הגעתי לברוקלין באוגוסט 2016 וישר התאהבתי. התפלאתי על עצמי איך דילגתי על שלב ההסתגלות למקום חדש. ואז הבנתי. ברוקלין ומנהטן הן כמו תל אביב, רק על על ספידים. הכל פה כמו בבית וכמה קל להתרגל למקום שתמיד מזכיר לך בית. זה מדהים אותי שהייתי צריכה לנסוע כל כך רחוק - כדי להבין מה זה בית.

לך תסביר שגיליתי את עצמי במקום שהוא חדש לי. לך תסביר איך הזהות מתחזקת דווקא כשרחוקים מהקהילה, מהמשפחה, מהחברים. איך התחזקתי כישראלית גאה, כמו גם כרוסיה גאה. איך גיליתי עולם שלם של יהדות, קשת רחבה שמכילה בתוכה את כולנו. יהדות שהיא לא רק דת, אלא גם ערכים, תרבות, ולאום.

אני יוצאת לרחוב, מצד אחד "Dunkin' Donuts" כשר למהדרין ומעבר לכביש "Target" שמוכר עצי אשוח לקראת חג המולד. אני מוצאת את עצמי עם כל הזהויות שלי - ישראלית, יהודיה, רוסיה, קונה סופגנייה לחנוכה ועץ. עץ של נובי גוד.

משפחתי שנולדה וגדלה בברית המועצות הביאה לארץ ישראל את התרבות והמסורת שהכירו מהבית. כך, כל שנה, אנחנו חוגגים את תחילתה של השנה האזרחית החדשה עם המשפחה ליד עץ מקושט, מאכלים מסורתיים ושמפניה ביד. סבא זכרונו לברכה, היה ציוני אמיתי. משפחתי נרדפה במלחמת העולם השנייה וסבלה מאנטישמיות בברית המועצות הקומוניסטית. עם נפילתה, היה ברור להוריי שהם עולים לארץ ישראל, מדינת היהודים. בני 20 ו-22, ואני בבטן של אמא, הם עלו לארץ המובטחת. לא במקרה קוראים לי עינת ולא אנה. היה חשוב שיהיה לי שם עברי, ישראלי, יהודי. תמיד חגגנו את כל החגים כשסבא בראש השולחן מוביל את המשפחה לשמירת המסורת היהודית המלכדת את כולנו.

לך תסביר - עינת (צילום: באדיבות המצולמת)
"אני רואה שהם צריכים תשובות", עינת עם הסטודנטים|צילום: באדיבות המצולמת
היום, תחילתה של שנת 2017, עדיין שוררת בברוקלין קולג' בו אני שליחה, אנטישמיות מהולה באנטי-ישראליות. לך תסביר שעכשיו אני הכתובת לסטודנטים מודאגים שמגיעים לרכוש השכלה אקדמית ונתקלים באנטישמיות, כשזה יכול להיות צלב קרס בשירותי הבנות או פוסטים ברשתות החברתיות עם ההאשטאג JewHatred#. היום אני מלכדת את הסטודנטים שאוהבים את ישראל, שחלקם ביקרו בה עשרות פעמים וחלקם אף דוברי עברית, הלהוטים לעמוד מול Students for Justice in Palestine, במחאה לפעולות ה-Die-in, הם "מייצגי המוות".

_OBJהם מחפשים את המשרד שלי בדאגה, ואני רואה שהם צריכים תשובות. ואני? אני שם. להרגיע, להשרות ביטחון, להפיח תקווה, לתדרך, לחשוב על אסטרטגיות יחד ובעיקר לנטוע משמעות וחשיבות לפעילות הפרו-ישראלית שלנו בקמפוס. לך תסביר שאני בכלל עובדת בשיווק, שיווק ישראל, מוכרת יום-יום את המוצר הכי יקר לי בעולם. איך שוברים את הראש כל פעם מחדש לחשוב על רעיון מדליק, מקורי, אינטראקטיבי בשביל "למכור" את ישראל בקמפוס. איך למשוך קהל סטודנטים מגוון, כי בברוקלין כמו בתל אביב, הקהילה מורכבת מבאי כל העולם, איך הסטודנטים צועדים על קיבתם ואם לא תציע אוכל אף אחד לא יבוא לשמוע כמה ישראל מדהימה ביופייה ומגוונת בתרבותה ובהיסטוריה שלה. אומת הסטארטאפ שכל יום ממציאה משהו חדש ומפיצה את הידע שלה ברחבי העולם. המדינה שהיא הראשונה להגיש סיוע הומניטרי בעת צרה וכל זה לפני גיל 70. נמכר?

***

עינת ריין היא שליחת הסוכנות היהודית לברוקלין קולג' בברוקלין, ניו יורק. באוניברסיטאות ברחבי צפון אמריקה משרתים 71 שליחי ושליחות הסוכנות היהודית במסגרת פרויקט עמיתי ישראל בשיתוף עם ארגון הלל, הפועלים לחיבור הסטודנטים לישראל כחלק מהזהות היהודית שלהם ומלחמת הדה-לגיטימציה נגד ישראל. מטרת השליחות אינה "הסברתית" וכל שליחה ושליח מביאים עימם את ישראל שלהם, כאנשי חינוך שמביאים את ישראל לסטודנטים ואת הסטודנטים לישראל. "לך תסביר" נולד מתהיות ו/או שאלות שעולות לנו כשליחים בחו"ל, תוך התמודדות עם החוויות השונות, ובעיקר מתוך געגועים לבית.

מידי שבוע ערוץ ההסברה של mako - לאב איזראל LOVE ISRAEL - יפרסם פוסטים אישיים של שליחות ושליחי הסוכנות היהודית בארה"ב. תודה רבה להילה הילארי כץ על ריכוז הפרויקט.

>> איך זה להיות שליחה של הסוכנות היהודית בברזיל? או באוניברסיטה בקנדה? באוניברסיטת קורנל? או באוניברסיטת דיוק?

>> ומה ירדן שגב חשבה אחרי מסע בין הקמפוסים בצפון ארצות הברית?