בשנת 99' מספר אנשי עסקים הקימו את אולם האירועים הנמצא במושב הודיה, על אם הדרך בין קרית גת לאשקלון, ללא קבלת היתרים ממינהל מקרקעי ישראל ומהוועדה המקומית לתכנון הבניה. הגן הוקם על שטח חקלאי ולא עבר שינוי ייעוד כמקובל בחוק.
במהלך כל השנים בעלי האולם גרפו כסף רב, עד שהוחלט בפרקליטות מחוז הדרום ובמינהל מקרקעי ישראל לפעול משפטית נגד הבעלים, שצפצפו פעם אחר פעם, על הדרישות לסגור את המקום לאלתר כיוון שפעל בניגוד לחוק.
הפרקליטות פנתה לבתי המשפט והוציא צווי סגירה לגן האירועים, אך בעליו התעלמו מהחלטות שיפוטיות והמשיכו לנהל את האולם כשהם מגלגלים לכיסם רווחים נאים. גם החלטות בתי המשפט שלוו בצווי הריסה שהורו לבעלים להרוס את גן האירועים לא נענו.
בעלי הגן הגישו כתב הגנה בו דחו את הטענות נגדם. לדבריהם, החלטות מינהל מקרקעי ישראל בעניין תשלום דמי השימוש על המקום לא היו ראויים ואינם מחייבים אותם. לטענתם, כונס נכסים שמונה לשטח החקלאי עליו הוקם גן האירועים העמיד את המקום לרשותם והם בתמורה שילמו לו כסף.
עוד טענו הבעלים כי ההחלטה להרוס את המקום ניתנה שלא בסמכות ובניגוד להחלטות שיפוטיות וכי הם בעצמם החלו לפרק את המקום ולהרוס אותו. הם ציינו, כי המדינה גרמה להם נזק כלכלי והם הגישו נגדה תביעה שכנגד בסכום של 1.5 מיליון שקל. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וחייב את בעלי הגן לשלם את הסכום הגבוה וכן הוצאות משפט בסכום של 40 אלף שקל.