איך מגיעים לחצי מיליון עוקבים בפייסבוק? הרבה רגש, קורטוב השראה והמון תשומת לב. עורכי האתר והגולשים מספרים איך הפך דף הפייסבוק של mako לגדול והמשפיע ביותר בישראל
הפילוסוף הסיני לאו דזה טבע את המשפט המפורסם "גם מסע של אלף מייל מתחיל בצעד אחד", ולכן גם אנחנו, האנשים שמאחורי עמוד הפייסבוק של mako, חזרנו במסע נוסטלגי לתחילת המסע שהגיע היום לנקודת ציון משמעותית – 500,000 חברים.
אתר mako עלה לאוויר ב-23 באוקטובר 2008. עמוד הפייסבוק של האתר החל לפעול ב-8 ביולי 2009. אלה היו ימים שונים לחלוטין - בנימין נתניהו היה ראש הממשלה, מכבי תל אביב הייתה אלופת ישראל בכדורסל והאח הגדול הייתה התוכנית הטלוויזיה הפופולרית בישראל. לתוך העולם הכמעט דמיוני הזה נכנס עמוד הפייסבוק של mako, ותוך זמן קצר הפך להיות מקור המידע הישראלי הפופולרי ביותר בפייסבוק.
מודים, בהתחלה לא כל כך ידענו מה אנחנו עושים. לפני שלוש שנים לא היו עוד קורסים לפייסבוק שהונחו על ידי "מומחים לרשתות חברתיות". פשוט עסקנו בניסוי ותהייה. דבר אחד שהנחה אותנו, כבר מהיום הראשון, הוא לדווח על כל מה שמעניין.
גיבשנו זהות והתחלנו להשפיע
למדנו מהפידבקים שלכם, מכל לייק ומכל תגובה. כך קרה שב-5 במרץ 2010 דיווחנו על כמה סיפורים שעל פניהם לא היה ביניהם כל קשר, פרט לכך שהם מעניינים – אלירז שדה זכה באח הגדול, פייסבוק הציגה פעילויות בתשלום וזוג הורים שיחקו במחשב בזמן שבתם מתה מרעב.
אלירז ודברים לא פחות מעניניים. צילום מסך היסטורי מהפייסבוקמאז גדלנו, התרחבנו, גיבשנו זהות וגם התחלנו להשפיע. ב-4 באפריל שיתפנו את סיפורה של שושנה גריפנר, ניצולת שואה בת 81 שהייתה זקוקה לסיוע כלכלי. הפוסט גרר 5,015 לייקים, 1,217 תגובות ועוד 2,828 שיתופים. בהנחה שלכל אחד מהמגיבים ומשתפים יש עוד כמה עשרות אם לא מאות חברים משלהם – ותבינו כמה חשיפה קיבל הפוסט הזה. לפי נתונים שסופקו לנו מחברת ABAGADA צפו בתמונה של שושנה 109,061 משתמשים בפייסבוק.
סיפור מעורר השראה. הפוסט המקורי של שושנה גריפנר בפייסבוק לא עצרנו כדי לנוח על זרי הדפנה. מן הסתם לא פתרנו את כל הבעיות של ניצולי השואה בעזרת פוסט בפייסבוק, אבל כשדיברנו עם שושנה חמישה ימים אחרי הפרסום והיא סיפרה לנו על מבול של אנשים שביקשו לעזור לה, כולל אשת ראש הממשלה שרה נתניהו, וביקשה למסור לגולשים בפייסבוק ש"שיש להם לב טוב", התרגשנו. באמת.
הפוסט הויראלי ביותר בתולדות ישראל?
פרסמנו אלפי סטטוסים, תמונות, סרטונים – אבל שום דבר לא הכין אותנו ליום כמו ה-11 באוקטובר. היום בו ראש הממשלה הודיע שעסקת שליט יוצאת לדרך. ידיעה רדפה ידיעה. כותרת רדפה כותרת. וזה לא נגמר עד שאייל גולן לא נתן את דעתו לעניין. קיבלנו אלפי תגובות מאנשים שלמדו מאיתנו, באמצע הגלישה בפייסבוק, שהחלום התגשם וגלעד חוזר הביתה. התרגשנו מכל מילה.
