"הכלב הגיע אחרי שנמצא בכפר שמריהו כשהוא מסתובב חופשי", מספר וטרינר העמותה באבן יהודה ד"ר אהוד ויצר, "הוא הגיע למצב של תת משקל וחיפש אוכל אצל השכנים. לאחר שטרף ארבע קופסאות שימורים, ביצעתי את הבדיקות הרפואיות וזיהיתי שהוא סובל מסכרת ומבעיות בתפקוד הכבד, ייתכן שהבעיות בכבד נבעו מהסכרת. גם הרזון המוגזם עשוי להיות תוצר לוואי של מחלת הסכרת, שאחד מהתסמינים שלה הוא אכילה ללא תחושת שובע וללא יכולת לעלות במשקל".
איפה הבעלים?
השבב שנמצא בגופו העיד כי לא מדובר בכלב נטוש. "התקשרנו לבעלים מיד כשהכלב נמצא אבל הם הגיעו לקחת אותו רק יומיים או שלושה לאחר מכן", מספר ד"ר ויצר, "הם טענו שהוא סובל מגידול בכבד ושהם דואגים לטיפול בו, אלא שכשביררתי עם הווטרינר המטפל בכלב את הנושא, הוא הסביר לי שהבעלים בחרו שלא לבצע את הבדיקות הרפואיות שיאפשרו טיפול מתאים".
טאז הוחזר לביתו ברשפון ובמשרד החקלאות הסבירו לאלטמן כי הם עתידים לערוך ביקורת במקום ולבחון האם מתרחשת הזנחה מצד הבעלים אך עד כה לא התבצעה ביקורת שכזאת. שכנים מודאגים מסבירים כי למשפחה גם חוות סוסים ומביעים חשש כי גם הסוסים אינם זוכים לטיפול הולם.
"בינתיים אני לא מפסיקה לקבל תלונות על כך שהכלב נקשר והוא בוכה ממצוקה. הלב שלי נשבר", אלטמן מסבירה. בפנייה למשרד החקלאות היא כותבת "הייתה לי הרגשה שאני עושה טעות ועכשיו אני בטוחה שגזרתי עליו גזר דין מוות ואת הטיפול שהוא צריך לקבל הוא בטוח לא יקבל".
וטרינר המשפחה: הכלב אינו סובל
למרות התרעומת הרבה שעוררה תמונתו של טאז ברשת ובקרב כל מי שנתקל בתמונותיו, הווטרינר הקבוע של הכלב טוען כי הוא אינו סובל. "כל משפחה מעניקה לבעל-החיים שלה טיפול בהתאם ליכולותיה הכלכליות. הכלב לא מראה סימנים של סבל. אם יראה סימנים כאלה, נאלץ להרדימו", הוא אומר.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בעקבות התלונה שהגיעה למשרד, שוחחנו עם הווטרינר הפרטי המטפל בכלב ונודע לנו כי הכלב חולה בסוכרת וכי הוא מטופל על ידי בעליו. מראהו ככל הנראה נגרם כתוצאה מהמחלה. לא הסתפקנו באבחנת הווטרינר וצוות שלנו נמצא שם ברגעים אלו כדי לבחון את תנאי ההחזרה של הכלב".
בביקורת נמצא כי כעת יש לכלב אוכל ומים וטיפול לסוכרת למשך החודש הקרוב.
מבעלי הכלב נמסר: "מי שמכיר את המחלה יודע כי הרזון אינו כתוצאה מחוסר מזון אלא מהמחלה עצמה. הכלב מטופל באינסולין באופן קבוע, יש לו מזון איכותי חופשי מאז ומתמיד כמו לשאר בעלי החיים שלנו. הכלבים במשקינו אכן משוחררים בחוות הסוסים ורבים מהמגיבים היו רוצים חיים שכאלה לכלבם. העמותה לא פנתה אלינו אלא אנחנו אליה והסכימה לשחרר את הכלב לאחר ששילמנו עבורו 2800 ש"ח תבין ותקילין. הכלב חזר לביתו וממשיך להיות מטופל כהלכה, דבר שעדיין לא מבטיח את החלמתו".