חוקרים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון ערכו לאחרונה מחקר מקיף בהשתתפות 6000 נסיינים מעשנים. תוצאות המחקר חד משמעיות: רצף הגנים של האדם קובע מה תהיה תגובת הגוף שלו לתחליפי הניקוטין המסייעים להפסקת עישון. בעלי גנים המשתייכים לקבוצת הסיכון הגבוהה ייתקלו בקושי גדול פי שלושה להפסיק לעשן ופרק זמן הגמילה שלהם ארוך בממוצע בשנתיים מאשר אלו שלא נמנים עם קבוצת הסיכון. "לכל אחד מבנה גנטי אחר ולכן המחקר הזה נשמע הגיוני", מאשר פרופסור מוטי שוחט, מנהל מכון הגנטיקה של בית החולים בילינסון, "לא לכולם יש אותם מנגנונים של התמכרות, זה נכון גם לגבי אלכוהול ובוודאי לעישון".
ישראל של היום אינה אותה מדינה שהיתה בשנות ה-80 וה-90, לפחות לא מבחינת המעשנים. החקיקה הנוקשים בשילוב עם מודעות הולכת וגודלת לנזקי העישון הביאו לכך שרק 20 אחוז מהישראלים הבוגרים מעשנים. מהדו"ח השנתי שפרסם משרד הבריאות בשבוע שעבר עולה עוד שכמעט 20 אלף איש פנו לקופות החולים בבקשה לסיוע בגמילה מעישון, מספר שיא מאז החל משרד הבריאות בתכנית. על פי המחקר החדש, חלקם כנראה פונים לחינם. לך תילחם במה שקיבלת מההורים שלך. "גילינו שהנטיה של אנשים להתחיל לעשן זה לאו דווקא עניין תורשתי. אבל ההיענות לטיפול יותר משמעותית יותר למי שיש את הגנים הנכונים", אומר פרופ' שוחט, "גם ההשפעות מאד תלויות בגנים כמובן. לא מזמן קבוצת חוקרים במכון ויצמן מצאה שיש אנשים בסיכון גדול יותר מאחרים. כמו שצ'רצ'יל עישן כל חייו ולא קרה לו כלום ולאחרים יש נזקים עצומים".