התמונה הכי ויראלית בתולדות ישראל? גלעד שליט חוגג יום הולדת בביתלמעשה, הפוסט הכי משותף בתולדות עמוד הפייסבוק של mako, וככל הנראה הפוסט הויראלי ביותר בתולדות ישראל, היה לא יותר מברכת יום הולדת פשוטה. הכיתוב הצנוע: "אחרי שחגג שישה ימי הולדת בשבי, מזל טוב גדול במיוחד לגלעד שליט שחוגג היום 26" ותמונה של חתן השמחה מחייך. לא פחות מ-35,259 אנשים עשו לייק לתמונה. 1,029 איש הגיבו לה ועוד 587 אנשים שיתפו את התמונה אצלם על הקיר.
קונצנזוס פייסבוק נוסף, מפתיע, שגילינו, היה שמעון פרס. פוסט שעלה בשעת בוקר מאוד מוקדמת, עוד טרם זרחה השמש, סיפר על כך שפרס קיבל את מדליית החירות הנשיאותית בארצות הברית מידיו של ברק אובמה. למרות שהחדשות לא היו מפתיעות (הרי זה לא היה סוד שנשיא המדינה טס לארצות הברית בשביל לקבל את המדליה) – הפוסט קיבל יותר מ-28 אלף שיתופים ברשת.
ועידת פסגה. נותנים כבוד לנשיאים בפייסבוקנמרוד מירום נזכר בפוסט שקידם כתבה על הנופים שנמצאים סביב גדר המערכת, שדגדג לו בנקודה רגישה. "לפי החישובים שלי המדינה חייבת לי כבר חצי שנה מהחיים. תשלום הולם על הזמן שביליתי במילואים", מספר מירום, "רובו המכריע של השירות נוצל לטובת תמיכה במלחמות שנראו לי מיותרות, עמידה במחסומים שמטרתם העיקרית הייתה להבהיר לפלסטינים מי הבוס והגנה על יישובים שבין יתר הדברים סייעו למנוע שלום במזרח התיכון. משום מה, אני ממשיך להגיע לשם, אף שרוב האנשים מציינים בלעג שפשוט מדובר בעדות לכך שלא למדתי מעולם את מדעי הקומבינה. כך שבתור משרת פעיל, חשתי בנוח לציין את החוויה המילואימניקית המלאה: שילוב של פעילות שאפשר לפקפק בנחיצות שלה, הערכה מצד חלקים בציבור ולא מעט צחוק על חשבונך. והכל בפוסט בפייסבוק שנושאו היה בכלל הנופים שמילואימניקים רואים. אלא שהמגיבים הנלהבים פסקו: לא! אסור 'לצחוק על מילואימניקים'! בשום פנים ואופן. הנופים כמעט ונשכחו לטובת חובת ההצדעה הפטריוטית. לקחתי את הביקורת לתשומת ליבי והפסקתי לצחוק על מילואימניקים אחרים. מהיום, אני צוחק רק על עצמי".
נותנים כבוד למילואימניקים, אבל פחות למילואמניק העיתונאיאילן קפרוב, מי שאחראי על שיתוף התמונה של אוסקר פיסטוריוס, שנמצאת במקום השני בתמונות הנצפות ביותר בעמוד אי פעם, מספר עליה: "כמו כמעט כל דבר אחר בתרבות האינסטנט של היום, גם סיפורי ספורט זוכים לתאריך תפוגה של רבע שעה מקסימום. בין השער המדהים התורן לסל המטורף שכבר לא מטריף אף אחד, בין השערורייה שכמוה ראינו רק בשבוע שעבר לסנסציה שכבר לא באמת מפילה אף אחד מהרגליים – היה חשוב לעצור רגע כדי להקדיש זמן לסיפור מדהים באמת. כזה שספק אם יחזור בעתיד הקרוב, וגם אם יחזור לעולם לא יהיה חזק יותר כמו ברגע ההוא. הרגע שבו תמונתו של ספורטאי אמיתי, כזה שלא מוכן לוותר כנגד כל הסיכויים, עולה על הבמה הגדולה ביותר בעולם ומגשים את חלומו. אוסקר פיסטוריוס לימד אותנו שיעור על ספורט כמו שאהבנו פעם, נטול מותגים, פוזה של כוכבים ומעורר השראה. רגע שמעורר גאווה לשתף על הוול, רגע לפני שיוצף שוב בכל הבנאלי ששוטף אותו ביום-יום".
