הקרב בין היבואנים ליצרנים המקומיים (צילום: חדשות 2)
כמעט 90% מהמינימרקטים וכשליש מהסופרמרקטים לא מציינים שמוצר בפיקוח|צילום: חדשות 2

רק 20 מוצרים נותרו היום ברשימת המוצרים שמחירם נתון לפיקוח ממשלתי: לחם ומלח, שנמצאים באחריות משרד הכלכלה, ומוצרי חלב וביצים, שנמצאים בפיקוח משרד החקלאות. אלא שגם לגבי המוצרים האלה קיים ערפל בתודעה הציבורית, ולא במקרה. למרות התקנה המחייבת את החנויות לסמן את אותם מוצרים, כדי להקל על הצרכנים ולהגביר את השקיפות, כמעט 90% מהמינימרקטים וכשליש מהסופרמרקטים אינם עושים זאת - כך עולה מבדיקת סיירת המועצה לצרכנות.

ואכן, ההתעלמות מהחוק עושה את שלה, והצרכנים מבולבלים, חסרי מודעות וחסרי ידע. מסקר שערך השבוע מכון גיאוקרטוגרפיה עבור המועצה לצרכנות עולה כי 71% לא ראו בשנה האחרונה שלט ליד מוצרים בפיקוח.

והשילוט הוא בעיה משנית. הציבור לא מודע לרשימת המוצרים שבפיקוח: מהסקר עולה כי היכרות הציבור עם רשימת המוצרים היא דלה: 55% לא יודעים שחמאה היא מוצר בפיקוח, 52% לא יודעים שמלח הוא מוצר בפיקוח, 40% לא יודעים שלחם לבן הוא מוצר בפיקוח, ו-23% לא יודעים שחלב הוא מוצר בפיקוח.

גרוע מכך, הציבור סבור כי חלק גדול מהמוצרים הבסיסיים שהוא קונה כן נמצא תחת פיקוח מחירים: גבינת קוטג', שהייתה בעבר בפיקוח והוצאה מהרשימה, עדיין נהנית מהילת המוצר המפוקח, כאשר 65% חושבים בטעות שמחירה מפוקח.

ולא רק קוטג'. בין המוצרים שלא נכללים ברשימה והרושם של הציבור לגביהם הוא הפוך: סוכר (82% לא יודעים האם הוא בפיקוח או לא), אורז, פסטה, שמן זית, ביצים אורגניות, שמן סויה, מעדני חלב שוקולד לילדים, קמח ושוקולד חלב.

חשוב להבין שכדי שמוצר ייכלל ברשימת המוצרים שבפיקוח, הוא חייב להתאים בדיוק להגדרות שקבעה הממשלה: למשל, חלב ניגר 3.6% מועשר או חלב בטעמים אינם נתונים לפיקוח, ולכן לכל חברה ולכל רשת יש חופש לקבוע את המחיר (שלרוב יהיה יקר מהמוצר שבפיקוח). גם גבינה צהובה שאינה עמק, או מלח שולחן במארז שאינו 1 ק"ג - לא נכללים ברשימה זו.

ברוב המינימרקטים אין שילוט

מה העלו ממצאי הבדיקה? סיירי המועצה לצרכנות מצאו כי בעשרות סופרמרקטים ומינימרקטים ברחבי הארץ לא מציגים את השלטים כלל, או שמציגים אותם באופן לקוי ובלתי ברור. לעיתים אף נעשה שימוש מבלבל במיקום השלט, כשהוא מוצב רחוק מן המוצר שבפיקוח וקרוב למוצר חלופי שאינו בפיקוח, מה שעלול להטעות את הצרכן בבחירת המוצר מהמדף.

בדיקת סיירי המועצה נעשתה בשבוע שעבר ב-107 סניפים של רשתות שיווק וב-24 מינימרקטים ומכולות. מתוך כלל נקודות המכירה, 36% הציגו שילוט לא תקין (שאינו קיים לפחות באחת מהמחלקות הרלוונטיות), ב-21% נמצא שילוט לקוי (קיים שילוט איך אינו מוצג בצורה ברורה), ו-43% הציגו שילוט תקין.

כאמור, מי שכמעט ואינו מקפיד על התקנות הם מינימרקטים ומכולות. ב-88% מהחנויות השילוט לא היה תקין, ב-8% היה לקוי, ורק ב-4% הוצג שילוט תקין.

בשליש מסניפי רשתות השיווק לא מוצגים שלטים. מהבדיקה עלה כי אמנם בכ-60% נמצא שילוט תקין, אך ב-32% השילוט שנמצא לא היה תקין וב-9% היה לקוי.

מבין שלוש הרשתות הגדולות, הרשת שבה בולטת במיוחד ההתעלמות מהתקנות היא יינות ביתן (שמוזגה עם כמעט חינם): ב-63% מהסניפים שנסקרו לא היה שילוט תקין. ההקפדה אינה גורפת גם ברשתות הגדולות: ב-78% מהסניפים בשופרסל נמצא שילוט תקין, וב-65% מסניפי מגה.

איפה האכיפה?

יצוין כי התקנה לא נולדה יש מאין, אלא כתוצאה ממחאת הקוטג' בקיץ 2011, שהמחישה את חוסר המודעות לנושא הפיקוח על המחירים והניעה את המועצה לצרכנות ליזום את חובת השילוט.

הקרב על הקוטג' (צילום: חדשות 2)
גם המעט שעשתה הממשלה בעקבות מחאת הקוטג', לא קורה בפועל|צילום: חדשות 2

התקנות מחייבות את רשתות השיווק ויתר הקמעונאים בתחום המזון להציב שילוט ברור בסמוך לכל מוצר מזון שמחירו בפיקוח. התקנות אף מדגישות כי השילוט יהיה "באותיות וספרות ברורות וקריאות". ממש במקביל חויבו היצרנים לסמן על המוצרים את הכיתוב "מוצר בפיקוח ממשלתי".

והנה, שנתיים אחרי פרוץ חרם הקוטג', מתברר כי גם המעט שעשתה הממשלה על מנת לסייע לצרכן לבצע קניות בתבונה - לא קורה בפועל.

לאור זאת, במועצה לצרכנות דורשים אכיפה: "זלזול כזה בחובות חוקיות מצד בתי עסק לא יתאפשר אם תבוא פעולת אכיפה נמרצת של המדינה. המועצה לצרכנות תעביר את ממצאיה, כולל שמות בתי העסק, לרשות לסחר הוגן, לשם ביצוע פעולות האכיפה הנדרשות", אומר עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה.

איציק אלרוב, יוזם חרם הקוטג' ומייסד תנועת "הצרכנים", אומר כי "אמנם הפיקוח על המחירים אינו הפתרון לבעיית יוקר המחיה בשוק המזון, אך יחד עם זאת, חשוב שהציבור יידע מהם המוצרים המפוקחים והזולים יותר. על הרגולטור להשלים את פעילות הפיקוח אף על הביצוע של התקנות ברשתות השיווק".