זה היה מבצע משטרתי שהזכיר במובנים רבים את סדרת הטלוויזיה המופתית "הסמויה", אלא שבמקום יחידה חשאית בבולטימור – הפעם הגיבורים היו שוטרי היחידה המרכזית במשטרת מרחב הנגב. לפני כשנתיים הגיע מידע מודיעיני על חמישה עבריינים מהנגב ודרום הארץ שחלקם עצור בכלא מתכננים למכור כמות גדולה מאוד של מוקשים ומטעני חומרי נפץ מוכנים להפעלה עבור ארגוני פשיעה ממרכז הארץ אשר נועדו לחיסולי חשבונות בין עבריינים בכירים בעולם התחתון.
האזנות סתר במשך חצי שנה
חוקרי ימ"ר נגב ואנשי המודיעין החלו לבצע האזנות סתר במשך כחצי שנה לחברי הכנופיה. הם יירטו מאות שיחות טלפון שביצעו חברי הכנופיה שחלקם היו עצורים בכלא לעבריינים, עקבו אחריהם במטרה לאתר את המוקשים ולסכל את מכירתם שכן הדבר היה עלול לגרום למותם של אנשים רבים.
א', עבריין מדימונה כבן 30 הסכים לקחת עליו את משימת העברת המטענים והמוקשים שהיו מוכנים להפעלה בתמורה לסכום של 9,000 שקל שהיה חייבי לעבריינים בדואים. הוא קיבל לידיו את המטענים והמוקשים וכן נפצי חבלה צה"ליים והחביא אותם בפארק "גולדה" בעיר בטרם יעביר אותם לארגוני הפשיעה במרכז הארץ.
לשוטרי ימ"ר נגב לקח כמה שבועות לפצח את הקודים שבהם דיברו חברי הכנופיה כדי להבין שמדובר במשלוח גדול מאוד של מטענים ומוקשים שתמורתם היו אמורים לקבל כ-100 אלף שקל. כך בכל אופן חשבו במשטרה. בפועל, התברר שהקודים לא פוצחו ואי אפשר היה להבין את כוונתם האמיתית של אותם עבריינים.
נקודת האל-חזור של המשטרה
בלשי ימ"ר נגב עקבו אחרי א' וחברו שהגיעו לקחת את המטענים, המוקשים והנפצים ממקום המסתור. הבלשים, ארבו להם ועצרו אותם בטרם ביצעו את העברת המטענים. הם לקחו מהם את מכשירי הטלפון הסלולרי והמתינו לקונים שתקשרו אליהם. הבלשים התחזו ל-א' וחברו וקבעו להיפגש עם הקונים בגבעת שמואל. המוכרים הגיעו לבסוף לנקודת המפגש סמוך לתחנת מוניות בתל אביב. הבלשים, העבירו לקונים העבריינים מטעני דמה ובעת העברת הכסף, חשפו שהם שוטרים ועצרו אותם.
על פי הערכות של גורמי משטרה בתיק זה הושקעו כמיליון שקל. "אם המטענים היו מגיעים ליעדם, אנשים גם חפים מפשע היו עלולים להיהרג. בתיק הזה השקענו הרבה אמצעים טכנולוגים ועשרות שוטרים שעבדו מסביב לשעון במשך חודשים רבים", טען קצין בכיר במשטרה.
אלא, שבמהלך המשפט סנגוריהם של כמה מהנאשמים, עורכי הדין שלום פיניאה, אייל הדר ואורי בן נתן הצליחו להוכיח שקיימים קשיים למצוא עדויות שיוכיחו שהחמישה התכוונו למכור את המטענים או לסחור בהם עם ארגוני פשע. הסנגורים ציינו, כי אין הוכחה שהקודים שבהם דיברו הנאשמים נוגעים לסחר במטענים. לטענתם, במקרה הזה המשטרה לא הצליחה לפצח את הקודים שבהם דיברו עבריינים כפי שנטען ולמעשה הבלשים לא הצליחו להוכיח שמילות הקוד נוגעות לסחר במוקשים ומטענים.
בפרקליטות חששו שהמשך הדיונים בתיק עלולים להוביל לזיכויים של הנאשמים, הבינו שקיימים קשיים להוכיח האם מילות הקוד פוצחו כפי שטוענת המשטרה ולכן החליטו להגיע איתם להסדרי טיעון לפיהם ייגזרו עליהם עונשים שינועו בין חצי שנת מאסר שתרוצה בעבודות שירות לבין שנה מאסר בפועל.
בבית המשפט הודתה נציגת הפרקליטות שקשיים ראייתיים בתיק גרמו להם להגיע להסדר הטיעון והיא ביקשה מבית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון. השופטת טלי חיימוביץ אימצה את עסקת הטיעון וחלק מהנאשמים כך התברר כבר השתחררו מהכלא או סיימו לרצות את עונשם ושני אחרים יבצעו עבודות שירות.