מטח הרקטות הבוקר מכיוון עזה אל ישראל, ופציעתם הקשה של שני פועלי לול תאילנדים, שם זרקור על חייהם של אלה שנחשבים בעיני רבים שקופים, הפועלים התאילנדים ביישובי חבל אשכול והנגב המערבי.
בשנים האחרונות נהרגו 4 מהם במטחי רקטות ומרגמות, עשרות נוספים נפצעו. משרד החוץ עידכן את שגרירות תאילנד בפרטים מוקדם בבוקר. "הם תמיד נמצאים בחזית", מספר שמיל בלברמן, מרכז נושא הרפתות בנגב המערבי, וחבר קיבוץ ניר יצחק, "לא פעם הם סופגים את ירי הפצמ"רים והרקטות לעבר היישובים. מדובר בעובדים עם מוסר מאד גבוה. עד עכשיו לאורך השנים לא נתקלתי בשום בעיה שקשורה למצב הבטחוני או בקשה לעזוב את העבודה, הם מסכנים את חייהם ומודעים לכך, אבל איזה אלטרנטיבות יש להם? המצב הכלכלי בתאילנד גרוע והם זקוקים לפרנסה. למעשה, הוותיקים שבהם הפכו להיות כמו ילידי המקום. הם רגילים לאזעקות, לכניסה לממ"דים, ולצערי, גם לאבידות בנפש".
2600 פועלים תאילנדים עובדים ביישובי חבל אשכול. 2 מהם נפצעו הבוקר קשה והרופאים נלחמים על חייהם במחלקה לטיפול נמרץ בסורוקה. פום, פועל תאילנדי בן 40, אב לשני ילדים, עובד מזה שנים רבות בחממות וברפתות במושבי הנגב הסמוכים לרצועה. לדבריו, כל אימת שבני המשפחה שומעים ברדיו או קוראים בעיתונים על המצב בארץ הוא ממהר להתקשר הביתה להגיד שהכל בסדר. "בשנה הראשנה שלי כאן זה היה מאד מפחיד. היינו בורחים ומחפשים הגנה כמו משוגעים בכל בכל מקום אפשרי כדי שהטיל לא יפגע בנו. הבומים היו מפחידים כי במקום שבו הייתי לא היו מיגוניות. גם עכשיו אני פוחד למות, אבל עם הזמן אתה מתרגל ולומד להתסדר עם זה. אני פחות מפחד על עצמי ויותר על שני הילדים הקטנים שיש בתאילנד. כשאני שומע אזעקה, אני כמו כולם בורח למקום שאני יכול להסתתר, וחושב עליהם".
ליאור כיתרי, הוא מרכז הוועדה החקלאית המועצת אשכול. "היתרון של מרבית הפועלים התאילנדים זה שלרובם אין כאן ילדים, כך שאת כל חייהם הם מקדישים בעבודה כדי להרוויח כסף ולשלוח למשפחות שלהם", הוא מציין, "באופן טבעי, יש כאלה שפוחדים יותר ויש כאלה שפחות, אבל לכולם אנחנו דואגים למיגונים סמוך לעבודה וסמוך לבתיהם. לא קיבלתי בשנים האחרונות פניות לעזוב את הארץ בגלל פחד מירי הפצמ"רים. הם עוברים את אותה חוויה כמו שאנחנו עוברים. במקרים חמורים יותר כמו הבוקר, אנחנו מביאים מתורגמן כדי שיעזור לנו בטיפול בבעיות, וכמובן שהעברת המסר למשפחות הפצועים".
קצין בכיר בפיקוד דרום ציין הבוקר שהירי לעבר הלולים והרפתות אינו מקרי. "הג'יהאד העולמי רוצה שיהיה ירי שוטף לעבר היישובים בארץ כחלק מהמגמה לפגוע בשגרת החיים בישראל. הירי מכוון במיוחד ליישובים שהם בעלי אופי כלכלי, כדי להפחיד את העובדים ואת התושבים ולפגוע ביכולות של אותו יישוב להמשיך את הייצור. בכך הם גורמים פגיעה כלכלית".
התאילנדים נחשבים לעובדים חרוצים במיוחד. הם לוקחים מעט ימי חופשה ונפגשים באופן קבוצתי רק ביום ההולדת של מלך תאילנד. אז גם עולה הנושא הבטחוני. "הרעש של האזעקה מפחיד אותי יותר מהטילים", אומר קים, אב לארבעה ילדים מצפון תאילנד. הוא בן 45 ונמצא בארץ כבר שמונה שנים. "בתיאלנד אין דברים כאלה. שם הכל שקט ורגוע, אבל המצב הכלכלי גרוע. להגיד לך שאני לא פוחד? גם אחרי כמה שנים בארץ זה עדיין מפחיד אותי. אני כל הזמן חושב על הילדים שלי בתאילנד. אבל אני אוהב את העבודה ברפת ואני בעיקר צריך כסף כדי לבנות לעצמי בית עם חווה כשאחזור הביתה, לתאילנד".
