אריאל אילוז לא ישן כבר שלושה ימים. לדבריו הוא חי על רדבולים, אספרסואים וכל מה שיש בו קפאין. את האדרנלין המטורף שיש במערכת בחירות ובעיקר בסופה מבין רק מי שהיה שם, וזו תחושה ממכרת - מניסיון. פגשתי אותו לפני יומיים טרוט עיניים אבל עם אנרגיה בשמיים, כשאף אחד לא האמין שטראמפ באמת, אבל באמת יזכה. "הוא ינצח, נכון?" שאלתי. "ברור", הוא ענה. "איפה שאני נמצא, מנצחים".
את שיחת הטלפון של אחרי הניצחון אנחנו מקיימים בשעות הבוקר המאוחרות, אחרי שעבר עליו לילה סוער במסעדת מייק'ס פלייס התל-אביבית, אליה התרכז מטה טראמפ בישראל פלוס עשרות כתבים ישראלים וזרים ש"חיפשו אותנו כל הזמן", לדבריו. "אני בטראומה של הבחירות בישראל לראשות הממשלה משנת '96. אני תמיד חושש שיקרה לנו מה שקרה למפלגת העבודה, שהחלה בחגיגות הניצחון של פרס – אבל מי שנבחר בסוף היה נתניהו. אסור לחגוג עד שאין סיבה מספיק טובה, ולא הייתי מסוגל לשמוח עד שלא ראיתי שאנחנו עוברים את ה-270 אלקטורים, המינימום הדרוש כדי להיבחר לנשיאות. לאורך כל הלילה עדכנתי את החברים בקבוצות הוואצפ של הליכוד על התוצאות וראיתי איך השינוי קורה, אבל עד שלא הייתה וודאות לא שחררתי. אופטימיות הכי זהירה שיש.
ועכשיו אתה שמח?
"הכי שאפשר".
אילוז, 28, גדל בשכונות הירושלמיות ניות וגילה וכיום מתגורר בדירה בלב ירושלים. הוא סטודנט בבצלאל ולומד אדריכלות ממש כמו ראש-הממשלה שלכם, והקשר כפי שתגלו – לא מקרי בהחלט. אילוז אומר שהוא עוסק בפוליטיקה מאז שנולד, כבן לאב חבר מרכז ליכוד שעסק בייעוץ פוליטי לחברי כנסת ושרים. למרות גילו הצעיר שמו מוכר בקרב חוגים רבים בליכוד ובשנים בהן הוא מעורה בביצה הפוליטית הירושלמית, הצליח לרכוש קשרים חזקים עם דמויות מפתח במפלגה. הוא ייסד עם פעילים נוספים את "הקבוצה הירושלמית בליכוד" וכיום הם מהווים את חוד החנית של הצעירים והצעירות בליכוד בעיר – ואולי אף בישראל.
אבל לא התכנסנו כדי לדבר על עתידו של אילוז בליכוד ("כרגע זה לא המיקוד שלי") אלא על עבודתו בחודשים האחרונים כראש המטה הירושלמי של נשיאה הנבחר של ארצות-הברית, דונלד טראמפ. "היו לקמפיין בישראל כמה ראשי מטות ואני נבחרתי להיות זה שאחראי על מחוז ירושלים והסביבה. איך זה קרה? באופן הכי טבעי שיש", הוא אומר. אילוז עורך בשנים האחרונות את אתר הדעות של הליכוד, "ליכודניק", ומייעץ למספר חברי וחברות כנסת. "קיבלתי לא מעט הצעות עבודה אבל לכולן סירבתי בגלל הלימודים", הוא מספר, "אבל כשהגיעה ההצעה ממטה טראמפ, התשובה הייתה ברורה. האמת שידעתי את זה עוד לפני שהם ביקשו".
מה עשיתם בירושלים במסגרת עבודת המטה?
"הקמנו כאן תחנות רישום לבעלות ובעלי אזרחות אמריקאית כדי שיוכלו להצביע. הנגשנו מידע עבור הרשמה והעברנו להם את כל הטפסים הדרושים. בכל פעם שעשינו את זה כל הטפסים נגמרו. זה כמובן התרחש לא רק בירושלים, אבל כאן עבדתי עם עוד 30 מתנדבים שהתמקדו בעיר ובסביבתה".
