מדד שנחאי לאוניבסיטאות הטובות בעולם שהתפרסם השבוע, ממקם במאייה הראשונה והיוקרתית לא פחות משלוש אוניבסיטאות ישראליות: האוניברסיטה העברית בירושלים (מקום 53), הטכניון שבחיפה (78) ומכון וויצמן שברחובות (93). אבל לא את כל הסטונדטים לעתיד זה מרשים. יותר ויותר ישראלים מנסים מדי שנה להתקבל למוסדות היוקרתיים ביותר בעולם. העשיריה המובילה בדירוג שנחאי מכילה מותגים עולמיים כמו הרווארד, סטנפורד,MIT ואוקספורד. הלימודים במוסדות האלה תובעניים, יקרים, אבל משתלמים.
"משנה לשנה הביקוש עולה", אומרת קאריו סיגלר, מנכ"לית חברת ארינגו שעוזרת לישראל להתקבל ללימודים יוקרתיים בחו"ל, "מעל 150 ישראלים בשנה מנסים להתקבל לאוניבסיטאות המובילות בעולם, בעיקר לתואר שני. שכר הלימוד הוא באמת גבוה, סביב ה-90 אלף דולר לכל התואר – לא כולל מחיה. בכל זאת, כל מי שרוצה לעשות שינוי מקצוע זו אחת הסיבות שמובילות אנשים לעשות תואר שני, יקבל אחר כך מקפצה משמעותית בשכר".
דן מנו: "כשיש עבודה להגיש לא יושבים בדירת חדר בלי מזגן בתל אביב"
ג'ין רובאשקין, ישראלית, סיימה לאחרונה את לימודי הביולוגיה בברקלי, קליפורניה. "כל הזמן ידעתי שיש משהו מיוחד בברקלי", היא אומרת, "המרצים בביולוגיה הם אלו שכתבו את ספרי הלימוד שאיתם לומדים בכל העולם. ואני יכולה ללכת אליו, למשרד ולקבל עזרה ישר ממי שכתב את ספרי הלימוד, זה מדהים. יש כיתות מעולות, מעבדות מטורפות. הדברים והמשאבים שהועמדו לרשותי היו אינסופיים. אתה באמת מקבל את הכי טוב שיש. חוץ מזה שאוניברסיטת ברקלי היא אחת היפות בעולם. יש נהר בתוך הקמפוס, יש לו מוניטין מדהים ואנשים מאוד נחמדים ולא זחוחים".
הלימודים באוניברסיטה מובילה בחו"ל נותנים לך פרספקטיבה שונה", אומר דן מנו בוגר לונדון ביזנס סקול והישרדות, "בעולם של כלכלה גלובלית, מאוד חשוב להיחשף לדרכי חשיבה שונות והתנהלות עיסקית שונה. זכיתי לשבת בכיתה עם סטודנטים מעולים מלמעלה מ-100 מדינות, מרקעים שונים, שעבדו בחברות שונות ומשונות. המרצים הם מרצים מעולים מכל העולם, הסטודנטים ואפילו התשתיות של האוניברסיטה בה למדתי הן מהטובות בעולם. שיטת הלימוד שונה לחלוטין. כשיש עבודה להגיש לא יושבים בדירת חדר בתל אביב בלי מזגן, אלא משריינים חדר ישיבות של האוניברסיטה. אנשים מגיעים בזמן ורציניים, כי יש להם עוד קבוצת לימוד לאחר מכן". סיגלר: "החוויה של הלימודים בחו"ל עם אנשים בכל העולם היא מדהימה. זה גמול מדהים שגם נותן לך נט-וורקינג שמאוד חשוב היום. האנשים האלה בעוד עשר שנים יובילו את החברות הכי טובות בעולם".
שמרית ברמן סיימה תואר בעיתונות בברקלי לפני ארבע שנים: "הרמה והקשרים שיש לאוניברסיטה כזאת לא משתווים לשום דבר אחר שאני מכירה. עצם העובדה שהשם שלה נמצא בקורות חיים שלך גורם לאנשים להתייחס אליך אחרת".
