההתנהגות של שליחת מסרונים ופעולות מקוונות בעת נהיגה, נמוך יותר בהשוואה להיקף השימוש בטלפון סלולארי לשם שיחות, אך עדיין מדובר במספרים גבוהים למדי שהולכים וגדלים כל הזמן. בסקר תצפיות שבוצע בארה"ב ב-2010 נמצא שיותר מ-100,000 נהגים שולחים מסרונים בכל רגע נתון במהלך שעות היום. זאת בהשוואה ל-600,000 נהגים המדברים בטלפון בעת נהיגה. במחקר היה דיווח עצמי, שבו נמצא ששיעור המדווחים על שליחת מסרונים בנהיגה נע בין 13% ל-45% עבור כלל הנהגים, אך היה גבוה הרבה יותר עבור נהגים צעירים עד גיל 24 אשר כ-43% עד 71% מהם דיווחו על שליחת מסרונים בנהיגה.
<<חושבים שאתם יכולים לנהוג ולסמס באותו זמן? בואו לנסות>>
<<כנסו לאינסטרגם שלנו - צלמו את עצמכם בסלפי עם פנים מכוסות ועזרו להפיץ את המסר>>
ההשפעות של שליחת מסרונים בנהיגה
בשנים האחרונות נחקרו ההשפעות של שליחת מסרונים בזמן הנהיגה וקיים מידע בנושא, אם כי לא רב במיוחד, שהצטבר עד כה, אך מהידוע כעת, מצטיירת תמונה של סיכון מוגבר לתאונות. במחקר שבדק את ההשפעה, צוין שהעברת מסרונים מעלה את הסיכון להתרחשות תאונה בשיעורים של בין פי 1.73 עד פי 164. אחוז הסיכון תלוי בסוג הנהג: עבור נהגים מקצועיים הסיכון גדול יותר, בשל משכי נהיגה ארוכים יותר וחשיפה גדולה יותר. סיבה אפשרית נוספת, נחשפה בשני מחקרי סימולטור, שבוצעו בנושא ובהם נמצא כי שליחת מסרון הביאה להפחתת בטיחות הנהיגה, שהתבטאה בירידה משמעותית בשמירה על הנתיב, בקושי בזיהוי תמרורים וביצוע טעויות בתגובה לתמרורים. כמו כן, אובחנה עלייה של עד 400% במשך הזמן שהעיניים לא היו על הכביש ובירידה משמעותית בזמן התגובה של הנהג.
הטכנולוגיה של שליחת מסרונים באמצעות דיבורית קולית קיימת כבר, אך היא אינה מושלמת. ישנה מחלוקת לגבי השאלה האם שליחת מסרונים ללא שימוש בידיים בעת נהיגה מהווה היסח דעת משמעותי ומעלה את הסיכון לתאונות, אך מספר המחקרים על השפעת שליחת מסרון בדרך זו מועטים. ממצא שאינו מעודד נמצא במחקר נהיגה טבעית עדכני, בו הושוו ביצועים של 43 נהגים כשנהגו בתנאים שבהם לא נדרשו לבצע שום מטלה נוספת, מלבד שליחת או קבלת מסרונים, או באמצעות טלפון מופעל ביד או באמצעות אחד משני ממשקים קוליים. ממצאי המחקר הראו שזמן התגובה של הנהגים היה ארוך יותר, עד פי שניים, בכל תנאי שליחת המסרון בהשוואה לנהיגה ללא שליחת מסרון.
שליחת מסרונים ללא מגע ידיים, מעוררת דאגה בשל מספר סיבות. ראשית, למרות שהדבר נעשה ללא מגע יד, עדיין מדובר בפעולה מורכבת שיוצרת עומס קוגניטיבי, המאלצת את הנהג להסיט את תשומת ליבו מפעולת הנהיגה. שנית, בשל חוסר שלמות טכנולוגית, גם כשמשתמשים בדיבורית קולית מתרחשים מקרים בהם המכשיר אינו מתרגם את ההוראה הקולית לטקסט, ולכן הנהג נדרש להסיט את מבטו מהכביש לטלפון כדי לוודא שהטקסט הוקלד נכון. במקרים שבהם הטקסט שגוי, עליו לבצע תיקון ואז נכנסות לפעולה גם הידיים. שלישית, והחשובה ביותר, קיימות עדויות מוצקות לכך ששליחת מסרונים מסכנת במיוחד נהגים צעירים וחדשים, שגם כך נמצאים בסיכון גבוה יותר להיקלע לתאונות וזאת בשל חוסר ניסיון בנהיגה ועקב לחצים חברתיים המשפיעים במיוחד בגיל זה.