אילוז מספר שבישראל יש קרוב ל-300,000 בעלות ובעלי זכות בחירה, שרבים מהם בירושלים ובאזור יהודה ושומרון. לפי ההערכה הגסה שלו, שלושה רבעים מהישראלים הללו מימשו את זכותם וחובתם הדמוקרטית כלפי המעצמה החזקה בעולם. "תשמעי, היו אתרים שלא דייקו בנתון של אחוז המצביעים מישראל, אבל מהמקורות שלנו - הרוב הצביע, והצביע טראמפ. מלבד ניהול תהליך הרישום והבחירה, היו כל מיני אירועים מיוחדים שניהלתי ובנוסף התראיינתי לא מעט לכלי תקשורת בארץ ובעולם".
איך יצרתם קשר עם בעלי זכות הבחירה?
"בכל דרך אפשרית - מיילים, טלפונים, וואצפים, סמסים. הייתה עבודת מטה מאומצת שנוהלה מהמשרדים שלנו ברמת-גן. עשינו הצפה של מידע ודחפנו אנשים ללכת להצביע".
אנשים אמרו לכם שהם מצביעים לקלינטון?
"לא"
אין מצב
"באמת. אנשים הגיעו אלינו ואמרו שהם מצביעים לטרמאפ, רצו להתנדב ושאלו איך הם יכולים לעזור. היינו יוצאים לשטח כל כמה ימים עם המתנדבים, שעצם העובדה שהם הסתובבו עם חולצה עליה כתוב "טראמפ", כבר עשתה את העבודה".
הייתם בקשר עם מטה קלינטון בארץ?
"לא. פעם אחת ראיתי פעילות שלה אבל אני לא יודע אם היה לה פה מטה גדול ומאורגן".
אוקיי. ומה לגבי מאחורי הקלעים?
"האסטרטגיה שלנו הייתה נגזרת של האינטרס הישראלי. חשבנו על מה מעניין את הקהל הישראלי ובזה התמקדנו כשדיברנו עם אנשים. ראש הקמפיין הכללי היה צביקה ברוט שנמצא עכשיו בארה"ב, אשר עבד בצמוד ליו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, מארק צל. היה תיאום מלא בין מה שקורה בארה"ב ומה שקורה בישראל".
"טראמפ יהיה הנשיא הכי פרו-ישראלי שהיה אי פעם"
"אכלנו מרורים בקדנציה הראשונה של אובמה", אומר אילוז בביטחון. "רם עמנואל, מי שהיה ראש סגל הבית הלבן בממשל אובמה, היה נותן לו כל בוקר מהדורה של עיתון "הארץ" באנגלית ואומר לו שזה העיתון הפופולרי בישראל. מכאן אפשר להבין למה הדעה של אובמה על ישראל לא הייתה מאוזנת".
ומי מקיף את טראמפ עכשיו?
"היום יש לטראמפ את הצוות הכי בעד ישראל שהיה לנשיא אמריקאי אי פעם. אני בטוח שלחלק מהם הוא ייתן תפקידים שיוכלו לעזור לישראל – כמו שגרירים או יועצים. קחי לדוגמה את דיויד פרידמן, היועץ המדיני של טראמפ לענייני ישראל. הבנאדם כל כך ציוני וזה פשוט מעולה לדעת שיש לו כזה איש בצוות. לזה תוסיפי את העובדה שבית הנבחרים עם רוב לרפובליקנים ושבישראל יש לך ראש ממשלה ימני – וקיבלת אינטרסים משלימים ותואמים".
התרחיש שמתאר אילוז יכול להישמע כתרחיש זוועה עבור חלק מכם, כי אין למעשה מי שיבלום ויאזן את התפיסה הימנית-שמרנית שפושה בנקודות הכוח הכי חזקות בעולם כיום, אבל עבור תומכי טראמפ ונתניהו, זה כאמור יתרון עצום. לטראמפ גם קשר עם שלדון אדלסון, התורם הגדול של נתניהו ומי שמחזיק בשליטה ב"ישראל היום", אתר "nrg" ו"מקור ראשון". תוסיפו לכך את פוטין וקיבלתם הנהגה גברית בפוליטיקה ובעסקים, עם תפיסה "ריאל פוליטיקית" שמקדשת ערכים של עוצמה צבאית וכלכלית. "הקשר עם אדלסון בטוח יתרום לישראל" אומר אילוז. "הוא אדם שנותן כל-כך הרבה לישראל ולכן טבעי שישראל תהנה מהיחסים ביניהם".
