אין תמונה
ניצחון גדול של ממשלת החמאס ותושבי עזה". כותרת ה"ביזנס אינסיידר"בעקבות ההסכם
עם הפסקת האש שהוכרזה אמש, החלה גם מלחמת הגרסאות על המנצח הגדול של המבצע וההסכם. "חמאס וג'יהאד קיבלו מהלומה הולמת", נאם אתמול ראש הממשלה, בנימין נתניהו, "כל מטרות המבצע הושגו" הוסיף לדבריו שר הביטחון, אהוד ברק, אבל מנגד נשמעו גם תרועות הניצחון בעזה. אז מי בכל זאת הרוויח יותר מהסכם הפסקת האש? עיתונאים ברחבי הרשת ניסו להכריע.

"החמאס השיג עסקה טובה הרבה יותר"

אם שואלים את מייקל קלי, עיתונאי אתר העסקים הניו-יורקי ה"ביזנס אינסיידר" התשובה היא בהחלט החמאס. בטור שפרסם ביממה האחרונה תחת הכותרת "חמאס השיג עסקה טובה בהרבה בהפסקת האש מזו של ישראל" הוא מסביר כי למרות ההסכמה על השקט בדרום "נושא המפתח של ההסכם" הוא "פתיחת המעברים, הקלה על תנועת בני-אדם והעברת סחורות ומניעת הגבלות על חופש התנועה של תושבי עזה". "אם ההסכם מורה על פתיחת המעברים, כולל מעבר רפיח בגבול מצרים, מדובר בניצחון גדול של ממשלת החמאס ותושבי עזה", הוא כותב.

גם עיתונאי ה"גרדיאן" הבריטי, מסביר שאין זאת הפתעה שחמאס מכריז על ניצחונו. "חתימת הסכם רגיעה עם ישראל, למרות תיווכו על-ידי צד שלישי, הוא אינדיקציה למעמדו המשופר. הארגון נשאר בשלטון. אבל אם הסטטוס-קוו לא ישתנה, המוניטין שלו יפגע".

כתב השבועון "טיים", קארל ויק, מציין כי "לפלסטינים יש סיבה למסיבה" בעקבות ההסכם על הקלת מעבר התושבים והסחורות. "מעבר להפסקת האש הממשית, ההסכם קובע ש'תנאי המחייה של תושבי רצועת עזה ישופרו', כפי שהילארי קלינטון הודיעה במעמד ההסכם", הוא כותב ומציין כי "במקום שלעיתים מכונה הכלא הגדול ביותר בעולם, זה נשמע כמו שינוי משמעותי – כזה שחמאס ייקח עליו קרדיט מלא אם אכן התממש". אבל ויק, בניגוד ל"ביזנס אינסידר" לא ממהר להכריז כי ידו של החמאס על העליונה, ומדגיש שאותו "ניצחון" שהחמאס סימן כביכול עם פתיחת המעברים הצפויה, מנוסח באופן מעורפל בהסכם, ועתיד לעלות לדיון רק לאחר 24 שעות של הפסקת אש ולכן אין ערובה שיתקיים.

המנצח והמפסיד האמיתיים: לא חמאס ולא ישראל

אין תמונה
לקרוא בין השורות. כותרת במגזין הטיים
פאולה ניוטון, כתבת ה-CNN מצידה מדגישה את ההישגים שהציגה ישראל במערכה, את החיסולים שביצעה ברצועה ואת האבידות המעטות באופן יחסי בקרב הישראלים בזכות מערכת כיפת ברזל. עם זאת, ניוטון מציינת כי: "החמאס עולה כמנצח גדול מהסכסוך ומהפסקת האש".  "החמאס חיזק את מעמדו בעזה והרוויח יותר לגיטימיות", מוסיף לדבריה הפרשן לענייני המזרח התיכון, אהרון דיוויד-מילר, "הם, ולא עבאס, החזירו את שאלת הפלסטינים שוב לזירה הבינלאומית". מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית, הם מציינים הוא המפסיד של הפרשה.

אבל מי שמוגדר כמנצח הגדול ביותר על-ידי ה"גרדיאן" ומתואר כמרוויח גם על-ידי מאמר המערכת של ה"ניו יורק טיימס" מאתמול, הוא לא אחד משני הצדדים – אלא דווקא המתווך, נשיא מצרים מוחמד מורסי."המנהיג האיסלאמי תמרן במיומנות בין אהדה לחמאס ובין האינטרסים האסטרטגיים הלאומיים של מצרים וסייע להביא לפריצת דרך שכרגע רק יכולה לחזק את תפקידיו כשחקן מפתח אזורי ולהדגיש את ההבדל בינו ובין הנשיא המודח חוסני מוברק", נכתב ב"גרדיאן".

"היה לו הרבה מה להפסיד אם לא היה משחק תפקיד מועיל; ארצות הברית ובעלות הבריתה, שרואים בחמאס ארגון טרור, בהחלט היו יכולות למנוע את המימון הבינלאומי שהוא צריך על מנת לבנות את ארצו מחדש, אם היה מסרב להביא את חמאס לשולחן הדיונים", מוסיפים במאמר המערכת של ה"ניו יורק טיימס" ומסבירים שהמבחן האמיתי של המנהיג המצרי החדש יהיה אם החמאס יעמוד בהסכם שנחתם.