לפני שלושה שבועות טסתי חזרה לארץ מאירופה. זו הייתה טיסת לילה מתישה, אלה שגורמות לכם לרצות חופש מהחופש... למשוך עוד יום. בשרוול העלייה למטוס השתרך תור ארוך. מאוד. השעה הייתה אחת בלילה וכולם היו עייפים ועצבניים. כשהגענו לדלת המטוס, ראיתי שלידה יושבת מישהי בכיסא גלגלים, שנאלצה לחכות שכל הנוסעים יכנסו למטוס ויתיישבו במקומותיהם, לפני שהיא תוכל להיכנס עם כיסא הגלגלים. היא חיכתה בסבלנות.

ישבתי יחסית בקדמת המטוס ולא הבנתי למה לא נותנים לה להיכנס, למה לא עוצרים לרגע את זרם האנשים שמשתרכים בתור על רגליהם, ונותנים לה להתיישב. אני יודעת שזה הנוהל, אבל באותו רגע, זה פשוט כאב לי שהיא צריכה לחכות ככה... במקום להיכנס ולהתיישב. כאשר חלפתי על ידה לא זיהיתי אותה, אבל היום כולכם מכירים אותה. זו הייתה מורן סמואל בכבודה ובעצמה.

שני לוסקי-לוי (צילום: באדיבות המצולמת)
"ראוי שילמדו על הספורטאים הפראלימפיים בשיעורי ההיסטוריה". שני לוסקי-לוי|צילום: באדיבות המצולמת
המשחקים פראלימפייםלא החלו בקול תרועה. סיקרו אותם פה ושם אבל זה ממש לא קרוב להילולה שעשו לנבחרת הספורטאים שייצגו אותנו באולימפיאדה ה"רגילה", כשבמשך חודש היינו במצב של פרו-זכייה או פוסט-זכייה במדליית ארד. ושלא תבינו אותי לא נכון, התמוגגתי מכל רגע שנתנו לספורט להיות בחזית התודעה שלנו. אני באמת חושבת שמדינת ישראל יכולה להגיע להישגים מדהימים בספורט ושבכל אולימפיאדה אנחנו מיוצגים בכבוד, אבל ההבדל בין שתי האולימפיאדות צורם לי.

 

עדכונים מידי שעה לעומת אזכורים בודדים

היום רובכם כבר יודעים שישראל משתתפת במשחקים הפראלימפיים בריו. זוהי הפעם ה-15 של ישראל במשחקים הללו. 33 ספורטאיות וספורטאים פראלימפיים השיגו את הקריטריון לאולימפיאדת הנכים בריו, ב-11 ענפי ספורט שונים: אופני יד, אתלטיקה, בוצ'יה, חתירה, טניס בכיסאות גלגלים, טניס שולחן, כדור שער, קיאקים, קליעה, שחייה ושייט. נושא הדגל בטקס הפתיחה היה שרגא ויינברג. למען ההשוואה, המשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים השנה כללה 47 ספורטאים שהתחרו ב-17 ענפי ספורט שונים. דרך אגב, זו הייתה המשלחת הגדולה ביותר ששלחה ישראל מאז שהחלה להשתתף במשחקים האולימפיים – מה שמסמל שאנחנו בכיוון הנכון. אני משערת שאני לא מחדשת לכם יותר מידי, כי האולימפיאדה ה"רגילה" זכתה לתשומת לב מקסימלית.

טקס פתיחת המשחקים הפראלימפיים בריו (צילום: קרן איזיקסון)
המשחקים הפראלימפיים. סיקור מצומצם ביותר|צילום: קרן איזיקסון
לפני חודש קיבלנו עדכונים מדי שעה עגולה על המתרחש בבירה הברזילאית. בסוף היום הוגש לנו תקציר אירועי היום במהדורות החדשות, היה סיקור בפריים טיים וכל ערוץ שמכבד את עצמו שלח כתבים שנתנו דיווח חי מהשטח. מה לא נאמר, נכתב ופורסם על המשלחת שלנו? שתי מדליות הארד שנכללו בתשע המדליות האולימפיות בהן זכתה ישראל בסך הכל ריגשו את כולנו, תכניות סאטירה עסקו ללא הפסקה במשלחת והסיפורים הנלווים היו מגוונים מאוד ועודכנו גם על מצבם של ספורטאי העבר האולימפיים – שנשכחו עם הזמן.

אבל מה עם הספורטאים הפראלימפיים שלנו? איפה הסיקור? מה עם הברכות והאיחולים של כל עם ישראל עבור המשלחת? איפה הפרגון? העידוד? התמיכה? ההכרה? מה, להם לא מגיע? אז יש לי חדשות בשבילכם - להם הכי מגיע.

תנו לי להמם אתכם בנתון באמת מדהים: ישראל זכתה עד כה ב-380 מדליות בסך הכל במשחקים הפראלימפיים, מהן 124 מדליות זהב, 124 מדליות כסף ו-132 מדליות ארד. היא מדורגת במקום ה-13 הכללי בטבלת מדליות הקיץ בכל הזמנים.

 

מי זו צפורה רוזנבאום?

צפורה, היא הספורטאית המעוטרת ביותר מישראל בספורט הנכים. היא זכתה ב-21 מדליות, מהן 11 זהב, 4 כסף ו-6 ארד:  19 מדליות באתלטיקה, מדליית כסף בשחייה ומדליית ארד בטניס שולחן. היא מדורגת במקום 14 בעולם בכל הזמנים לפי כמות מדליות שהשיגה, ובמקום 24 בעולם בכל הזמנים לפי כמות מדליות זהב שהשיגה. השחיין אורי ברגמן הוא הספורטאי השני המעוטר ביותר מישראל בספורט הנכים. הוא מדורג במקום 32 בעולם בכל הזמנים לפי כמות מדליות ולפי כמות מדליות זהב שהשיג. הוא זכה ב-12 מדליות, מהן 11 זהב ואחת ארד. ברוך חגאי זכה ב-9 מדליות, מהן 8 זהב.

ירדן ג'רבי אחרי שזכתה במדלית ארד בג'ודו באולימפיאדת ריו 2016 (צילום: ap)
ירדן ג'רבי ומדליית הארד. יש לנו עוד הרבה סיבות לשמוח|צילום: ap
מדובר בהישגים אדירים שראויים להערצה. לפרק בתכנית סאטירה. להרבה יותר מ-15 שניות תהילה בפריים טיים. ראוי שילמדו עליהם בשיעורי היסטוריה. שמישהו יעז להגיד שאני טועה.

להיות ספורטאי אולימפי זו עבודה במשרה מלאה - גם בפן הפיזי ועל אחת כמה וכמה בפן הנפשי, המנטאלי. זו עבודה שמקבלת גמול של 60 שניות אחת לארבע שנים עם התבססות על תקציב נמוך מאוד, שלא משתווה לתקציב ששאר המדינות מקצות לתחום ולתהילה שזוכים לה הספורטאים. לפיכך, מן הראוי שנפרגן יותר לספורטאים שלנו בכלל, ולספורטאים הפראלימפיים שמייצגים אותנו בכבוד בפרט. זה בטח יעשה לנו טוב – גם בישראל, וגם מחוצה לה. 

שני לוסקי-לוי היא פעילה חברתית ודוברת ארגון StandWithUs

רוצים לעקוב אחרי המשחקים והתחרויות? לחצו כאן.

>> ממשיכים להישאר מעודכנים
>> איך נראים המנהיגים הבאים של ארצות הברית?