אילוז לא מסתיר את הקשר שלו לליכוד ואת החיבור הטבעי לדבריו בין המפלגות. "נתניהו ניצח פה כל-כך הרבה פעמים והטרגדיה מבחינתו ומבחינת מצביעיו היא שהוא אף פעם לא זכה לעבוד עם ממשל ימני. היה לו את קלינטון, אובמה והנה סוף סוף אנחנו יכולים לראות מה זה ניצנים של שגשוג בין ראשי מדינות. הפעם האחרונה שזה קרה הייתה בין רונלד רייגן ליצחק שמיר בשנות ה-80".
לדעתך אפשר לסמוך על הקשר הזה, כך שיקדם את מעבר שגרירות ארה"ב מת"א לירושלים?
"במרץ האחרון נערכה וועידת אייפא"ק וטראמפ נאם בה. שם הוא הצהיר שהוא יעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, היא "בירתו הנצחית של העם היהודי", לדבריו. הוא גם הזכיר שבניגוד לפוליטיקאים שהבטיחו – הוא גם יקיים. טראמפ הוא פרו-ישראלי וחבר אמת של העם היהודי ושל מדינת ישראל. כדאי לשמוע אמירות שלו, ויותר חשוב, מעשים שלו משנים קודמות כדי להבין עד כמה הוא קשור אלינו. זכינו בחבר אמיתי שמבין אותנו".
"למה הוא אשם שיש לו תומכים אנטישמיים?"
מה לגבי תמיכה של קבוצות אנטישמיות וה-KKK כלפיו?
"אני לא יודע אם הם הצביעו לו. קודם כל אלו קבוצות שתמיד מצביעות לרפובליקנים. דבר שני, מה הוא אשם שיש לו תומכים? באיזו זכות הוא יכול להחליט אם מישהו יתמוך בו או לא? זה לא בשליטתו. חוץ מזה, צריך גם לפרוט את זה לקולות – כמה כבר הם מייצגים? מה, הם מיליונים? לא צריך להתרגש מחבורות אנטישמיים".
למה הוא לא התנער מהקבוצות הללו?
"הוא לא קשור אליהן והעובדה שכלי תקשורת בארה"ב החליטו להציף את הודעות התמיכה שלהן בו לא מוכיחה כלום. נהפוך הוא, אם הוא היה מתייחס אליהן ייתכן שהיה נותן תהודה ובמה להודעותיהן. באי ההתייחסות הוא עשה דבר חכם. לדברים החשובים הוא מתייחס, כמו למשל לישראל ולעולם היהודי".
ואם ננסה להבין את הקשר שלהן אליו, אחרי הכל מדובר בקבוצות אנטי-ממסדיות. לא מעט פרשנים טענו שרבים ממצביעיו של טראמפ תמכו בו מהסיבה הזו בדיוק. מה דעתך על כך?
"אני לא חושב שהם טועים, למרות שלא רק בגלל זה הצביעו לו. הציבור האמריקאי לא בחר היום בנאדם - הוא בחר בייצוג. הוא בחר מישהו שמסמל תרבות שבאה לסתור, לשבור ולנער את הממשל האמריקאי והחברה האמריקאית. החברה הזו סבלה מפוליטיקלי קורקט ברמה מוגזמת ומשתקת. זה משליך לכל התחומים – תקשורת, כלכלה, מדינה, ביטחון – שם זה מורגש בצורה הכי ברורה".
תסביר בבקשה
"את לא יכולה לפתור בעיה אם את לא יכולה להגדיר אותה. אם יש לך בעיה להגדיר מחבלים, להצביע על הדת שלהם כמוסלמים - אז אף פעם לא תוכלי לפתור אותה. וזה נכון גם לישראל דרך אגב. תרבות הפוליטיקלי קורקט הזיקה לכל ארצות הברית וגם לנו".
אילוז טוען שהדבר שהכי חשוב לטראמפ הוא הכלכלה האמריקאית, ממנה נגזר הביטחון. "אומרים שמאחורי כל מלחמה מסתתר אינטרס כלכלי. ברגע שאתה חלש כלכלית - אתה חלש ביטחונית, ולכן אני בטוח שאחד הצעדים הראשונים שטראמפ יעשה יהיה ביחס לבעיית המסתננים לארה"ב. הוא ישאל את דעתם של מומחים ישראלים כדי לראות מה אנחנו עשינו כאן בישראל".
