עיתוני "הארץ" ו"דה מרקר" לא הודפסו ולא הופצו הבוקר למנויים ולחנויות. זאת, לאחר שאתמול בשעה 16:00 פתחו העובדים בשביתה ולאחר שאושרה אי הדפסת העיתון בהצבעת ועד העובדים ברוב של 125 תומכים לעומת 69 מתנגדים. בשעה חצות חזרו להתעדכן אתרי הקבוצה.
בזמן השביתה הופיעה באתר הארץ ידיעה על ההשבתה ובה תגובה של מו"ל עיתון הארץ עמוס שוקן שאמר: "הבהרנו לעובדים כי העיתון חייב ליצור תקציב שיוכל לעמוד בו. לכן לא הסכמנו לעצור את הליך הפיטורים, שבלאו הכי מתרחש בקצב מאוד אטי. זה מצער שוועד העובדים לא מבין שקרה משהו בענף העיתונות שמחייב התאמה של הוצאות למציאות בענף. ההחלטה להשבית את העיתון לא תחזק את 'הארץ', אלא תחליש אותו".
בישיבה סוערת של ועד העובדים אתמול הביעו בכירי העיתון אלוף בן וגדעון לוי התנגדות למהלך. עם זאת, מרבית העובדים תמכו במהלך. יו"ר ועד העובדים אריאל גוטליב אמר "זה לא צעד פשוט בשביל אף אחד מאיתנו, אבל הניסין מלמד שבלי מאבק אין הישגים, וגם שביתה בת יום היא לא הנשק האחרון שעומד לרשותנו אנחנו מעוניינים להבטיח את זכויות העובדים ולמנוע את הפגיעה בהם עד כמה שניתן, בימים שבהם תחושת מצב החירום בכל כלי התקשורת מורגשת היטב".
"אסור היה ללכת למהלך הנורא הזה"
"עצוב וריק לי הבוקר. גם ככותב וגם כקורא. ישראל בלי הארץ היא לא אותה מדינה. יש חשש גדול שהעיתון ייסגר, לכן היה אסור ללכת למהלך הנורא הזה", אמר הבוקר ל-mako, עיתונאי הארץ גדעון לוי, "אמרתי לעובדים אתמול מה שאתם עושים עלול להביא לסגירת העיתון. אבל צריך להגיד בכנות, היה רוב גדול ומכריע להשבתתו של העיתון. נדמה לי שאלה שתמכו היו כאלה שיש להם פחות מה להפסיד ומסתכלים על הארץ כעל מקום עבודה ולא יותר מזה. המטרה העליונה היא לשמור על קיומו של העיתון שנמצא בסכנה גדולה. ויש מצבים בהם פשוט אין מה לעשות. וצריך לספוג דברים, גם אם הם כואבים ולא צודקים, למען מטרה צודקת יותר שהוא המשך קיומו של העיתון. במהלך הלילה והבוקר קיבלתי המון שיחות ותגובות מעיתונאים בהארץ ומחוצה לו. הרוב חושבים כמוני שהשבתה היתה טעות, ורובם מאד מפחדים מההשלכות של המהלך הזה.
"גם תומכי ההשבתה המיליטנטים ביותר מבינים שאין מנוס מפיטורים מסוימים. אף אחד מהם לא אומר שלא צריך לפטר אף אחד. הפתרון הוא להשיג מה שאפשר ולהבין שבמצב הנוכחי מה שאפשר זה מעט מאד. הארץ, כמו כל עולם הפרינט בבעיות כלכליות קשות מאד, וצריך לחרוק שיניים ולצמצם נזקים, אבל אסור לפגוע באניה עצמה.
"אף אחד לא השלה את עצמו שהבוקר יקום עמוס שוקן ויבטל את הפיטורים, להיפך, זה יכול רק להקשיח את העמדות של שני הצדדים. מחר ייצא העיתון כרגיל והצדדים ימשיכו להתקוטט, ואני מקווה שהרוח הרעה שהיתה אתמות והביאה להשבתה לא תחזור"
"עיתון גבינה שוויצרית"
הפעם האחרונה בה הושבת העיתון הייתה בשנת 1983, בעקבות שביתת עובדי הדפוס של העיתון. העיתון לא הודפס במשך שלושה ימים. בשנת 1981, בעקבות שביתת כתבים, החליט העורך הראשי גרשום שוקן בכל זאת להוציא את העיתון והוציא עיתון שכונה "עיתון גבינה שוויצרית" משום שפורסמו בו כותרות וכותרות משנה, ללא התוכן.
בשנת 1978 גם כן יצא עיתון למרות השביתה, אז העורך החליט להוציא עיתון ריק , עם פרסומות בלבד והודעה על השביתה.
ב"מעריב" מזדהים"
בעיתון המתחרה "מעריב", שעובדיו נמצאים גם הם בסכנת סגירה, סיקרו הבוקר בהרחבה את השבתת עיתון "הארץ". סגן עורך העיתון שי גולדן אף פרסם טור מערכת תחת הכותרת "סכנה לישראל". הבוקר אמר גולדן ל-mako, "הרבה מאוד אנשים לא מבינים, גם בממשלה וגם בקרב הציבור, שסגירת שני כלי התקשורת הללו – מעריב והארץ - היא כנראה המכה הכי קשה שהייתה לדמוקרטיה הישראלית מאז שהמדינה הזאת נוסדה. שלא לדבר על אובדן הפרנסה עבור 3,000 עובדים בערך.
"המצב של מעריב והארץ הוא מצב שאין לו עתיד ואין לו תקנה ללא עזרה ממשלתית. יש המון דרכים שהממשלה יכולה לסייע בהן, כמו למשל רכישת עיתונים עבור חיילים, הכנסת תקנות במיסוי. בצרפת למשל מסבסדים מינויים. אבל נראה שהממשלה לא נורא עצובה לראות שני כלי תקשורת שכל אחד מהם יש בו עיתונאים רציניים שעושים להם חיים קשים. הם אומנם לא אשמים במצב הזה, ובכל זאת, אני חושב שהם כרגע אפשר להאשים אותם בדבר אחד - והוא באדישות מאוד גדולה. אני חייב להודות שאני מאוד מופתע מהצורה שבה חברי כנסת מתעלמים מהמצב העגום של מעריב ושל הארץ, לעומת הירתמותם למשבר של ערוץ 10. יכול להיות שהפרינט הוא פחות סקסי בעיניהם".
ב"ידיעות אחרונות", לעומת זאת, העדיפו שלא להרחיב בעניין וכתבו פסקה קצרה בידיעה שעסקה בהפגנת עובדי "מעריב".