אין תמונה
אחד המוסדות היוקרתיים בעולם. בין בוגריו: בנימין נתניהו ושמונה נשיאים אמריקאיים

מה עדיף, לבלות את האביב הקרוב במשכן הכנסת או בקמפוס הפסטורלי של אוניברסיטת הרווארד היוקרתית בקיימברידג' מסצ'וסטס?

יומיים אחרי שהודיע שאין בכוונתו להקים מפלגה, שר התקשורת והרווחה משה כחלון חוזר לתכניתו המקורית ופניו מועדות לארצות הברית, לקורס היוקרתי לניהול מתקדם של הרווארד advanced management program.

מדובר בתכנית לימודים מסודרת ומרוכזת האורכת שמונה שבועות, והיא מיועדת למנכ"לים בכירים, מנהיגים, פוליטיקאים בכירים, עובדי סוכניות ממשלתיות וראשי ארגונים ללא מטרות רווח. אגב, רק האחרונים זכאים למלגות.

התכנית מתקיימת פעמיים בשנה והקורס הקרוב, הרלוונטי לכחלון, ייפתח ב1 לאפריל, ומטרתו, תחזיקו חזק, "לבחון קונספטים ניהוליים מפרספקטיבה קפיטליסטית, שוק צרכני וסביבה כלכלית גלובלית".

20 אלף בוגרים לתכנית מאז 1945

מנהיגי קדימה הסכימו:
עומד בתנאי הקבלה בזכות הישגים מוכחים וניסיון מקצועי של 20 שנה. כחלון|צילום:

"הכלכלה העולמית ממשיכה להתפתח, וכך גם הצורך במנהיגות גלובלית", מתואר הקורס באתר האוניברסיטה, "התכנית מספקת חוויה עוצמתית והתפתחותית ומספקת את הידע והכלים והאסטרטגיות המתקדמות ביותר. התכנית הלימודית כוללת פיתוח אסטרטגיות ניהולית, יצירת עמדה עסקית תחרותית ופיתוח תכנית מנהיגות אישית והיא נבנתה כך שתאפשר למנהלים ומנהיגים לצמוח. מהלימודים תצא מנהיג בעל חזון ופרספקטיבה שיקחו את הקריירה שלך לרמה חדשה של הצלחה". כחלון בטח חותם על זה בעיניים עצומות.

התכנית, שנוסדה ב-1945, מתגאה בסגל מרצים ברמה עולמית. ומאז נוסדה סיימו אותה יותר מ-20 אלף בוגרים. עלות הקורס, 68,000 אלף דולרים אותם כחלון ישלם מכיסו והיא כוללת גם מגורים. אין צורך בתארים קודמים כדי להתקבל לתכנית, אלא בהישגים מוכחיים וניסיון מקצועי של עשרים שנה לפחות. במקרה הזה, אפשר להגיד שהעשייה הציבורית רבת השנים של כחלון תעמוד לזכותו.

"בתכנית, כחלון יקבל גישה ישירה לפוליטיקאים ומנהלים בכירים במשק העולמי"

קארין ציגלר, מנכ"לית חברת "ארינגו", חברה שעוזרת לישראלים להתקבל לתארים באוניברסיטאות המובילות בחו"ל טוענת שלהם אין ניסיון ספציפי עם קבלה לתכנית המדוברת כיוון שלתכנית אין ממש תנאי קבלה. "זו תכנית המיועדת לקהל מאוד מיוחס", היא אומרת, "אחרי הכל, לא לכל אדם יש 60,000$ להוציא על קורס של חודשיים. התארים הקונבנציונאלים בהארוורד עולים בין 30 ל-55 אלף דולר לשנה, ולכן אין ספק שזהו תג המחיר כבד לקורס ולא לתואר רשמי".

"הם מבדלים את עצמם בכוונה, וזה בסדר גמור", היא ממשיכה, "הם לא רוצים 'אנשים רגילים'. הם רוצים רק את השמנא וסלתא ולכן הם מראש הם מכוונים גבוה, זו הסיבה למחיר הגבוה שרק מעטים יכולים להרשות לעצמם. אין לי ספק שהתכנים מדהימים, ומיטב המוחות מעבירים את הקורסים אך נטוורק חזק ועשיר - זה הדבר הכי חשוב שניתן לקבל מהתכנית. מנהיגים, פוליטיקאים,ראשי חברות גדולות ומנהלים בכירים במשק העולמי משתתפים בתכנית, ואליהם כחלון יקבל גישה ישירה למשך חודשיים".

"בכל יום דנים בשלושה תיאורי מקרה. אם דנים על חברת תעופה, המנכ"ל שלה יגיע"

אוניברסיטת הרווארד (צילום: Joe Raedle, GettyImages IL)
"סדר היום עמוס ביותר, אבל בערב לפעמים יוצאים לקיימברידג' או בוסטון". הרווארד|צילום: Joe Raedle, GettyImages IL

דר' תמיר וולף, רופא ישראלי, הוא בוגר מסלול מקביל בהארוורד. "הנטוורקינג עובד שם מאד חזק", הוא מספר, "בכל קורס יש כמאה תלמידים מהקליבר הכי גבוה בעולם וממגוון מאוד גדול. הם מחולקים לקבוצות של שמונה אנשים, שגם מתגוררים יחד. לכל אחד יש חדר משלו, ובו מיטה ושולחן, שירותים ומקלחת ויש אזור משותף שבו מתרגלים כל היום. הלימודים בהארוורד מתבססים על תיאורי מקרה. בכל יום דנים בשלושה מקרים כאלה ובשעות אחר הצהרים מתכוננים ליום המחרת. המרצים הם באמת הכי טובים בעולם בתחומם וגם תמיד מתארחים בכירים. למשל אם דנים על חברת תעופה, סביר להניח שהמנכ"ל שלה ישתתף בדיון".

גם על סדר היום יש לוולף כמה טיפים לכחלון: "תנאי המגורים אמנם בסיסים אבל טובים מאוד, סדר היום מאוד עמוס, מתחילים מוקדם בבוקר עם ארוחה טובה, ומשם עוברים לאולם הדיונים. באמצע יש ארוחת צהרים מצויינת, ואחר הצהרים חוזרים למגורים לעבוד בקבוצות. לפעמים אם נשאר זמן יוצאים בקיימברידג' או בבוסטון. בסופי שבוע הולכים לטייל. ביום הראשון עושים דינמיקה קבוצתית כדי שהתלמידים יכירו אחד את השני. זאת חוויה מאוד מרשימה, וגם אין מה לעשות, בית ספר כמו הארוורד יודע איך לפנק, האוכל מדהים, המגורים צנועים אבל יפים. אמנם זו תקופה אינטיסיבית ולומדים מהבוקר עד הערב, אבל מעבר ללימודים היו שם גם הרבה מאוד כיף".

אוניברסיטת הארוורד הוקמה ב-1636 ומדי שנה לומדים בה כ-6000 סטודנטים לתואר ראשון וכ-13,000 סטודנטים במסלולים מתקדמים, רק תשעה אחוזים מבין המבקשים ללמוד בהארוורד מתקבלים לבסוף ובין בוגרי האוניברסיטה נמצאים בינימין נתניהו, נטלי פורטמן ומארק צוקרברג. שמונה מנשיאי ארצות הברית עברו בהארוורד וביניהם, ג'ון אדמס, ג'ון קנדי, פרנקלין רוזוולט, תיאודור רוזוולט, ג'ורג' בוש וברק אובמה. עוד מתגאים בהארוורד ב-44 זוכי פרס נובל שיצאו מכותלי בית הספר, ו-46 זוכי פוליצר.