המהות האמיתית של הספורט. אילן קפרוב מהגג על "הבלייד ראנר"ויש כמובן, את אלבום התמונות הכי נצפה בעמוד, מעל ל-176 אלף איש כבר צפו בביקור המפתיע של גלעד שליט אצלנו במשרדים בחג הפסח. אלינור פוקס, כתבת mako שהצטלמה עם גלעד, מספרת על החוויה: "כולם התחילו לקרוא לי 'חברה של גלעד שליט' אחרי שהתמונה התפרסמה. אז בוא נעשה סדר: לא הייתי חברתו של גלעד שליט, גם לא קרובת משפחה (למרות שכמה מהמגיבים בפייסבוק כתבו שאנחנו דומים) ואנחנו אפילו לא נמצאים בימים אלה בקשרי ידידות (לצערי). ובכל זאת, כששמעתי שהחייל שבמודע או שלא במודע העסיק את מחשבותינו כל-כך הרבה בשנים האחרונות, מגיע ל'קשת' לא יכולתי שלא להתרגש. ניגשתי אליו, לחצתי את ידו, ולמרות שניסיתי לא הצלחתי לשמור על פאסון – הוספתי גם חיבוק. בדיעבד, חשבתי שאולי לא הייתי עדינה מספיק, שאולי קצת הלחצתי את הבחור השברירי שזה עתה יצא משבי החמאס. רק כשראיתי את התמונות שצילם יובל נתן, העורך הראשי של האתר, נרגעתי – עם חיוך כזה מרוח על הפנים, לא יכול להיות שהוא באמת סבל".
הראשון לזהות את הפוטנציאל של העמוד
ועכשיו זה הזמן שלכם, של 500 אלף החברים שלנו. רצינו להגיד לכם תודה. להכיר אתכם קצת יותר טוב. פנינו לאילנה דסה מתל אבב, שהייתה בין שתי המגיבות הראשונות לעמוד בעת הקמתו ושאלנו אותה קצת על העמוד, והיא סיפרה שדי הכניסו אותה בכוח לכל העניין של הפייסבוק, אבל היא לא נשמעת מתחרטת. "יש אנשים נחמדים ומצחיקים פה ושם וזה מה שנחמד", היא מספרת, "שמחה שיש מקום שנותן לי להביע את עמדותיי בנושאים פוליטיים ודברים שקשורים להפקרות במדינה".
המגיבים טענו שהם דומים. אלינור לא מתאפקת במפגש עם גלעד שליטעדי שוחט, בן 17 מיהוד, היה הראשון לעשות לייק בפוסט בעמוד של mako בפייסבוק. "שמח למצוא בין הפוסטים של החברים שלי את הכתבות של mako", הוא מספר, "יש שם הכל – ספורט, פוליטיקה, דברים הזויים". מהתקופה האחרונה שוחט זוכר בעיקר את המעקב בעמוד אחר הקפיצה של פליקס באומגרטנר האוסטרי מהחלל, אבל הוא מציין שאין ערב שהוא לא נכנס לכתבה באתר.
ואיזה מין חברים נהיה אם לא נשאל לדעתכם. אז ספרו לנו בתגובות מה הפוסטים שהכי אהבתם. מה הכתבות שהכי הייתם רוצים להמשיך לראות על הקיר שלנו. מה הסיפור שהכי הפתיע אתכם? ותזכרו – גם חצי מיליון איש יכולים להיות משפחה קטנה ומאושרת.
