כמה פעמים יצא לכם לדבר עם חבר או חברה שסיפרו לכם על אדם שאתם לא מכירים? יכול להיות שחבר אחד יגיד עליו שהוא חכם ושאפתן, ומנגד חבר אחר יספר שהוא לא ממש נחמד ואפילו קצת טיפש. מה תחשבו על אותו בן אדם? את הדברים השליליים. אנחנו נוטים לזכור טוב יותר את התכונות השליליות והביקורות שהשמיעו בפנינו על אנשים שאנחנו לא מכירים – כי פשוט זה המנגנון התודעתי שעובד אצלנו. רק ברגע שנפגוש את האדם עצמו, נוכל להבין באמת במי מדובר ולעצב את דמותו בראשנו - מנקודת המבט שלנו ולא של מישהו אחר.

פעילות ההסברה הישראלית עוסקת בין השאר בהצדקת זכות הקיום של מדינת ישראל. לנו זה כמובן נראה טריוויאלי, אך יש גופים וארגונים שכל מטרתם היא לשלול את זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל. לכן, ואתם וודאי יודעים, שקיימים בישראל גופים רבים ממשלתיים ולא ממשלתיים אשר עמלים יום ביומו על מנת לחזק את תדמית המדינה ולתאר את נראות החיים בגבולותיה.

גם אלון פוטרמן, המכהן כיום כמנכ"ל התוכנית הלאומית תלמ"א - תכנית לאומית למצוינות באנגלית, ומי שכיהן כיועצה הבכיר של שרת החינוך יולי תמיר, הבין שיש בעיה עם תדמית ישראל בעולם. פוטרמן הבין שעד שלא יראו את הנפשות הפועלות, משמע את הישראלים ה"פשוטים", אלה שלא מופיעים במהדרות החדשות - התדמית השלילית לא תשתנה. יחד עם מנכ"ל אל על לשעבר, ומי שהיה מפקד חיל האוויר האלוף במיל' אליעזר שקדי ובשיתוף פעולה עם משרד החוץ הישראלי, הסוכנות היהודית וארגון ההסברה StandWithUs, הוא הקים מיזם ששמו "שגרירי אל על – מסבירים כחול-לבן".

במסגרת הפרויקט, דיילות, דיילים וטייסים של אל על מתנדבים בזמנם החופשי במהלך שהייתם במגוון המדינות אליהן הם טסים במסגרת עבודתם, לספר את הסיפור האישי שלהם על החיים בישראל. הכלי ההסברתי של סיפור אישי ואותנטי הובן כיעיל ביותר על-ידי משרד החוץ כבר מזמן והתפיסה הזו רווחת היום בקרב גורמי הסברה רבים. אז איך זה קורה בפועל? אנשי צוות האוויר, אשר מקבלים יומיים-שלושה מנוחה בין טיסה לטיסה, יקדישו חלק מזמנם הפנוי – בהתנדבות – ויקיימו מפגשים, הרצאות ושיחות עם האזרחים המקומיים כדי לספר להם ממקור ראשון על החיים בישראל.

שגרירי אל על (צילום: באדיבות אל על)
אלון פוטרמן בעת הרצאה בהודו|צילום: באדיבות אל על

פוטרמן מספר כי טרם התחלת הפרויקט, הסבירות להצלחתו לא הייתה גבוהה. "המחשבה הראשונית שטייסים ודיילים יצטרפו למערך ההסברה הרשמי של ישראל בחו"ל, הסתכמה בציפייה לעשרים אנשים גג", הוא אומר. להפתעתם נענו לקריאה יותר מ-600 אנשי ונשות צוות אוויר שביקשו לנצל את זמנם ולהתנדב לטובת מדינת ישראל.

 

קהל היעד וסיפור אישי

"התפיסה העומדת בבסיס הדיפלומטיה ציבורית אומרת שכל אדם יכול להצטרף למערך ההסברה ולעזור בעיצוב התדמית של מדינתו. את לא חייבת להיות שגרירה פורמאלית או קונסולית רשמית כדי להשתתף במאמץ. כולם מאוד שמחו על ההזדמנות והחלטנו שמידי שנה אנחנו מקבלים מאה אנשים שישתתפו בתוכנית" מסביר פוטרמן.

