בשנים האחרונות רופאים ומטופלים רבים מחזיקים בדעה כי בכל הנוגע לטיפול רפואי "יותר הוא טוב יותר". על פי התופעה המכונה "רפואה מתגוננת", יותר בדיקות, יותר אישפוזים ויותר מרשמים יגנו על אנשי הרפואה מפני תביעה עתידית. מחקר חדש, אשר התפרסם בניו יורק טיימס, קובע כי ה"רפואה המתגוננת" פגעה במערכת הבריאות האמריקאית, גרמה לכשלים בתפקודי רפואים והביאו את הקופה הציבורית להפסד של כ-210 מליארד דולר בשנה.
התופעה לא ייחודית לרפואה האמריקאית. במערכת הבריאות הישראלית היא זוהתה באופן ברור בשנת 2008. באותה שנה נערך מחקר אשר בדק לראשונה את היקף ומידת החשש של רופאים שונים מתביעות משפטיות. תוצאות המחקר הראו כי כמעט 60 אחוזים מן הרופאים שולחים את המטופלים לבדיקות לא הכרחיות, רושמים להם תרופות מיותרות, מאשפזים שלא צורך ומבצעים פעולות פולשניות מיותרות וכל זה רק בשל החשש מתביעות בגין רשלנות רפואית.
51 אחוז מן הרופאים ציינו אז כי הם מפנים חולים לייעוץ וחוות דעות נוספות. 30 אחוז מהם העידו כי לעיתים הם מאשפזים חולים ללא כל צורך אמיתי רק בגלל הפחד מהתביעות. 24 אחוזים מן הרופאים הודו כי שלחו את מטופליהם לעבור פעולות פולשניות שלא לצורך ו-17 אחוזים מהרופאים העידו על עצמם כי הם נמנעים מביצוע פעולות שאולי היה צורך בהם ובכך הם בעצם נוקטים ב"רפואה שלילית".
"המטופלים ובני משפחותיהם כל הזמן מחפשים את השגיאות של הרופא"
"רפואה מתגוננת זאת המחלה של הרפואה ישראלית", אומר לנו פרופסר מרדכי רביד, מנהל המרכז הרפואי "מעייני הישועה" ופרופסור לרפואה פנימית, "התופעה החלה בארה"ב וזלגה לפה. היא נובעת מריבוי תביעות בגין רשלנות רפואית. הרופאים בארץ מרגישים שהם נרדפים, כל הזמן קיים חיפוש אחרי שגיאות הן מצד המטופלים והן מצד משפחותיהם".
"בעבר רופא התרכז בביצוע הפעולות הכי טובות ונכונות למען המטופל, כיום הוא מכניס לשיקול הזה גם את הרצון לבטח את עצמו מפני תביעות. בכדי להבין את התופעה טוב יותר ניקח לדוגמא 1000 חולים אשר מתלוננים על כאב ראש, רק 1 מתוך האלף הוא בעל סיכוי לגידול בראש. אם הרפואה הייתה פחות מתגונננת הרופא היה מרגיש בנוח לסנן את כמות החולים ל20 חולים פוטנציאליים, לשלוח אותם לבדיקות ולאתר מתוכם את החולה בעל הגידול. הרפואה המתגוננת גורמת לכך שרופא יעדיף לשלוח 300 חולים לבדיקות סי.טי. בטענה כי אם יחמיץ את ההבחנה, יתבעו אותו. אותה תופעה נמצאת גם בעולם הצינתורים, הבדיקה עצמה עולה אלפי שקלים ויש לה תופעות לוואי, אך הרופאים מעדיפים לשלוח מטופלים לבצע את ההליך בגלל שהסיכוי להיתבע במקרה והצנתור מראה תוצאות בריאות, הוא נמוך מאוד".
אך לא רק הפחד מפני התביעות משפיע על גידול ההוצאות הלאומיות על הבריאות, גם חברות הביטוח משחקות תפקיד מרכזי. "ברוב הפעמים שיש תביעה, חברות הביטוח יעדיפו ללכת לכיוון של פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט מכיוון שספק רב אם יצליחו להוכיח אשמה", מוסיף פרופסר מרדכי רביד, "כ-70 אחוז מן התביעות מגיעות לפשרה, כתוצאה מכך עולות עלויות הביטוח, תקציב הבריאות גדל ועולה ההוצאה הלאומית. יש כאן גלגל שמתגלגל במורד מדרון חלק. העלויות מגולמות בסופו של דבר בעליית המיסים של האזרח הישראלי".
גם ההתקדמות בידע של המטופלים, בעקבות כניסת האינטרנט לחייהם, משנה את חוקי המשחק. הדינמיקה היום בין מטפל למטופל השתנתה בעשר שנים האחרונות. מטופל אגרסיבי בשילוב עם מטפל לא אסרטיבי ובעל בטחון עצמי נמוך יוביל את המטופל לביצוע בדיקות שאינן הכרחיות.
"תדירות הזמנת בדיקה תלויה במיקום שלה על גבי עמוד ההזמנה"
"השנה התבצעו בקופת חולים 'מכבי' כ-20 מיליון בדיקות דם וכמה עשרות מיליוני בדיקות דומות", מספר לנו עידו הדרי, דובר קופת חולים מכבי, "הרפואה המתגוננת זאת בעיה שאנחנו מודעים אליה כבר זמן רב ולכן ביצענו מחקרים רבים כדי לשפר את המצב". ב'מכבי' גילו כי תדירות הזמנת בדיקה תלויה במיקום שלה על גבי עמוד ההזמנה. כלומר, אם בדיקה יחסית נדירה תופיע בעמוד הראשון, תהיה עליה בהזמנת בדיקה זו.
"לאחר שגילינו את זה, עשינו מאמצים לסדר את הבדיקות לפי הצורך והעלות. ואז גילינו שחלה ירידה של 30 אחוזים בבדיקות שממוקמות בסוף הרשימה, והיום, אלה כמובן הבדיקות הנדירות והיקרות יותר. בעזרת פעולה פשוטה הצלחנו להציג ירידה יפה בהזמנת בדיקות מיותרות, כמובן שהדרך עוד ארוכה אבל אנחנו לוקחים את הנושא ברצינות ועושים הכל כדי למצוא פתרונות למצב".