מדינות אירופה כבר עושות את זה
"נכון. משלחות של מדינות אירופה באות לכאן כל שני וחמישי לראות איך אנחנו פותרים כל מיני דברים. ההישג של מדינת ישראל בתחום המסתננים הוא תקדימי. אין הרבה מדינות שמצליחות לקחת סטטיסטיקה של כמה עשרות אלפי מסתננים מידי שנה ולצמצם את כמותם לאפס. אל תשכחי שיש כאן גם פוטנציאל לשת"פ עסקי".
"האמריקאים נזכרו שיש להם מדינה"
עם היוודע תוצאות הבחירות היה נראה שכולם בשוק. כותרות העיתונים ברחבי העולם, הגולשות והגולשים, סלבס בינלאומיים ובעצם לא ברור מי היו התומכים בטראמפ – כי נראה שכולם כל כך המומים מזה שהוא זכה. זה עבר לידכם או שהושפעתם מחוסר התמיכה אחרי הניצחון?
"התגובות האפוקליפטיות לא באמת מרגשות כי הדברים נמדדים במבחן התוצאה. אנחנו מדברים עכשיו בשעה שזה לילה בארה"ב ויש אנשים ששורפים כובעים של טראמפ בהפגנות. העיקר שעליו עשו עליהום כשאמר שלא יקבל את תוצאות הבחירות אם לא יזכה. אני מזכיר שקלינטון לא יצאה לנאום ולהודות לבוחרים שלה אלא רק אחרי שעות ארוכות".
"יש לה כמות "קטנה" של 58 מיליון איש שתמכו בה. מה, היא לא יכלה להשקיע דקה ולהודות להם? אני רואה בזה מחווה אנושית גרידא. אין כאן ימין ושמאל ויש כאן אנושיות והיא פשוט כשלה בהיבט הזה. חוץ מזה קלינטון לא ראתה במרוץ הזה אמצעי – אלא מטרה, וכאן הייתה בעיני הבעיה הכי גדולה שלה".
מה יכול לעודד את מי שקמו ליום שחור?
"אני יכול לומר שהבנתי שהאמריקאים רצו שינוי. הם לא יכלו יותר. דרך אגב, בגלל זה הם כל כך תמכו בברני סנדרס – כי הוא הביא משהו אחר. הילארי קלינטון היא ממשיכת דרכו של אובמה – מור אוף דה סיים, זה הכל. אין כאן חידוש. הם פשוט הגיעו לנקודה שהם היו צריכים שינוי".
אז פשוט נמאס להם?
"לגמרי. אני כל היום שומע וקורא תקשורת זרה. יש שם סבל. אנחנו חושבים על ארה"ב כישראלים – והיא נראית לנו נוצצת וזוהרת. אנחנו רואים את ניו-יורק, קליפורניה, לאס ווגאס, אבל לא מכירים את הכפרים הנידחים שבקושי עוברת שם נפש חיה. שם יש אנשים שמתחננים לעזרה. מדובר בשוליים של השוליים ונראה שלאף אחד לא אכפת. כשראיתי בעל חווה מהדרום אומר שאין לו כלום בחיים חוץ מהחווה שלו – זה עורר אותי".
למה?
"מדינה היא לא רק כותרת בעיתונים וקליפים ב-MTV. מדינה מורכבת מרבדים ושכבות שפשוט נעלמו מהקמפיין של הדמוקרטים. טראמפ התייחס אל האנשים האלה מההתחלה עד ליום הבחירות. מכאן גם ניתן להבין את אכזבת הסוקרים, שהתעלמו מחלקים חשובים המרכיבים את אישיותם של בני האדם. הסוקרים הפכו מיליוני אמריקאים לסטטיסטיקות, אבל טראמפ לא. הוא התייחס וביקר בכל חווה ובכל עיירה קטנה כגדולה".
אז מבחינתך זה היה ניצחון וודאי?
"שום דבר לא וודאי אבל הגעתי למסקנה שטראמפ באמת חייב לקחת את הבחירות כי האמריקאים נזכרו שיש להם מדינה, והם לקחו אותה בידיים. תוצאות הבחירות מראות שהאמריקאים החזירו את המדינה לשליטה שלהם. אני חושב שאין דבר יותר מעודד מזה".