קצת צבע (צילום: jupiter images)
גם אם התרופה תביא לתוצאות המדברות, כדאי עדיין להיזהר|צילום: jupiter images

במשך כמעט שני עשורים נלחם אדווין סלומון (79), צייר ישראלי-רומני עטור פרסים וסב לשני נכדים, נאבק במחלת המלנומה. "את המחלה גיליתי לפני כמעט 17 שנים ומאז היא חזרה כארבע פעמים", הוא מספר ונאנח קלות, "עברתי ניתוח, קיבלתי זריקות כימותרפיה ונטלתי כדורים שונים, חלקם גם השפיעו עליי בצורה לא טובה, אבל בכל פעם הגרורות בסופו של דבר חזרו". 

לפני כשלוש שנים צצו הגרורות פעם הנוספת. הפעם הן הופיעו בריאות. "אני מאוד אוהב את החיים", הוא אומר וצוחק, "אבל הם קצת פחות אוהבים אותי". הרופאים היו פסימיים והבינו שאם לא ימצא פתרון יצירתי לטיפול בגידולים, יחסמו ריאותיו של סלומון. הוא צורף לניסוי בתרופת האנטי PD1. "לפני שנה וחצי בערך הצטרפתי לניסוי והתחלתי לקבל את התרופה באינפוזיה פעם בשלושה שבועות. כבר אחרי הטיפול הראשון הגרורות קטנו. בטיפול השני, אחרי שישה שבועות, כל הגרורות כבר נעלמו מהריאות לחלוטין", הוא מספר.  

אדווין סלומון (צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי)
אחרי שני טיפולים הגרורות נעלמו מהריאות לחלוטין. אדווין סלומון|צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי

הניסוי בו הוא השתתף סלומון הוא רק חלק מסדרת ניסויים קליניים מתקדמים שנערכים בערך ובעולם שתוצאותיהם הוגדרו בחודשים האחרונים כפורצות דרך. לאחר עשרות שנים במהלכן נחשב סרטן העור הגרורתי למחלה חשוכת מרפא שלא ניתנת לטיפול על ידי כימותרפיה, מומחים ברחבי העולם מדברים לראשונה על אפשרות של יותר מחמישים אחוזי החלמה מהמחלה תוך 5-10 שנים וזאת בזכות שילוב של שתי תרופות חדשות: אנטי PD1 שקיבל סלומון בשילוב עם תרופה הנמצאת כבר בשימוש בישראל כחלק מסל התרופות - IPI (אפילימומב) שנועדו להחליש את עמידותו של הגידול בפניי המערכת החיסונית של החולה. הבשורה הטובה אפילו יותר: אונקולוגים מדגישים כי אותה הטכנולוגיה תוכל להיות מיושמת גם על סוגים נוספים של סרטן בעתיד.

"זה לא רק פריצת דרך, אלא 'סופר פריצת דרך'", אומרת ד"ר מרים קרנר, מנהלת המרפאה לרפואת עור במרכז הרפואי "העמק" מקבוצת הכללית, שכבר עושה שימוש בשנים האחרונות באחת משתי התרופות (ה-IPI או אפילימומב), "במשך 25 השנים האחרונות למעשה לא קרה כלום בתחום והמלנומה הגרורתית נחשבה למחלה ללא טיפול ולכן מי שלא היה 'נתיח', נגזר עליו לרדת בייגון שאולה בייסורים קשים. רק ב-2011, ברגע שהתחילו הניסויים הקליניים, חשנו בפעם הראשונה בתזוזה כלשהי וכבר עכשיו ניתן לראות שיפור בהישרדות של החולים – עם תוספת של עוד חצי שנה לאורך החיים של החולה בממוצע. זה אולי נשמע מעט אבל אחרי עשרות שנים של קיפאון פתאום יש כיוון חדש שהגידול מגיב אליו ומבחינת רופאי העור והאונקולוגים זאת בשורה מטורפת. ה-IPI מציגה גם מקרים של קלירנס מוחלט (ריפוי מהמחלה) ולכן מדובר בכיוון חדש שניתן להמשיך ולפתח".  

