הכפר הפיליפיני דאדו, שבאי הדרומי מינדנאו, ידע סיכסוכים פנימיים רבים על רקע מאבקי קרקעות, כסף ועוצמה פוליטית בין המשפחות המקומיות, עד שלנשות הכפר נמאס. הן החליטו לפצוח ב"שביתת סקס" מוצלחת שהביאה לסופה של האלימות באזור.
לפי נציבות האו"ם לפליטים, הרעיון עלה על-ידי קבוצת נשים שהקימה מתפרה בכפר. בעקבות מקרי האלימות והירי, הנשים לא הצליחו לספק את מוצריהן ליעדים הדרושים ולכן החליטו לקחת את המצב לידיהן. מנהיגת התופרות, חסנה קאנדטו, סיפרה כי הנשים הזהירו את בעליהן שאם ימשיכו בעימותים, הן יחדלו מלקיים עימם יחסי מין. בחודש יולי הן פצחו בשביתה שהביאה לרגיעה במאבקים האלימים.
מאבקים בין משפחות מוסלמיות, על רקעים שונים, הם הגורם המרכזי לאלימות בדרום הפיליפיניים כיום. מאבקים אלה מחזקים את ההתקוממות הבדלנית המוסלמית ואת הפשעים האכזריים הנעשים באזור.
המקרה המוכר כחמור ביותר בין מריבות אלה הוא העמדתם לדין של בני משפחה מוסלמית בעלת מעמד באזור. לפי החשד, בשנת 2009 רצחו הגברים 57 בני אדם במטרה למנוע את התמודדותה של מהמשפחה המתחרה מולם בבחירות המקומיות.
למעשה, "שביתת הסקס" אינה המצאתן של הנשים הפיליפיניות. שביתה דומה בת שבוע הונהגה בשנת 2009 על ידי קבוצת נשים בקניה בנסיון למנוע אלימות פנימית מצד הגברים הקנייתים. אז, התבקשו גם עובדות תעשיית המין במדינה, כמו גם אשת הנשיא ואשת ראש הממשלה, לקחת חלק בשביתה.
בשנת 2006 פתחו בנות זוגם של חברי כנופיות בעיר פרילה בקולומביה בשביתה שזכתה לשם "שביתת הרגליים המשולבות". השביתה הובילה לצניחה של 26.5 אחוז במקרי הרצח בעיר. השנה, הציעה סנטורית בבלגיה לפצוח בשביתה דומה במטרה לזרז הרכבתה של ממשלה חדשה. אולם שביתה זו זכתה להצלחה פחותה.