בלאט: "הלימודים בפרינסטון מאד יקרים, אבל יש תכניות סיוע"
כשמדברים על שכר הלימוד, ההשוואה בין האוניברסיטאות הישראליות המובילות לעולמיות, תכניס לפרופורציה את אלו שמתלוננים על יוקר הלימוד בארץ. שכר הלימוד השנתי בטכניון הוא 9000 עד 10000 שקלים לשנה בלבד, כך גם בירושלים ובמכון וויצמן ובשאר האוניבסיטאיות המובילות. לעומת זאת, שכר הלימוד השנתי באחת האוניברסיטאות בעשיריה הפותחת של מדד שנחאי מגיע לעשרות אלפי דולרים. בהרווארד תשלמו 60 אלף דולרים, כך גם ב-MIT, בסטנפורד תוציאו מכיסכם "רק" 45 אלף דולרים לשנה. מנו, למשל, שילם 45 אלף ליש"ט לשנה. "אני רואה את זה כהשקעה לטווח ארוך", הוא אומר, "יש כאלה שרוצים להחזיר השקעה ואז נשארים בלונדון או ניו יורק לעבוד כדי להחזיר כמה שיותר מהר את החובות. אני רואה את זה אחרת. אני פורס את זה חמישים שנה קדימה ולא חמש שנים קדימה". "הלימודים יקרים ולהם צריך להוסיף כמובן את המחיה, אבל בחיים לא הייתי עושה משהו אחר", אומרת רובאשקין, "זה לגמרי שווה את הכסף. היו לי חברים שלמדו שם מנהל עסקים, וישר מהלימודים נכנסו לחברות הכי גדולות וחשובות באמריקה".
"זה מאוד יקר", אומר דייויד בלאט, ששיחק כדורסל ולמד בפרינסטון שבניו ג'רזי, המדורגת 7 ברשימה, "פרינסטון, כמו כל בתי ספר המובילים לא נותנת מלגה לספורטאים, אבל יש תכנית לסיוע שהם בודקים מה היכולת של ההורים לשלם ואם מגיע לך עזרה, נותנים לך. אני קיבלתי עזרה אבל בכל זאת הייתי מחוייב לשלם סכומים מכיסי, אז עבדתי בתוך הקמפוס ולקחתי הלוואת סטודנטים ל-10 שנים וראיתי שזה כדאי". בלאט מתייחס לתכניות הסיוע של האוניברסיטאות שעשויות לספק לכם הנחה משמעותית ובמקרים מסויים לצמצם משמעותית את שכר הלימוד. הפרמטרים לדוגמא: דרכון זר, גודל דירה במטרים, מספר הנפשות בבית, ואפילו תנאי השכר של ההורים. האפשרויות למלגה גדולות יותר באוניברסיטאות היוקרתיות. הם אמנם דורשות תחקיר מעמיק וחיפוש סזיפי, אך הוא משתלם.
"החברות המובילות במשק באות לצייד בקמפוסים"
אבל שכר הלימוד ועלות המחיה הם רק שני פרמטרים העומדים בפני הסטודנט לעתיד. היתרון המרכזי בלימוד באוניברסיטה עולמית מובילה הוא כמובן מקום העבודה העתידי של הסטודנט. תואר באוניברסיטה יוקרתית פותח דלת לחברות הגדולות בעולם, והשכר בהתאם. "נפתחו לי המון דלתות", מספר מנו, "להיות בוגר של האוניברסיטה הכי טובה בעולם לפי דירוג של פיננשיל טיימס עוזר לך למצוא עבודה, לגייס כסף לסטארט אפ או לעשות כל דבר שעולה על רוחך. כבר במשרה הראשונה שלי בלונדון התואר בא לידי ביטוי בתנאי העסקה שלי". בלאט: "רמת הלימודים בפרינסטון היא מהגבוהות בעולם והיכולת למנף את הלימודים לתואר המשך או לכניסה ישירה ולטובה לעבודה אחרי הלימודים היא אדירה". "זה קרש קפיצה מדהים גם מבחינת השכר וגם מבחנת הקריירה", אומרת סיגלר, "הבנקים הגדולים, החברות המובילות במשק באות כבר לצוד כשרונות בקמפוסים. יש סיכוי גבוה מאוד שעוד לפני סיום התואר תהיה לך עבודה נחשקת מאוד".
ברמן, שהיום מנהלת עסק מולטימדיה עצמאי לעיצוב ובניית אתרי אינטרנט, מעלה סוגיה נוספת: "תנאי הקבלה בארצות הברית גרמו לכך שהייתי מספיק טובה כדי להתקבל לברקלי וקולומביה, אבל לא לאוניברסיטאות בארץ בהם תנאי הקבלה מבוססים על ציונים".
אבל ללמוד בחו"ל זה לא רק הרווארד ואוקספורד. יש אוניברסיטאות שמציעות גם דירוג איכותי וגבוה וגם שכר לימוד ויוקר מחיה זולים יותר מבישראל. "באירופה שכר הלימוד הוא בדיחה 1000 אירו לשנה שהם 5000 ₪ שזה חצי מאוניברסיטה בארץ", אומר דותן ברדה סמנכ"ל קמפוס לימודים – חברה שמפנה סטונדטים ישראלים לאוניבסיטאות בחו"ל, "משלבים את זה עם אוניברסיטאות בדירוג עולמי של 100-200 ועל הדרך רוכשים שפה נוספת כמו איטלקית או ספרדית. רמת הלימודים גבוהה ומאפשרת חווית לימודים נוחה ואיכותית ותנאי הקבלה סבירים בהחלט".