הוריה של ג', ילדה בת 12 ממרכז הארץ, דאגו מבעוד מועד לחסום באמצעות תוכנה כל אפשרות שהיא תגלוש בטעות לאתרים 'בעייתיים' וזאת מחשש שפדופילים ינסו ליצור איתה קשר ולחשוף אותה לתופעות מיניות.
אלא שלמרות מנגנוני ההגנה, פדופיל הצליח ליצור קשר עם הילדה כאשר חדר לאתר הורדת תכני מוסיקה והתחזה לחובב מוסיקה בן 15. אחרי כמה ימים בהם התכתב איתה בתורה לכאורה תמימה, הוא קבע להיפגש איתה בקניון גדול במרכז הארץ.
בבוקר למחרת לא הגיעה הילדה לבית הספר והעדיפה פגישה עם 'הנער' חובב המוסיקה. לרוע מזלה, התברר שמדובר בפדופיל בשנות השלושים לחייו. הוא הכניס את הילדה לתוך מכוניתו, הסיע אותו לדירתו ושם ביצע בה עבירות מין חמורות.
כשאביה התקשר לברר מדוע היא מאחרת לחזור מבית הספר, משהו בקולה עורר את חשדו. הוא מיהר להגיש תלונה במשטרה והחוקרים ביצעו איכון למכשיר הטלפון הסלולרי של הילדה ועצרו את הפדופיל רגע לפני שאנס את הילדה.
המקרה המדובר אינו יוצא דופן. להפיך. בשנים האחרונות הפכה התופעה לנפוצה בישראל. זכורים במיוחד המקרים של איל נחום, איש קבע שפיתה למעלה מ-4000 ילדות, אבינועם ברוורמן שנתפס אחרי שפיתה מאות קטינות לשלוח לו תמונות ולהיפגש עימו, סמנכ"ל ההייטק שתקף מינית מאות נערות ברשת, והמבצע המשטרתי "סיכול ממוחשב" במסגרתו נתפסו למעלה מ-20 חשודים בפדופיליה. במשטרה מעריכים שמדובר בטיפה בים ושבחוץ מסתובבים עוד מאות פדופילים פוטנציאלים.
"אם במשטרה היו עובדים מאות חוקרי עבירות מחשב אירוע כזה היה נמנע", אומר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, "האינטרנט הפך לזירת פשע בה פדופילים פוגעים באלפי ילדים מדי שנה. המשטרה לא נערכה לכך ולמעשה היום אין לה דרך ללכוד אותם בזמן אמת עקב מחסור בחוקרי עבירות מחשב".
שלושה חוקרים בלבד בכל מחוז, 50 בכל משטרת ישראל
באינטרפול, באפ.בי.איי ובמשטרות אחרות ברחבי העולם (אנגליה, איטליה, ספרד, הונג קונג קנדה וכן במדינות סקנדינביה) נערכו לעידן האינטרנט. לא רק עבירות מין על הפרק. גם מאות אלפי מיקרים של הונאות אינטרנט (פרשות עוקץ), האקרים, הימורים בלתי חוקיים ושימוש בכרטיסי אשראי מזויפים.
בישראל, לעומת זאת, המצב עגום למדי וזאת בלשון המעטה. בכל מחוז של המשטרה יש לא יותר משלושה חוקרי עבירות מחשב, ובסה"כ 12 חוקרים. ביחידות המובחרות להב 433 ויאחב"ל ישנן מחלקות שתפקידן מלחמה בעבירות מחשב, אבל גם איתן מדובר על לא יותר מ-50 חוקרים בסך הכל בכל משטרת ישראל, שכמובן לא מסוגלים לתת מענה לתופעה שהולכת ומתרחבת.
מדובר במחדל שנמשך שנים ואף מפכ"ל או שר לבטחון פנים לא נתן את דעתו בעניין. גורמים במשטרה טוענים שמדובר בעניין תקציבי. שאחת הבעיות היא שקשה מאוד לגייס חוקרי עבירות מחשב מהשוק האזרחי בגלל שרובם מעדיפים לעבוד בחברות היי-טק או בחו"ל ולהרוויח עשרות אלפי שקלים לעומת משכורת ממוצעת של 10,000 שקל ברוטו שמקבלים במשטרה.
"עובדי תוכנה או מומחים לעבירות מחשב לא יגיעו לעבוד במשטרה בגלל השכר הנמוך. נכון שיש תנאים טובים אבל הם מחפשים את הכסף הגדול וזה נמצא בחברות היי-טק בארץ ובחו"ל לא במשטרת ישראל", טוען בכיר במשטרה, "המשטרה לא יכולה להציע להם את מה שהצבא למשל מציע או גורמים אחרים בשוק, גם אם היה לנו תקציב גדול לגייס מומחי תוכנה ועבירות מחשב לא היינו מצליחים לעמוד במשימה".
