בשנים האחרונות נעשה אופנתי לצרוך חלב לא מפוסטר, במיוחד בקרב הורים לילדים הסובלים מאפטות בפה, אולם מסתבר כי הנזק עלול להיות רב מהתועלת: בחודשים האחרונים חל גידול ניכר בגילויים של מחלת ברוצלוזיס הנגרמת מחיידק הקרוי ברוצלה. זוהי מחלת צאן (כבשים ועיזים), הגורמת למחלת קדחת מלטה, שהיא מחלה מסוכנת לאדם.
בני אדם נדבקים במחלת קדחת מלטה אם הם צורכים חלב וגבינות שלא עברו פיסטור. המחלה מתבטאת בחום גבוה ודלקות מפרקים קשות ופוגעת באיברים פנימיים, כולל מקרי מוות כתוצאה מפגיעה בשריר הלב. לפני שבועות אחדים אושפז בבית-החולים הדסה ילד בן 3 במצב קשה ואובחן כפגוע קדחת מלטה.
המחלה מידבקת בצאן במהירות, וההתפרצות הנוכחית, טוען מקור במשרד החקלאות, היא תוצאה של מחדל בחיסון הצאן, הן של המגדלים והן של הלשכות הווטרינריות. החיסון חייב להתבצע עד 6 חודשים מהולדת הצאן (אחרת הצאן מפיל את הוולדות).
גורם המקורב לנושא מעריך כי בעיקר בנגב, אולם גם בגליל, חלק ניכר מעדרי הצאן אינם מחוסנים. לאחרונה התגלו עשרות מקרים של המחלה, בעיקר בעדרים של בדואים בדרום.
משרד החקלאות מוסר כי "המידע והדיווח על מקרי מחלה בבני אדם מרוכז בידי משרד הבריאות. בענין הברוצולוזיס, בצפון הארץ החיסון, האבחון והשליטה מבוצעים בצורה טובה. בנגב, עקב גודל האוכלוסייה, פיזורה והיענות נמוכה יותר לחיסון ומניעה, יש יותר מקרים, אך לא נמדדה עלייה במספר מקרי התחלואה בעלי חיים".
חשוב לדעת כי מוצרים לא מפוסטרים אסורים לממכר במדינת ישראל, לפי צו הפיקוח למצרכים ושירותים - תשי"ח. אי לכך, אין נתונים מדויקים לגבי היקף מכירתם, וגם פנייה למועצת החלב מגלה כי מדובר בתחום לא מפוקח.
ממועצת החלב נמסר: "תהליך הפיסטור מבטיח חלב בריא ואיכותי. היעדר פיסטור עלול לגרום למחלות ואף למוות".
חשוב לבדוק
ידע: יש לנקוט משנה זהירות בעת צריכת מוצרי חלב מן הצאן, שכן חיידק בורצולוזיס הגורם לקדחת מלטה פוגע בצאן.
2. נקודות ממכר: מוצרים שאינם מפוסטרים נמכרים בעיקר בחנויות מזון ובשווקים פתוחים ולא במרכולים.
3. נראות האריזות: מוצרים אלה אינם ארוזים באריזה הנראית תקנית ובוודאי שאיננה אריזה הרמטית.
4. מי היצרן? על עטיפות המוצרים אין הסבר על מהות המוצר, ואין ציון של שם המקור או היצרן של המוצר.
5. אחסון: גבינות שאינן מפוסטרות נשמרות בחנויות ובשווקים בתוך פחים או מיכלי פלסטיק גדולים, שם הן מושרות במי מלח בריכוז גבוה.
