לפי דוח נילסן שפורסם הבוקר ב"גלובס", נראה שמיהרנו לחוש שהצלחנו במשימה: מתחילת ינואר 2010 ועד סוף ספטמבר 2011, התייקרו מוצרי הצריכה השוטפים לצרכן הישראלי בשיעור ממוצע של 18 אחוזים. זאת לעומת ירידה של 5.2 אחוזים במחירי מוצרים אלה בארצות הברית.
לצורך ההשוואה, מחירם של תריסר ביצים בישראל גבוה ב-77 אחוזים ממחירן בארצות הברית וב10.2 אחוזים ממחיר המוצר באנגליה. מחירו של ליטר חלב בארץ גבוה ב-39 אחוזים ממחירו בארצות הברית וב-7.3 אחוזים ממחיר המוצר באנגליה.
התייקרות המוצרים גם בחודשי המחאה
אך מי שהצית את המחאה נגד יוקר מוצרי המזון הבסיסיים, איציק אלרוב, יוזם "מחאת הקוטג'", עדיין לא הרים ידיים. " הורידו את מחירי הקוטג' אבל ממשיכים להעלות מחירים של חלק מהמוצרים והם מחכים שהציבור ירדם בשמירה".
עם זאת, הוא מסביר כי "מי שחשב שאפשר לשנות את השיטה הקלוקלת בחודש ימים הוא הזוי", ומציין כי מבחינתו, למרות התהליך האיטי, הדוח רק מעיד על יכולת הציבור להביא לשינוי "הנתונים מהדוח מוכיחים שהמחאה כן השפיעה וכן הצליחה לבלום במידה מסוימת את התייקרות המחירים של המוצרים, שאלמלא המחאה היו מזנקים הרבה יותר".
בנק ישראל כבר דיווח: הפערים בין מחירי המזון וההכנסה לנפש המשיכו להתרחב
בסקירת פער המחירים בין ישראל למדינות המפותחות שפרסם בנק ישראל בחודש פברואר נכתב כי "מחירי המזון בישראל בשנת 2008 היו גבוהים ביותר מ-15 אחוזים מהמצופה ממדינה עם הכנסה לנפש דומה לישראל... במיוחד במחירם הגבוה בהשוואה בינלאומית" וש"נראה כי פערים אלו התרחבו בין השנים 2008 ו-2011".
אלרוב מדגיש כי "הדוח של בנק ישראל מוכיח עד כמה המחאה צודקת". הוא מספר כי קבוצת "חרם צרכנים על מוצרי מזון" ממשיכה לפעול גם בימים אלה וקורא לציבור להמשיך ולפעול: "אנחנו פונים אל הרגולטור לעשות את עבודתו ולפרט מי הם אותם מונפולים בשוק המזון שמביאים למחירים היקרים כל-כך"..
תחיית המחאה החברתית?
חגיגת עדלאידע נוספת ברוח המאבק לצדק חברתי יצאה היום מהספורטק בתל-אביב ועתידה להסתיים בגן לוינסקי שבדרום העיר. הפעילים התחפשו ל"גיבורי על" הנלחמים נגד "הנבלים", כאשר בין הגיבורים היו: גיבורת הצדק, חופש הביטוי וקולה של התקשורת החופשית. דמויות הנבלים התחפשו לטיקונוזאור (שילוב של טייקון ודינוזאור), ספינומט (המבצע ספינים על מנת להסיח את דעת הקהל מהנושאים החברתיים) ומר ביטחון שהופיע עם "המד האיראני" על צווארו במטרה לגרום לציבור להאמין שיש להתרכז באיום הקיומי בלבד. בנוסף, התחפש אחד הפעילים לנער אוצר ופעיל אחר לפירמידה שמטרתה לסמל את הריכוזיות במשק.
