כשפרופ' מומי דהן התיישב לפני כמה חודשים לראות את "השד העדתי", סדרתו המדוברת של אמנון לוי, הוא הופתע מכך שהיוצר בחר להציג דווקא את מחצית הכוס הריקה. ברשותו של דהן כבר היו אז נתוני המחקר האחרון שערך על הפערים הכלכליים שבין אשכנזים למזרחים בישראל, ולפיהם הפער בהכנסות בין שתי הקבוצות - אף שעדיין קיים ומשמעותי - דווקא הצטמצם באופן ניכר ב-15 השנים האחרונות.
"זה לא שמחצית הכוס הריקה אינה קיימת", הוא מבהיר. "עדיין קיים פער לא זניח בהכנסות בין מזרחים ובין אשכנזים, אבל אני חושב שבכל זאת, כשאתה רואה שיש כזאת התפתחות חיובית, זה נותן פרספקטיבה אחרת לגמרי על מחצית הכוס הריקה. זה ברור שאם הפערים היו יציבים או מתרחבים, זה היה שם פוקוס אחר על מחצית הכוס הריקה, אבל העבודה שלי נותנת מבט אחר".
פוקוס פחות טלוויזיוני.
"זה ברור לגמרי שכאשר עושים תוכנית טלוויזיה אחד השיקולים המרכזיים הוא רייטינג, ובאופן טבעי כדי להשיג רייטינג אתה צריך פינות יותר חדות, בעוד שהמציאות במקרה הזה היא יותר עגולה. אני אומר את זה בצורה עדינה. יש הרבה מאוד מחקרים שהראו שאם אתה רוצה להשיג תשומת לב, עדיף לך להציג את מחצית הכוס הריקה. אנשים מקדישים יותר תשומת לב לחדשות שליליות".
הנתונים קשים, אך מעידים על שיפור
דהן, כלכלן שעומד בראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ומשמש גם כעמית מחקר בכיר במכוןהישראלי לדמוקרטיה, ניתח את נתוני הכנסותיהם של משקי בית בישראל מ-1979 עד ל-2011, וגילה שבשנת 2011 ההכנסה נטו של משק בית, שבו אב המשפחה או אביו נולדו באסיה או באפריקה, עמדה על 74% מהכנסתו של משק בית, שבו אב המשפחה או אביו נולדו באירופה או באמריקה. הבדל זה בהכנסה לנפש משקף בעיקר פערים בהכנסת משק הבית, וזאת משום הדמיון הרב במספר הנפשות. במילים אחרות: גם לאחר יותר משישה עשורים מאז קום המדינה עדיין מתקיים פער של כ-25% בין שתי קבוצות המוצא.
בעבור מי שאינו בקיא בנתונים שנאספו על שתי הקבוצות, מדובר בנתונים קשים, אולם המחקר של דהן מעיד על שיפור: עד לפני כ-15 שנים עמדו פערי ההכנסה בין אשכנזים למזרחים על לא פחות מ-40%. משום כך, לא היה קשה לדהן להשיב בצורה נחרצת לכל מי ששאל אותו אם גם כיום יש טעם לדון ולחקור את הפער העדתי בישראל. "לכל מי ששאל אותי את השאלה הזו אמרתי בצורה פשוטה מאוד שכל עוד יש פער עדתי יש מקום לדון בו".
נתוניו של המחקר מבוססים על סקר הכנסות שנעשה על-ידי הלמ"ס בין 1979 ל-2011 ושבמסגרתו נאספות ההכנסות הכספיות השוטפות של משק הבית מעבודה, מהון ומתמיכות ממשלתיות. המקור השני לנתונים הוא סקר כוח אדם שעורכת הלמ"ס ושעליו מבוסס ניתוח פער השכר בין שתי קבוצות המוצא. סקרי כוח אדם כוללים גם מידע על היבשת שבה נולדו אביו ואמו של הנשאל, והנשאל עצמו. יבשת הלידה של האב היא משתנה מפתח במחקר להגדרת המוצא של משק הבית או של העובד. "משום מה", כותב דהן, "סקרי ההכנסות כוללים רק את המידע על-אודות יבשת לידת האב והנשאל, ולכן לא ניתן לפלח את האוכלוסייה לשתי קבוצות מוצא הומוגניות ולקבוצה מעורבת מוצא".
