אנחנו נפגשים לראיון בשעה תשע בערב. הם יושבים באמצע הרחוב על ספה מסמורטטת נטולת כריות. שניהם נראים עייפים מאוד, מותשים מהישיבה הארוכה תחת השמש הצורבת של אוגוסט, המעורבבת בפיח המכוניות החולפות ובקולות הרחוב.
"לא מדובר במאהל מחאה", הם אומרים, "אלא במאהל תמיכה במדינה ובצבא. אנחנו לא נגד שום דבר, רק בעד".
קפלן נולד בטקסס לאב ישראלי ולאם ממוצא קוריאני. הוא מספר שבשל חזותו וצבע עורו ספג לאורך שנות ילדותו הרבה השפלות והצקות על רקע גזעני ואף אנטישמי, מה שלדבריו חישל אותו והפך אותו לחזק יותר.
אחרי שהגיע לביקור חד פעמי במסגרת תכנית של תגלית, התאהב קפלן בישראל והחליט לעשות עליה. הוא מספר כי ברגע שירד מהמטוס הרגיש כי הגיע הביתה וזה המקום בו הוא רוצה לחיות.
קפלן מספר כי בשלוש השנים שעברו מאז שהשתחרר בעל כורחו, לא היה יום שלא נלחם כדי לחזור ולשרת ואין אבן שלא הפך. "אם יתנו לי את האפשרות לחזור ולצאת לקורס קצינים זה הכי טוב, אבל אני מתרכז לפני הכל בלסיים שירות של שלוש שנים כמו שצריך" הוא אומר.
במקביל לניסיונותיו לקדם את חזרתו לצה"ל, שמע קפלן על המקרה של יוני זרקה, עולה חדש מצרפת בן 32 ששבת מול הבקו"ם בבקשה להתגייס, עד שלבסוף גייסו אותו. קפלן הבין שאולי יש פה דרך שלא ניסה עדיין והחליט לשבות גם הוא עד שיגייסו אותו.
מגדירים עצמם כ"אזרחים בודדים"
לצד קפלן יושב בחור צנום שנראה די עייף אבל בעיניו בוער אותו להט. זהו פליפה רודריגז, שותפו לדרך ולאוהל בחודשיים האחרונים.
רודריגז נולד לפני 27 שנים במלבורן, אוסטרליה. הוא מעיד על עצמו כמי שגדל במשפחה בה הציונות ואהבת עם ישראל "זרמו בוורידים". אחיו הגדול עלה לארץ לפניו, התגייס לצה"ל והשלים שירות כמפקד בגבעתי. ב-2014 הלך בעקבות אחיו ובהתאם לערכים שספג בבית החליט שהגיע הזמן לעלות למדינת היהודים. כשהגיע לארץ המסלול הטבעי עבורו היה להתגייס לצבא.
לאחר שנה בה מאמציו להתגייס עלו בתוהו, שמע גם רודריגז על המקרה של יוני זרקא שגויס למרות גילו המבוגר. מפה לשם, חיברו אותו חברים לנבון קפלן והוא הצטרף למאהל המאבק בו הם שוהים כבר חודשיים.
יש לכם משפחה בארץ?
רודריגז: יש לי בארץ אח ולקפלן יש דודים. אנחנו מגדירים את עצמנו כ"אזרחים בודדים".
ומה המשפחות שלכם אומרות על זה?
רודריגז: המשפחה שלי מאוד תומכת. הם אומרים שהם יודעים שאני נלחם על משהו שמאוד חשוב לי וחשוב בשביל המדינה.
קפלן: המשפחה שלי מכבדת. הם אמנם מעדיפים שאגור בבית בטקסס קרוב אליהם ואעבוד, אבל הם יודעים שזה מאוד חשוב לי אז הם מבינים ומכבדים.
מה אתם עושים בשבתות במאהל המחאה?
קפלן: אנחנו הולכים לחברים כדי לנוח קצת. כשהגענו למאהל היה ברור לנו שאנחנו לא זזים מפה ונשארים 24/7, ואם צריך אז גם בשבתות וחגים.
רודריגז: היה חשוב לנו מעבר לעניין המאבק, להראות שאנחנו מסוגלים להיות בשטח כמו חיילים, שיש לנו את הכוח ואת המוטיבציה והנחישות.
קפלן: כשהגענו לבית הנשיא הגיע אלינו קצין משטרה ואמר שהוא מאוד מעריך את המאבק שלנו והם יסייעו במה שאפשר, הוא השיג לנו אישור להפגין מול בית הנשיא אבל ביקש שלפחות בשבתות נפרק את המאהל ונלך לנוח.
רודריגז: מכריחים אותנו לעשות הפסקה להתרענן ל-24 שעות והאמת שזה קצת טוב. כשהפגנו מול הקריה היו לנו חולדות ליד האוהל והרבה אבק, פה יש הרבה רעש ותנועה.
"לא קל לישון ברחוב' הוא מוסיף בחיוך "אבל האהבה לעם ישראל והציונות נותנים לנו את הכוח לעשות את זה".
אתם רוצים לתרום, אבל המדינה אומרת לכם שלא צריך. למה אתם מתעקשים?
קפלן: אנחנו מאמינים שיש לנו יכולות גבוהות ואנחנו מסוגלים להיות חיילים מעולים. אנחנו באים ואומרים למדינה "תשתמשי בכישורים שלנו".
