בקטע ששודר אמש סיפר גלעד שליט על החיים בשבי ואמר: "במהלך היום הייתי משחק איתם כל מיני משחקים, שח, דומינו, ושיחקתי עם עצמי כל מיני דברים, משחקים מוזרים, עם עצמי. לא כתבי יומן, אבל היו לי כל מיני רשימות, דברים שעשיתי, לזכור דברים. הייתי עוקב אחרי אירועי ספורט, או עושה כל מיני רישומים. הייתי מצייר את המפה של הארץ, הייתי מצייר את מצפה הילה, את כל הבתים. כדי להיזכר, לדמיין את המקומות, דברים כאלה. את זה עשיתי די בהתחלה, כדי שאני אזכור, שאחר-כך אם אני אשכח, שאני לא אשכח את זה. הייתי מחביא את זה לפעמים. חלק מהם לא אהבו, חשבו שאני אוסף מידע".
אילו תחושות היו לך ביום השחרור, ביציאה מהשבי?
"במהלך הנסיעה לגבול עזה הרגשתי הרבה לחץ, לא ידעתי אם יקרה משהו, אם ינסו לפגוע בנו, אם משהו ישתבש ברגע האחרון, וברגע שיצאתי מהרכב ועברתי למצרים במעבר רפיח, הייתה תחושה של הקלה. ופתאום אני רואה מולי עשרות אנשים, מאות, אחרי שלא ראיתי יותר מכמה אנשים בבת-אחת כל השנים האלה. פתאום לראות כזאת המולה סביבך, הייתה תחושה מוזרה, כזאת של הלם. ואז נכנסנו לחדר שם, וזיהו אותי, ואז היה את הראיון.
כשחזרת הביתה, איך הייתה ההרגשה לישון פעם ראשונה במיטה שלך? ישנת טוב בלילה הראשון?
"כן, הייתי ממש עייף, אז ישנתי טוב. הלכתי לישון באיזה תשע, תשע וחצי. אבל בשתיים בלילה קמתי והתחלתי להסתובב בבית. הסתובבתי, הסתכלתי בחלונות. ראיתי כל מיני שומרים מסתובבים בחצר. מג"בניקים מסתובבים".
הבוקר פירסם עיתון "ידיעות אחרונות", קטעים נוספים מתוך הראיון המלא שישודר בסרט:
תיארת לעצמך שישיבתך בשבי תימשך כל כך הרבה זמן?
"ידעתי שהמשא ומתן יכול לקחת שנים. פחדתי שיקרה איתי מה שקרה עם רון ארד, שם המו"מ נעשה כבר לא רלוונטי. אין עם מי לדבר, לא יודעים איפה הוא. פחדתי שזה מה שיקרה לי. שיעלימו אותי ולא ידעו איפה אני. ברגעים האלה ניסיתי להיות אופטימי ולהאחז בדברים הקטנים שהיו לי שם. טלויזיה, רדיו, אוכל סביר".
איך נשארת שפוי?
"הסוד הוא לשמור על מסגרת, לא לשכב במיטה כל היום. תמיד ידעתי מה התאריך ומה השעה, לפינ השקיעה, הזריחה והתפילות".
בזמן שהיית שם, ידעת מה קורה פה?
"בהתחלה לא ידעתי מה קורה בארץ או בעולם, בתקופה מסוימת נתנו לי לראות טלויזיה בערבית, בשלב מסוים קיבלתי רדיו ויכולתי לשמוע חדשות מהארץ".
לפני כן שמעת רק ערבית?
"כן".
והבנת?
"בהתחלה כמעט שלא, אבל התחלתי להבין קצת ערבית. גם נוצרה איזו תקשורת עם השובים. היו רגעים שהיה נוצר איזה רגש, איזה צחוק. כשראינו איזה משחק טוב בטלוויזיה או סרט. זה אחד הדברים שעזרו לי לשמור על שפיות שם".
משפחת שליט זועמת על השידור
ל"גלובס" נודע כי שליט בוחן אילו צעדים משפטיים הוא יכול לנקוט נגד חברת החדשות של ערוץ 10. יש לציין עוד כי לקטע הנדיר והבלעדי לא היו כל פרומואים בערוץ 10 או בכלי תקשורת אחר.
מערוץ 10 נמסר: "נעם שליט ביקש לדחות את שידור הסרט משום שלדבריו התחייב לערוץ טלוויזיה אחר. אנחנו מבינים את האינטרס של נעם שליט ואת השאיפות הפוליטיות שלו, בייחוד בתקופת בחירות. אנחנו סבורים שהסרט הוא חשוב ומרגש וששנה אחרי השחרור הוא המועד ההולם לשידורו. אנחנו סבורים שאחרי שכבר הסכמנו למספר דחיות במועד השידור מתוך התחשבות בצרכים של נעם שליט, התחייבויות שנתן נעם שליט לגופי תקשורת אחרים לצרכיו הוא אינם סיבה מספקת לדחות שוב את השידור של הסרט המרגש הזה".
נועם שליט אמר בתגובה ל"גלובס", כי ״הטענה של ערוץ 10 כאילו אני מסרב מסיבות פוליטיות וכאילו הבטחנו בלעדיות, אינה נכונה. זה גלעד עצמו שסירב לשידור הסרט. היה סיכום כתוב בין עורך הדין שלנו, פז מוזר ובין עורך הדין של 10 כי הסרט לא ישודר. אלא אם כן גלעד יתראיין במקום אחר ואז הוא יהיה מחויב לערוץ 10 להודעה של שבוע מראש. במלאת שנה לשחרור ביקשו בערוץ להיפגש איתי שוב. אמרתי שאהיה מוכן לשידור רק אם גלעד יסכים. הסרט הערוך מחדש נשלח לגלעד השוהה בחו״ל, הוא צפה בו וסירב לשידור. כך אמרתי היום לאורי רוזן, מנכ״ל חדשות 10. הם הפרו הסכם בינינו״.
את הסרט, שמתעד את שובו של גלעד מהשבי וחזרתו לחיים נורמליים, יצרו הבמאית טל גורן והמפיקה תמר פרוס, החתומות גם על הסרט התיעודי הקודם על משפחת שליט, "משפחה בשבי", ששודר בערוץ 10 לפני כ-3 שנים.
השתיים יצרו במשך 5 השנים האחרונות יחסי אמון עם המשפחה, ומאז שובו של גלעד מהשבי גם איתו עצמו. בין השאר התלוו לגלעד בעת נסיעתו הראשונה לארה"ב, שם צפה במשחק האול-סטאר של ה-NBA, ותיעדו אותו גם בשבועות הראשונים לאחר שובו מהשבי למצפה הילה.