את הממצאים החדשים ממחקרים קליניים מרחבי העולם הציגה בסוף השבוע חברת התרופות המייצרת את אחת משתי התרופות (ה-IPI) בכנס מומחים בתחום הסרטן באירופה. המומחים הזהירים מעדיפים להימנע מהבטחות לגבי אחוזי ריפוי עתידיים מדוייקים, אך בכל זאת מעריכים ששילוב של ה-IPI, שכבר נמצאת בשימוש בארץ בשילוב ה-אנטי PD1, תרופה נוספת שעתידה להיות מוגשת לאישור ה-FDA כבר בחודשים הקרובים, יביא לשינוי דרמטי. "עדיין אין לנו מעקב ארוך טווח לגבי האנטי PD1 אבל לתרופה הראשונה (IPI) יש הצלחה של בערך 20 אחוזי ריפוי, לשנייה כ-35-40 אחוזי ריפוי וקרוב לוודאי ששילוב בין השתיים יביא לריפוי של מעל חמישים אחוזים", מסביר פרופ' יעקב שכטר, מנהל מכון אלה לטיפול ומחקר במלנומה בבית החולים תל השומר העומד בראש הטיפול הניסיוני בו משתתף סלומון.

הטכנולוגיה יכולה להשפיע גם על סוגי סרטן נוספים

פרופ' יעקב שכטר (צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי)
"שינוי תפיסתי מוחלט". פרופ' שכטר|צילום: תומר ושחר צלמים, צילום ביתי
פרופ' שכטר, מציין כי "מדובר בשינוי פרדיגמה מוחלט, מעבר לטיפול אחר לחלוטין בסרטן העור. האונקולוגיה הקלאסית טיפלה בגידולים סרטנים על ידי טיפולים כימותרפיים או הקרנות. לפני כעשור פותחה טכנולוגיה חדשה שנקראת 'רפואה מותאמת אישית' - טיפולים ביולוגים המותאמים לגידול הספציפי בעלי פחות תופעות לוואי ועם אחוזי ההשפעה הגבוהים – אך הן יעילות לתקופה מוגבלת של חודשים בודדים שאחריהם התא מפתח עמידות או מוטציות חדשות. בשנתיים-שלוש האחרונות מדובר על מעבר לטיפולים חיסוניים", הוא אומר.

הטיפול העתידי עליו מדובר הוא שילוב שתי תרופות (ה-IPI - איפילימומב ואנטי PD1) שיחליש את עמידות הגידול בפני מערכת החיסונית של החולה. "בשנתיים שלוש האחרונות התפתחה טכנולוגיה שמנצלת את מערכת החיסון של החולה לתקוף את הגידול. הבעיה היא שלגידול יש מעין 'חומת לבנים' שמגנה עליו מפני מערכת החיסון. החומה הזאת לא מאפשרת לטפל בגידול בצורה יעילה. שתי התרופות החדשות פוגעות בחומה הזאת (התרופה הראשונה כבר אושרה ונעשה בה שימוש גם בארץ. התרופה השנייה עדיין לא נמצאת בסל התרופות, נמצאת בשלבי פיתוח ועתידה להיות מוגשת לאישור ה-FDA בחודשים הקרובים). השילוב המנצח הוא שילוב של שניהם שביחד הם ממש מנפצים לרסיסים את חומת המגן של הגידול. במקביל, מקבל החולה תרופות לחיזוק המערכת החיסונית שלו. במלנומה למשל שיעור התגובה הוא מאוד גבוה ומשך התגובה הוא מאוד ארוך, עד כדי ריפוי במקרים מסוימים".

פרופ' שכטר מדגיש כי "הטכנולוגיה הזאת היא לא רק קבילה לגבי מלנומה אלא גם לגבי סוגי סרטן שונים כמו: סרטן ריאה וסרטן ערמונית. המודל נבנה במלנומה אבל יש כבר עדויות קליניות שזה יעיל גם במקרים אחרים".

מתי נראה את התרופה החדשה פה בארץ?
"אני מאמין שתוך כמה חודשים ה-PD1 תוגש לאישור ה-FDA. בדרך כלל לתרופות מצילות חיים מהסוג הזה יש מסלול מהיר והן מאושרות בתוך חודשים. מתי זה יגיע לסל התרופות בארץ? את זה צריך לשאול את ועדת הסל ואת משרד הבריאות".