מחאה במגזר הערבי. ארכיון (צילום: יוסי זילברמן)
מפגינים ברהט. ראש העיר לשעבר: "אין השקעה בבריאות ואבטלה גבוהה"|צילום: יוסי זילברמן

ברהט, העיר הבדואית הראשונה בישראל, הוכו השבוע בהלם. דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבע כי תוחלת החיים של תושביה היא הנמוכה בישראל, עם ממוצע של 77.1 שנים. לשם השוואה, ברעננה, העיר במקום הראשון, חיים עד גיל 85 וחצי.

"מאד הופתענו", אומר מנהל אגף הרווחה בעיריה, סעיד אלעוברה, "דיברתי עם כמה תושבים והם היו המומים. לא חשבנו שהגענו למצב כזה. אבל כשאתה חושב על המצב לעומק, אתה מבין שיש סיבות לנתון העגום הזה. קודם כל, העוני מקצר את חיי התושבים. יש פה הרבה תושבים שלא עובדים, מובטלים, ובאופן טבעי אין להם כסף לקנות תרופות או ללכת לרופאים פרטיים. הרפואה פה לא טובה, והתושבים נאלצים בגלל מצב כלכלי קשה ללכת לרפואה ציבורית".

לדבריו, גיל 77 עבור הבדואים נחשב לגיל יחסית צעיר. "פעם אנשים חיו פה עד מעל גיל תשעים. לא היו להם צרות כמו היום", הוא נזכר, "היום אין איכות חיים בישוב. אנחנו רואים מה קורה בישובים סביבינו כמו להבים ובאר שבע, שלא לדבר על ערים במרכז הארץ, ואנחנו נמצאים עשרות שנים מאוחר. אין מפעלים, אין עבודה, העוני מחפיר והחיים נגמרים מהר מאוד. רבים מהתושבים חיים על קצבאות של ביטוח לאומי ואין מקומות בילוי. בקצב הזה תוחלת החיים ברהט ובמגזר הבדואי בכלל תרד אפילו יותר. ומה שהכי מתסכל זה שלא רואים את הסוף".

אין מפעלים, אין פארקים, אין מקומות בילוי

רהט
רהט, השבוע. "נמצאים עשרות שנים מאחורי באר שבע ולהבים". תצלום: חוסיין אלעוברה

רהט נחנכה על ידי ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, כעיר הבדואית הראשונה, והיא חצתה מזמן את מועדון הערים בעלי אוכלוסיה של למעלה מחמישים אלף תושבים. קברניטי המדינה שיגרו לאורך השנים הבטחות להפוך את העיר לפנינה של המזרח התיכון, אבל הן נותרו מאחור. זו עיר בלי מקומות בילוי, בלי מפעלים, בלי ספריה עירונית, התשתיות רעועות, אין מתנ"ס ראוי לשמו, אין פארקים או איזורי תעשייה גדולים, ואחוזי האבטלה עוברים את החמישים אחוזים. בעוד היישובים היהודים העוטפים אותה משתדרגים, רהט נותרה מאחור ללא תקווה.

ראש העיר לשעבר, טלאל אל קרינאוי, מוסיף: "הכול מתחיל ונגמר ברמת ואיכות החיים של התושבים. רהט לצערי הפכה לחצר האחורית של מדינת ישראל. בתקופת רבין קיבלנו תקציבים רבים ופיתחנו את העיר ומאז כלום, רק הדרדרות. אין השקעות בבריאות. אנשים לא יכולים להרשות לעצמם ללכת לרפואה פרטית בגלל המצב הכלכלי. מישהו במדינה צריך להתעורר כי המצב רק הולך ומדרדר. לא יתכן שישובים אחרים יקבלו תקציבים רבים ומרהט מקבלי ההחלטות במדינה יתעלמו כאילו היינו עולם שלישי. חוסר השיוויוניות בהשקעות בעיר והעובדה שיש משפחות עם ילדים רבים גורם לירידה בתוחלת החיים".