החגים כבר ממש מעבר לפינה ואיתם מגיעות ארוחות החג המשפחתיות. אך יש אנשים עבורם שולחן חג עמוס מאכלים ומוקף בני משפחה קרובה ורחוקה אינו אופציה. גם בערב ראש השנה הקרוב יתמלאו בתי התמחוי הגדולים במאות אנשים הרעבים לחום, תחושת חגיגיות ואוכל טוב, שישכיח מהם את קשיי היום יום. מאחורי כל ארוחת ענק כזאת עומדים טבחים שמעמידים את עצמם ונסיונם באתגר גדול במיוחד: לבשל ארוחה טעימה, מזינה ומגוונת למאות אנשים.
"למרות שיהיו 700 איש, חשוב לשמור על האווירה המשפחתית"
"הארוחה היא אותה ארוחה כמו בכל בית יהודי בישראל", אומר לנו בני שוקרון, הטבח של בית חב"ד בקריית שמונה, "זה שאנחנו עושים אותה ל-700 איש לא משנה כלום ובטח שלא הופך אותה לפחות טעימה ומזינה. אנחנו שומרים על המסורת והכשרות, ורק מגדילים את הכמויות".
שוקרון, שנולד בקריית שמונה, החל את דרכו במטבח של מלון הצפון, משם עבר לבית התמחוי, והוא נהנה לבשל ועל הדרך גם לעזור לאלו שאין להם. "חשוב לנו שהתפריט יהיה מגוון ודומה ככל האפשר לארוחות החג המשפחתיות, הרי גם אנחנו משפחה. בתפריט השנה ניתן למצוא גיוון רב. סלטים, מרקים, דגים חריפים, מנות של עוף ובשר וקינוחים. כמובן שמי שיגיע ימצא אצלנו גם סמלים מייצגים כמו רימונים, תפוח בדבש וכמובן ראש של דג".
"מהארוחה שלי ייצאו 1,500 איש שבעים"
בקריית שלום פגשנו את עזריאל חיימוב, בן 48, שמתנדב כטבח במרכז לגמילות חסדים של מורשת יהדות בוכרה, בית התמחוי המקומי כבר 15 שנים. את קריירת הבישול שלו הוא התחיל בצבא. בשנת 1992 עשה הסבת מקצוע ונכנס לתחום היהלומים אך על ההתנדבות בבית התמחוי הוא לא מוותר. "חשוב לי לפנות לכולם ולבקש- תתרמו יותר", הוא אומר, "לא פשוט להשיג היום דברים. המצב הכלכלי לא פשוט, ואנשים כבר לא תורמים כמו שהיו תורמים פעם. המטבח שלנו יוציא השנה 1500 מנות של פסטה, בשר, ירקות, שניצלים, דגים וכמובן עוגות. המשימה לא פשוטה, אני הטבח היחידי כאן, אבל מול עיני עומדת המטרה והיא הכי חשובה. מארוחה שלי כולם ייצאו שבעים".
חיימוב יבלה בערב החג שעות ארוכות מאחורי הסירים בבית התמחוי. לא בטוח שמשפחתו, שתסתדר בארוחת החג בלעדיו, שמחה על זה. "מי שמכיר אותי יודע שככה אני. והמשפחה שלי צריכה ללמוד להסתדר עם זה. אנשים חושבים שרק בגיל מבוגר אפשר להתנדב, אבל אני מגיל 20 ומשהו התחלתי לעזור לאנשים".
עושה כל מנה מהלב
נחום נודל, הטבח של בית התמחוי ברחובות, אותו מפעילה עמותת לחיות בכבוד של "לתת", מאמין שכל מה מנה שלו צריכה להעשות מהלב "ואם לא, אז ירגישו את זה מיד". את ארוחת ערב ראש השנה כבר תיכנן לפרטי פרטים. "קודם כל יהיה מגוון של סלטים. תהיה מנת דג לבחירה, גפילטש פיש או חריימה. לאחר מכן מנה עיקרית של רבע עוף או רולדת הודו אדום פרוס. התוספות יהיו אורז ותפוח אדמה ולקינוח לפתן אפרסקים". למרות שמדובר בבית תמחוי, נודל מקפיד על הפרטים הקטנים: "חשובה לי הטריות של המוצרים, לכן אני משתמש בתבלינים טריים בלבד. שמיר, פטרוזיליה, בצל ירוק, סלרי והרבה שום וכמון. הכי חשוב שאנשים יתרמו בשר ודגים כי זאת ההזדמנות לתת גם למי שאין לו, לאכול בשר איכותי וטוב".
נודל יודע שמאות אנשים תלויים ביכולות הבישול שלו בערב החג. "זה מאד מאתגר אותי, אין כמו להכנס למטבח פעיל ולחוץ כשבחוץ מאות סועדים", הוא אומר, "זאת עבודה כפוית טובה לפעמים - היא שוחקת, התשלום בה לא גבוה וכל הזמן באים אלייך בטענות. אבל בסופו של יום, כשאני רואה את האנשים שבעים ומרוצים ומחפשים את הטבח לתת לו מחמאות על האוכל, אין מאושר ממני בעולם".
"הגעתי לפני 11 שנים לעזור לסדר, ומאז אני כאן"
את נציגות המין הנשי בתחום פגשנו ב"מרכז החסד" בחדרה. דינה ללום ומלי כהן, מתנדבות במטבח של בית התמחוי המקומי, עסוקות גם הן כבר בהכנות לארוחת החג שתערך בעוד פחות משבועיים. "אני מאוד אוהבת את העבודה", מספרת כהן, "כי אני אוהבת לעזור. לכן אני כל יום מתאהבת מחדש. אני פנסיונרית, מה אני אשב בבית? זה מטבח, אבל זה גם בית חם". ללום עלתה מצרפת שם ניהלה מסעדה קטנה. גם היא התאהבה במקום ומתייחסת לעובדי המקום כמשפחה. "כשפתחו את 'מרכז החסד', לפני 11 שנה, הגעתי לעזור לסדר ומאז אני כאן. זה בתוך הנשמה שלי. אני אוהבת לעזור לאחרים ולהרגיש את האחרים. ובחגים ההרגשה הזאת רק מתעצמת".
גם כהן וללום נתקלות לעיתים בקשיים מצד המשפחה. "לפעמים זה קשה מאד", אומרת כהן, "אבל אני מתחזקת כי אני יודעת שיש אנשים עם בעיות גדולות משלי. אני יודעת שמגיעה לי מדליה משמיים". ללום מבחינתה רואה איך התרומה שלה משפיעה על משפחתה. "הילדים שלי רואים שאני עושה חסד ותורמת, ורוצים גם לתרום", היא מציינת בסיפוק.