רודריגז: אני לא חושב שזה מה שהמדינה אומרת, זה בסך הכל עניין בירוקרטי. מעבר לכך, בתור ישראלי שחי בארץ יש לי חובה להחזיר למדינה ולתרום את כישוריי ומרצי עבורה, להגנתה ולהצלחתה. לכן אנחנו מתעקשים שיתנו לנו לעשות את זה.
ואיך זה מסתדר עם החיים שלכם עכשיו?
קפלן: האמת שאנשים אומרים לנו כל הזמן "למה אתם מתגייסים ועוצרים את החיים?" אבל בשבילנו זה לא לעצור את החיים - זה להתחיל את החיים. כשעלינו לארץ הרגשנו שהתחלנו את החיים מחדש והגיוס לצה"ל הוא הביטוי הכי מתאים לזה.
רודריגז, צוחק: אנחנו פונים פה לכל מי שלא רוצה לשרת ומנסה להשתמט משירות לבוא אלינו ואנחנו נחליף אותו בשמחה.
תמיכה גדולה - אך בפועל כלום לא השתנה
הם מספרים לי שנסעו לכנסת וסיפרו על מאבקם, אבל חוץ מתמונות יפות לא נראה שיש שינוי משמעותי.
דיברתם או קיבלתם תגובות מבכירים בצבא?
קפלן: יצא לנו לדבר איתם פה ושם. בינתיים לא יצא מזה משהו קונקרטי. סגן שר הביטחון, ח"כ אלי בן-דהן, נפגש איתנו ומנסה לסייע.
רודריגז: גם ח"כ אבי דיכטר ועוד כמה חברי כנסת נרתמו לסייע.
קפלן: מעבר לזה כל הזמן ניגשים אלינו קצינים מכל מיני יחידות ולוקחים פרטים כדי לנסות לעזור לנו ולגייס אותנו.
איך התגובות שאתם מקבלים ברחוב?
קפלן: אנחנו מקבלים תמיכה אדירה מהציבור. נכון שיש גם כל מיני שבאים ואומרים שאנחנו מטומטמים וצה"ל הוא רע ואין לנו מה להילחם כדי להצטרף אליו.
רודריגז: אנחנו לא נכנסים לעימותים עם כאלה אנשים, אנחנו מכבדים מה שיש לאנשים להגיד ולא מזלזלים באף אחד אבל לנו המטרה מאוד ברורה ואנחנו יודעים מה אנחנו רוצים לעשות.
תוך כדי הריאיון ניגש אלינו בחור צעיר, שיערו ארוך ומתולתל, אסוף בגומייה. הוא מציג את עצמו כיגאל ושואל על מה בדיוק המחאה. לאחר שהם מספרים לו בהתרגשות הוא מפטיר לעברם "תשחררו חבר'ה, עזבו, לכו הביתה ותמשיכו את החיים".
לאור המבטים המאוכזבים הוא עוצר רגע נוסף ומוסיף ש"הצבא זו מערכת עיוורת שיכולה לדרוס אתכם בלי חשיבה. ישימו אתכם באיזה מקום חסר תועלת. המאבק שלכם זו בדיוק הדוגמה למה שאני אומר, שני חבר'ה בריאים ומורעלים שרוצים לשרת והצבא והמערכת הבירוקרטית לא מאפשרת". הם מחייכים ואומרים לו שהם מודעים לכך אבל יגאל לא מרפה, "אני רוצה בטובתכם", הוא מדגיש. לאחר דין ודברים אומר להם "אני לא מזדהה עם המאבק שלכם, לכו תעשו דברים בשביל החיים שלכם", אבל יחד עם זאת הוא מנסה לחשוב יחד איתם למי אפשר לפנות כדי לקדם את המאבק לסיום הוא מזמין את כולנו לארוחה חמה בביתו. "חבר'ה, הבית שלי פה ליד, אני אקפוץ אחר-כך ואביא לכם אוכל. תרגישו חופשי לבוא להתקלח ולישון אצלי".
בהנחה שלא תישארו פה עד גיל 70, יש לכם איזה דד ליין שבו אתם מבינים שלא יגייסו אתכם ואתם הולכים הביתה? אתם חושבים על תסריט כזה?
קפלן צוחק: למה אתה יוצא מנקודת הנחה כזאת? אם צריך אז נישאר עד גיל 70.
רודריגז: אנחנו בטוחים שבסוף יגייסו אותנו ונישאר כמה שצריך עד שזה יקרה. אנחנו עם מוטיבציה גבוהה ויודעים שזה יקרה ולכן אנחנו חזקים.
מה יש לכם להגיד לעם ישראל?
קפלן: אנחנו רוצים להגן עליכם ורוצים לתרום. תעזרו לנו לעשות את זה.
רודריגז: אנשים אומרים שהציונות מתה, זה שטויות. תראו אותנו, אנשים שמוכנים לישון באוהל באמצע הרחוב במשך חודשים כי הם מאמינים בדבר הזה שנקרא ציונות ורוצים לתרום לעם ישראל.
קפלן מוסיף: לכל מי שאומר שאין ציונות היום יש לי חדשות בשבילו. הציונות חיה וקיימת ובוערת בלב שלנו, היא מה שנותן לנו את הכוח להמשיך ובשבילה אנחנו מוכנים לתת הכל. אז יאללה, תנו לנו להתגייס.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: צה"ל מוקיר את רצונם של נבון ופליפה להתגייס לשירות משמעותי. בקשותיהם נבחנו על פי כלל הקריטריונים המקובלים. נבון שירת בעבר והשתחרר לאחר שסיים את תקופת שירותו ופליפה אינו נמצא מתאים לגיוס מפאת גילו ומאפיינים נוספים.