א', בעל חנות אופניים גדולה בנגב, הגיע כהרגלו לחנותו בשעת בוקר. כשנכנס לחנות חשכו עיניו. בלילה פורצים ערכו בה ביקור מנומס במיוחד בחנות. כמה זוגות אופניים יקרים נגנבו וכן חלקי חילוף. למזלו, מצלמות האבטחה תיעדו את הגניבה, אבל הוא לא מיהר להגיש תלונה במשטרה מתוך הנחה שיצליח לאתר את הגנבים בעזרת חברת חקירות פרטית. אחרי שהגנבים זוהו, הוא החל במשא ומתן איתם על פיו יחזירו לו את האופניים והוא לא ידוח למשטרה. בינתיים, המו"מ תקוע.
גניבות אופניים הפכו בשנים האחרונות ללהיט. עם התפתחותה של תופעת הרכיבה, העירונית והאתגרית, והעליה באיכותם ומחירם של זוגות האופניים, הלכה וגדלה גם תופעת גניבות האופניים. על פי נתונים שהגיעו לידי mako בעשור האחרון חלה עלייה של מאות אחוזים בגניבות אופניים, בעיקר באיזור השרון, מרכז הארץ והדרום.
אופניים ב-70 אלף שקלים
כך, על פי נתוני המשטרה, בשנת 2011 נגנבו ברחבי ישראל כ-33 אלף זוגות אופניים. חלקם פשוטים וזולים שנקשרות לעמודים בתל אביב, אבל חלקם בעלות של אלפי ואפילו עשרות אלפי שקלים. "יש עלייה גדולה בביקוש לאופניים, גם היקרות ביותר", אומר בעל חנות אופניים, "היו מקרים שהרכבתי לרוכבים אופנים ייעודיים ב-40, 50 אלף שקלים. הכול תלוי בחלקים, אבל בממוצע, זוג אופניים עולה 1500 שקלים".
ההתעוררות של שוק האופניים גרם גם לעברייני הרכוש להתעורר. במרכז הארץ ובדרום יש שוק משגשג ופורח של חלקי חילוף לאופניים יקרים שנמכרים במחירים זולים ביותר. בניגוד לרכב או אייפון, אחרי שמפרקים אופניים לחלקים, אין שום דרך לדעת שמדובר בחלקים גנובים. כל מי שמחפש חלקי חילוף זולים לאופניו יודע איך לאתר את המחסנים הפיראטים שמזכירות משחטות של כלי רכב.
"בעלי המחסנים פשוט מפרקים זוגות אופניים יקרים שמגיעים לידיהם כך שלא ניתן לזהות אם הוא גנוב", טוען גורם בכיר במשטרה, "זה מקל עליהם אחר כך למכור אותם כחלקי חילוף ממש כמו המשחטות שהיו פעם בעזה, בדהריה ובמשולש".
גם האופניים של אסף חפץ, המפכ"ל לשעבר, נגנבו
קשה למפות את איזורי הגניבה משום שאופניים גונבים ממש מכל מקום. מעמדות קשירות אופניים באוניברסיטאות ומכללות, מאתרי טבע (בעיקר כאשר קבוצות רוכבי אופניים עושים הפסקה ומשאירים אותם הרחק מהם, או ישנים בשטח), מרכזי הערים (בעיקר תל אביב), תחנות רכבת (שם האופניים מחכים לבעליהם יום שלם), בתי קפה, חופי רחצה ומרכזי ספורט.
מרבית הגנבים הם בני נוער, מסתננים, עובדים זרים ועברייני רכוש ישראלים שעובדים בשיתוף פעולה עם פלסטינים. הם משתמשים בקאטרים מסוגים שונים ואפילו מסורים חשמליים קטנים. המשטרה בפועל מצליחה לפענח פחות מעשרה אחוז מכלל הגניבות המדווחות. ולהערכת קצין משטרה בכיר ישנם עוד אלפי אזרחים כל לא טורחים להתלונן בגלל שמדובר בזוג אופניים ישן וחוסר אמונה ביכולות המשטרה.
לפני כמה שנים תושב ירוחם גנב את אופני הרכיבה היקרים של מפכ"ל המשטרה לשעבר, אסף חפץ שטייל באזור. לאחר עבודה מאומצת הגנב אותר ולמזלו של חפץ הוחזרו לו האופניים שלמות בטרם פורקו לחלקים.
"יש קושי גדול לאתר אופניים שנגנבו", טוען קצין במטה הארצי, "גם כאשר אנחנו מאתרים רכוש שנגנב, אין לנו סימון או זיהוי ודאי למי הוא שייך. רק כאלה שחרטו אעל הכידון, או סימנו בצורה ייחודית אחרת את האופניים. יש כמה מרחבים, בעיקר במרכז הארץ, שהקימו צוותי חקירה מיוחדים כדי לטפל בתופעה". המשטרה עורכת מדי כמה חודשים מכירה פומבית לאותם זוגות אופניים ללא דורש שהצטברו. הכסף הולך כמו תמיד לקופת המדינה.
בשנים האחרונות נתפסו כמה גנבי אופניים סדרתיים, אבל העונשים הם קלים ונעים בין מאסר על תנאי לשנתיים מאסר בפועל למי שחוזר שוב ושוב לסורו. ״בגדול זה עסק משתלם מאוד ועובדה שהגניבות מידי שנה הולכות ומתרבות כי היחס של בתי המשפט לגנבי האופניים הוא לרוב סלחני״, הסביר קצין מודיעין במשטרה.
איך תשמרו על האופניים שלכם?
בעל חנות אופניים נותן עיצות:
להשאיר את האופנים נעולים במקום מואר. תאורה תמיד תרתיע יותר גנבים.
להצמיד אותם למתקני עירייה ולנעול את הגלגל הקדמי במנעול מגנום.
אם אין מתקן של העירייה, לנעול סביב עמוד חשמל או טלפון. בשום פנים לא סביב עמודי שילוט ותמרורים שניתנים לפירוק יחסית בקלות.
לחרוט את מספר שילדה או סימן אחר בכמה מקומות באופניים כדי שניתן יהיה לזהותם אם ייגנבו ויימצאו.
לצלם את האופניים מכמה זוויות, כדי שניתן לזהותם בתחנת המשטרה.
לאופניים יקרות במיוחד, ניתן להתקין מערכת אזעקה או איתוראן סמוי.
כמובן שאופנים יקרות מומלץ תמיד לבטח ולישון בשקט.