כבר בשנת 2001 התייחס מבקר המדינה לסוגיה כשכתב פרק שלם בדו"ח השנתי שעסק בליקויי המשטרה בכל הנוגע לטיפול בעבירות המחשב. במשטרה השיבו אז שהם אמורים להקים יחידת שתיתן מענה. מאז לא קרה כמעט כלום.
תכנית הגיוס הגדולה מ-2007 שלא בוצעה
בפברואר 2007 ערכה המועצה לשלום הילד את הכנס שנתי שלה בבאר שבע. באחד הפאנלים נאם סגן ניצב בדימוס אבי אביבי, מי שהיה אז ראש מפלג עבירות מחשב במשטרת ישראל. אביבי הודה שקיים מחסור חמור בחוקרי עבירות מחשב אביבי והציג בפני מאות הנוכחים בכנס את תוכנית המשטרה לטיפול בעבירות מחשב כולל גיוסם של למעלה מ-200 חוקרים. בין השאר הצהיר אביבי על הקמתה הצפויה של יחידה גדולה למלחמה בעבירות רשת בה יהיו כמה מפלגים: מודיעין לאיסוף מידע, חקירות, זיהוי פלילי ממוחשב (איסוף ראיות), ונטרול תשדורות פליליות ברשת.
סנ"צ אביבי ציין, שהתוכנית הועברה לטיפול הגורמים הרלוונטים עם המלצות בדבר חיוניות היחידה החדשה שתיתן מענה לתופעת עבירות המחשב באינטרנט. בפועל, בחמש השנים שחלפו מאז, לא הוקמה היחידה וכמות החוקרים נותרה כשהיתה. "התוכנית שהציג אביבי היתה מעניינת מאוד וחשובה. נכון שמדובר היה בגיוס עשרות מיליוני שקלים לתקציב המשטרה, אבל יישומה היה הופך את משטרת ישראל למשטרה מודרנית ומתקדמת בעידן המחשב. בפועל זה לא קרה", ציין בכיר במשטרה שנכח בכנס.
ל' הוא חוקר עבירות במחשב באחד המחוזות. "המצב כיום שאנחנו מטפלים רק בעבירות מועדפות כגון עבירות מין, פדופילים או הונאות גדולות", הוא אומר, "אין לנו יכולת לטפל בכל העבירות. העבריינים העתיקו את מרבית עבודתם לזירת האינטרנט ולנו קשה לעקוב אחריהם. אנחנו נאלצים לעשות סדרי עדיפויות. לעיתים, כשיש לנו זמן, אנחנו יוזמים מבצעים לאיתור פדופילים, אבל זה פחות מטיפה בים. אפשר לעשות יותר, למנוע מיקרים של פגיעה בילדים אבל ידינו כבולות. פשוט אין לנו כוח אדם".
גם הקיצוץ בתקציב המשטרה לאורך השנים השפיע על גיוס חוקרי עבירות מחשב. השנה המשטרה שוב נדרשה לקצץ למעלה ממאה מיליון שקל מתקציבה. הפתרון המאולתר שמצאו במשטרה הוא להכשיר שוטרים מתוך המערכת, כשהעדיפות ניתנת לבעלי רקע במחשבים.
דנינו: "עבירות המחשב צריכות לקבל עדיפות בשנה הקרובה"
למרות הקיצוצים במשטרה מתכוונים לגייס בשנה הקרוב כ-1,100 שוטרים, מתוכם יש כוונה לאתר כמה מאות מועמדים בעלי רקע במחשב כדי להכשירם לתפקיד של חוקרי עבירות מחשב. "עבירות המחשב צריכות לקבל עדיפות גדולה", אמר לאחרונה המפכ"ל יונחן דנינו בשיחות סגורות, "המצב הנוכחי לא טוב. יש מחסור של כוח אדם ובקרוב נקים יחידות ונגייס מאות שוטרים. העתיד הוא באינטרנט ואנחנו צריכים לתת מענה".
"מאז הכנס עברו חמש שנים", אומר קדמן, "ולמרות הצהרות נציג המשטרה אז, לא נעשה דבר כדי לטפל בעבירות המחשב. אני שמח על כל הבטחה לגיוס כח אדם, אבל עדיף שהמשטרה תעשה מאשר תפריח בלונים לחלל לאוויר. המפכ"ל הנוכחי הצהיר כמה פעמים שייתן מענה לעניין ויגייס חוקרים רבים. אני מקווה שלדברים שאמר יהיה כיסוי".
תגובת משטרת ישראל: "חקירות עבירות מחשב מתבצעות על ידי מערך מקצועי מוסמך של חוקרי מחשב מיומנים, הפרוס בכל מחוזות המשטרה וביחידת להב 433. המערך עוסק במגוון רחב של עבירות מחשב. משטרת ישראל מכירה בחשיבות התפתחות המערך ויכולותיו והנושא מצוי על סדר היום הארגוני. התפתחות המערך, הן בהיבטי כח אדם והן בהיבטים טכנולוגיים, מחייבת הקצאת משאבים רחבת היקף והנושא נידון במשותף עם המשרד לבטחון פנים".