בשבוע שעבר הגיעה לישראל קבוצת צעירים וצעירות הודים יהודים במסגרת פרויקט תגלית – והחליטו להביא קצת מהודו לישראל. החבורה העליזה פצחה בריקוד סמוך למסעדה בה אכלו את ארוחת הערב, והפגינו שמחה אמיתית ומדבקת.
אבל מלבד הריקוד המדליק, יש לחבר'ה הצעירים מה להגיד לנו. אחד המשתתפים בקבוצה, רונאל ג'ייקוב בן ה-20 ממומבאי, סיפר כי הביקור בישראל אפשר לו "לחקור את ישראל ולראות אותה דרך העיניים שלי. הכרתי הרבה אנשים יהודים מהודו, זה הפך את הטיול לבעל משמעות". ג'ייקוב סיפר שביקר בעבר בישראל, וידע למה לצפות, אך לא מעט מחברי הקבוצה ההודית הופתעו לראות שישראל היא מדינה "עם הרבה ירוק, מדשאות וים".
רויטל מוזס בת ה-21 מתגוררת גם היא במומבאי, מחזקת את דבריו של ג'ייקוב. "שמעתי שישראל היא כמו מדבר והופתעתי לראות הרבה דשא ועצים. כמובן שגם התרבות שלכם שונה מאוד משלנו ומהמנהגים שלנו בבית - כמו סעודת שבת. גם ירושלים הייתה מדהימה. ראיתי נשים וגברים חוגגים ביחד את השבת והרגשתי את האווירה הרוחנית המיוחדת", היא אומרת.
"כשנחתנו בישראל גילינו אנשים חמים מאוד שקיבלו אותנו בחיוך. בנוסף ישראל מאוד טכנולוגית ויש בה הרבה יזמים וסטודנטים, יש הרבה הזדמנויות". מוסיף ג'ייקוב. "כל אדם שפגשנו היה חם איתנו והאהבה שקיבלנו הייתה עצומה".
הצעירים ההודים מטיילים בישראל מצפון ועד דרום ונהנים מהאטרקציות הכי טובות שיש לישראל להציע. מרבית המשתתפים במסעות תגלית הם יהודים אמריקאים, אך גם הקבוצות האחרות אותן מכירים פחות - שמגיעות בין השאר מרוסיה, צרפת והודו, עוברות באמצעות הרגליים את החיבור המרגש לישראל, לשורשים וליהדות.
"מאז שהייתי ילדה היה לי חלום לבקר פה", אומרת מוזס. "אבל לא היה לי זמן ותגלית היוותה פלטפורמה שאפשרה לי לבוא. ישראל היא פשוט אחת המדינות שחייבים להכיר. היה לי גם חשוב לבלות זמן עם החיילים שהתלוו אלינו לטיול וסיפרו לנו על החוויות שלהם בצבא. למעשה כך נחשפתי בפעם הראשונה לכמה קשה לשרת כאן בצבא. הם שיתפו אותנו בהרבה דברים שלא ציפינו מהם וזה היה נחמד מצידם", היא מסכמת.