פרופ' יוסי שיין, ראש התוכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל אביב, מדגיש כי הטענות העולות ברשת הן שגויות. "בעייני לא נכון לומר שממשלות ישראל עושות מניפולציות של מלחמה לקראת בחירות. מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בה קולות המלחמה סובבים אותנו כל הזמן. וכדוגמא, רק לפני שבעה חודשים למשל חוסל מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית בעזה וחלה הסלמה, ואז לא היו שום בחירות באוויר".
אבל טבלה המציגה מבצעים שקדמו כמעט לכל מערכת בחירות בעשור האחרון זוכה כבר לכ-1,000 שיתופים מעלה שאלות לגבי סמיכותם של מבצעים צבאיים למערכות הבחירות. אז איך באמת משפיעים המבצעים הצבאיים הקודמים למערכות בחירות משפיעים עליהן? והאם הבחירות בכלל מהוות שיקול מבחינת הפוליטיקאים בשלטון?
הבחירות: 10 בפברואר 2009
המבצע ברקע: עופרת יצוקה בהוראתו של רוה"מ אולמרט, סוף דצמבר 2008
"אולמרט יצא למבצע בסמוך לבחירות, אך בכלל לא היה מועמד בהן", מסביר קריסטל, "מצבה של 'העבודה' היה בכי רע וברק, שניהל את המבצע לצד אולמרט הצליח לייצב קצת את מצבה אך לא להזניק אותה בבחירות. מי ש'נהנה' מהמצב היה דווקא נתניהו. קדימה התמוטטה והקולות האבודים עברו בעיקר לליכוד. הסיסמא של נתניהו הייתה: 'לסיים את המלאכה' – להגיע לשלטון בעזה ולחסל את החמאס ולפיכך רבים מהקולות של קדימה שתמכו במבצע עברו אליו".
התוצאה: נתניהו נבחר לראשות הממשלה.
הבחירות: סוף מרץ 2006
המבצע ברקע: סדרת חיסולים בעזה
"הפעילות הצבאי בעזה לא השפיעה. מה שהשפיע היה ההתנתקות וזה מה שגרם לקדימה לנצח בבחירות. ההתנתקות חיזקה את קדימה משמעותית וחיסלה את הליכוד שנותר עם 12 מנדטים", אומר קריסטל.
התוצאה: אולמרט נבחר.
הבחירות: ינואר 2003
המבצע ברקע: "חומת מגן" ומבצע "דרך נחושה"
התוצאה: אריאל שרון זוכה בבחירות.
הבחירות: פברואר 2001
המבצע ברקע: אירועי אוקטובר 2000
את תמיכתם של ערביי ישראל איבד אהוד ברק תוך יום אחד בלבד, עם אירועי אוקטובר. כוחות המשטרה ומשמר הגבול שנשלחו להרגיע את התפרעויות ערביי ישראל במסגרת האינתיפאדה השנייה, הביאו למותם של 13 ערבים ישראלים.
"צריך לזכור שכשיוצאים למבצע כלשהו הממשלה לא מבטיחה לעצמה הצלחה ואירועי אוקטובר הם דוגמא לכך", אומר פרופ' שיין.
התוצאה: אריאל שרון זוכה בבחירות.
הבחירות – מאי 1996
המבצע ברקע: ענבי זעם
התוצאה: נתניהו זוכה בהפרש צמוד.
הבחירות הקרבות מהוות שיקול במבצע?
"השיקול הפוליטי בהחלט מהווה שיקול מוביל בכל פעולה שנוקטים מנהיגים בישראל", אומר אלדד יניב, יו"ר מפלגת "ארץ חדשה" ויועץ פוליטי לשעבר, "מצב חירום עוצר את קמפיין הבחירות של כל שאר המפלגות ומותיר את כולם להצטופף סביב הממשלה בקונצנזוס. לא במקרה בית המשפט שצריך לנהוג ביתר זהירות בנקיטת פעולה צבאית כלשהי בתקופת בחירות. בתקופה כזאת הרצון העיקרי של כל פוליטיקאי הוא להיבחר בשנית ולכל אדם, גם פוליטיקאי, אין סיכוי לנקוט פעולה מנותקת מהרצון המרכזי בחייו".
"הממשלה הנוכחית החלה את המבצע רק אחרי ההסלמה בדרום, מה שהביא למעין הסכמה כללית לגבי המבצע", אומר קריסטל, "אבל עדיין מוקדם להסיק מכך על השפעת המצבע על הבחירות – זה כמובן תלוי בתוצאות המבצע".