אחרי טיסה ארוכה ועבודה לא פשוטה אתם לא רוצים לנוח? למה אנשי צוות האוויר עושים את זה?

"התשובה עבורנו ברורה – המטען הערכי מתמלא".

ואיך אתם מתכוננים למפגשים הללו?

"אנחנו מארגנים אירועים שונים וטרם קיומם התוכנית מכשירה את המתנדבים בשני נושאים. ראשית, ההבנה מי קהל היעד. אנחנו מסבירים על הייחודיות התרבותית והחברתית שיש בכל מדינה וכן מה ידוע באותה מדינה על ישראל, על יהדות, על התרבות היהודית ועוד. האלמנט השני הוא הסיפור האישי של כל אחד ואחת מהם, אותו אנו ממקדים במסרים שחשוב לנו להעביר".

שגרירי אל על (צילום: באדיבות אל על)
דיילות ודיילים בעוד מסע הסברה מוצלח|צילום: באדיבות אל על

במה בעצם עוסק הסיפור האישי?

"המתנדבות והמתנדבים שלנו לא באים לדבר על פוליטיקה או על הפתק שהם שמו בקלפי. ואולי תופתעי – אבל גם לא על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בשביל זה אפשר להביא חוקרים מהאקדמיה. הם באים כבני-אדם שבאים לספר על הסיבות בגינן הם בוחרים לחיות במדינת ישראל של היום. זה אומר שיהיו שם אנשים שיצביעו לכל המפלגות ואנשים שמגיעים מכל הרקעים ומכל סוגי אורחות החיים במדינה ישראלית - יהודים וגם אלה שאינם".

שגרירי אל על (צילום: באדיבות אל על)
"יש אנשים שבחיים לא שמעו על ישראל". אירוע הסברה|צילום: באדיבות אל על

מי משתתפים בתכנית באמת?

"יש ערבים נוצרים, דרוזים, חילוניים, דתיים, שמאלנים, ימניים או בקיצור מגוון רחב של ישראלים. כיוון שרבים מהאירועים שאנחנו מארגנים הם פאנלים עם ארבעה או חמישה משתתפים עם מנחה מקומי, היושבים בקהל מקבלים הזדמנות אמיתית לשמוע מפי נשים וגברים שונים זה מזו את הסיפור האישי שלהם וכמובן גם לשאול אותם שאלות".

שגרירי אל על (צילום: באדיבות אל על)
מראים את כל הצדדים של המדינה - בגאווה|צילום: באדיבות אל על

תוכל לספר לי על חוויה מעניינת שהייתה לכם?

"הגענו לאוניברסיטה גדולה על גבול ניו-יורק ומישיגן. בסוף האירוע בחור אפרו-אמריקאי ניגש אלי ואמר לי שזו הפעם הראשונה שהוא שומע משהו על ישראל - שלא קשור לבעיות שיש בה. אמרתי לו: הצלחנו, בדיוק זו הייתה המטרה. זו תוכנית שאנשים באים לדבר עם אנשים. בזמנים שישראל מככבת בחדשות תחת כותרת "הקונפליקט", פתאום יש הזדמנות לשמוע על ישראל מזוית קצת אחרת. השאלה היא מה עובר לך בראש כשאומרים לך ישראל – האם זה הילד הרע והלא נחמד שסיפרו לך עליו, אפוף ענני צבא ומלחמה, או שמא האדם שראית במו עיניך, זה שקצת מזכיר אותך, שמספר על משפחתו ועל חייו, על ההצלחות והקשיים - זה שדרך העיניים שלו, ישראל הופכת רלוונטית, מעניינת וחיובית". 

 >> אנחנו מחכים לכם בפייסבוק
>> חשבתם שהצהרת בלפור משעממת? תחשבו שוב