רילוקיישן ישראלי - קק״ל בונה את ארץ המחר היא תוכנית הדגל ארוכת הטווח שקק"ל מובילה ושמטרתה להביא מיליון תושבים חדשים לנגב וחצי מיליון תושבים חדשים לגליל עד לשנת 2040.
עד לשנות 2040 קק"ל הציבה לעצמה מטרה: להביא מיליון תושבים חדשים לנגב וחצי מיליון תושבים חדשים לגליל. איך עושים את זה? בזכות רילוקיישן ישראלי- ארץ המחר, תכנית הדגל במסגרתה שמה לה קק״ל למטרה לפעול לחיזוק משמעותי של הפריפריה, הגאוגרפית והחברתית, של מדינת ישראל בדגש על אזורי הגליל והנגב. אחד הצירים המרכזיים בתכנית הוא הציר החינוכי- השקעה בדור העתיד באמצעות מוסדות חינוך, חלוקת מלגות ומתן תמריצים לסטודנטים בתחומי המדעים והטכנולוגיה. הקמת בתי קק"ל למצוינות ותוכניות ייחודיות כדוגמת "פיתגורס" שכבר נכנסה כפיילוט למערכת החינוך השנה הם דוגמה נהדרת להשקעה בחינוך בפריפריה.
תוכנית הלימודים "פיתגורס", שפותחה בבית קק"ל למצוינות בנוף הגליל זכתה בתחרות מחקר ופיתוח של משרד החינוך. בעקבות זכייתה תקבל התוכנית ליווי מקצועי ותיכנס למערכת החינוך הארצית. יזמי התוכנית הם מנהל בית קק"ל למצוינות, שמעון אבוחצירה, המדריכה בתוכנית, ניקול גרשמן, יחד עם תלמידי בית קק"ל למצוינות.
תוכנית "פיתגורס" מיועדת לתלמידי תיכון בעלי פערים לימודיים שהינם בעלי רצון עז לשפר את הישגיהם הן בפן הלימודי והן בפן החברתי. במסגרת התוכנית המשתתפים גם לומדים וגם חונכים תלמידי בית ספר יסודי, בעיקר בעלי פערים לימודיים, הנחנכים ולומדים במסגרתה.
התוכנית כוללת שיתוף פעולה בין בית קק"ל למצוינות הראשון שהוקם בארץ - בנוף הגליל, לבין בית הספר היסודי עצמון. פעם בשבוע לאחר שעות הלימודים תלמידי התיכון אוספים את תלמידי בית הספר היסודי לבית קק"ל למצוינות, תחילה הם מקיימים שיחה משותפת על כוס שוקו ועוגיות, לאחר מכן החונכים מלמדים את הנחנכים באופן פרטני וחווייתי מהחומר הנלמד, כולל חיזוקים חיוביים וחוויות הצלחה. התוכנית כוללת גם פעילות חברתית משותפת שתלמידי התיכון מעבירים.
פתרון משמעותי ולא הישרדותי
מעבר לפן החברתי החושב, ניתן לראות כי ההצלחה לא איחרה להגיע, כאשר הציונים של המשתתפים בתכנית בשנה החולפת עלו באופן דרמטי. ציונם הממוצע של התלמידים לפני התכנית עמד על 49, ובסיום השנה עלו ל-82, עלייה של כ-80 אחוז.
"פערים לימודיים נובעים ממספר סיבות שתלויות בתלמיד ושאינן תלויות בו, כמו לקויות למידה שדורשות תשומת לב אחרת. פערים אלו רק ילכו ויגברו אם לא יינתן להם מענה בשכבות הגיל הצעירות" מסביר מנהל בית קק"ל למצוינות, שמעון אבוחצירה. "לרוב התלמידים לא מוצע פתרון משמעותי לצמצום הפער, והפתרונות הקיימים הם שיעור פרטי, אחרי שעות הלימודים , שעלויותיו גבוהות, או למידה פרטנית הכוללת את הוצאת התלמיד מקבוצת השווים. אנו בקרן קימת לישראל מאמינים שבכדי לצמצם את הפערים הלימודיים והחברתיים שקיימים אצל התלמיד, הפתרון, או הדרך לפתרון חייבים להיות משמעותיים ולא הישרדותיים".
סיפורו האישי של אבוחצירה הוא שהוביל אותו לפיתוח התוכנית – הבן שלו סובל גם הוא מלקויות למידה שהעמידו אותו בלא מעט אתגרים מול המערכת. " אחרי שנה וחצי בחינוך המיוחד, כשהחזרנו אותו למסגרת הרגילה, הציעו לנו לאחר מלחמות רבות במערכת, שעות פרטניות ובעברית 'סל תמיכה'" הוא מספר. " סל תמיכה הינו דבר חיובי, אך הוא מקבע את הפערים הלימודיים והחברתיים ובטח את הדימוי עצמי, ובנוסף, ברוב השיעורים הילד לומד עם קבוצת השווים וחווה כישלון וחבריו חווים אותו ככישלון." במסגרת כזו, מסביר אבוחצירה, היכולות והכישורים של התלמיד לא באים לידי ביטוי במערכת החינוך. "המענה שהצעתי להנהלת בית הספר הוא שהילד שלי, שיש לו פערים גדולים במתמטיקה, ילמד ילדים אחרים מתמטיקה ויחנוך אותם. פתרון זה לא כל כך הובן להם ולא יושם. זה הוביל אותי לפתח את תכנית פיתגורס, שנותנת מענה גם לתלמידי התיכון וגם לתלמידי היסודי".
"זה מצב בו שני הצדדים מרוויחים" מסביר אבוחצירה. "תלמידי התיכון הופכים למלמדים ולחונכים, לוקחים אחריות והופכים להיות מודל לחיקוי, ותלמידי היסודי נמצאים בתוכנית יוקרתית ומוגדרת להצלחה משמעותית, ששותפים לה לא רק 'התלמידים החלשים', אלא גם כאלה שלא. יש להם למה לצפות והם נהנים מחוויית למידה אחרת ומעצימה, המשפרת את הביטחון והדימוי העצמי".
"תכנית נהדרת עם קבלות"
כעת, צפויה התכנית להיכנס למערכת החינוך בכל הארץ כפיילוט, ולעזור לעוד תלמידים לממש את הפוטנציאל שלהם, כפי שמספר יו"ר קק"ל דניאל עטר, "קרן קימת לישראל משקיעה רבות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי במדינת ישראל במטרה לצמצם את הפערים בין המרכז לפריפריה. מבחינתנו הזכייה בפרס של משרד החינוך הינה חותמת לכך שאנחנו בדרך הנכונה, כשמשקיעים רואים תוצאות. אין לי ספק שהילדים האלה יגדלו ויצליחו להשתלב במשק הישראלי ולעבוד בתפקידי מפתח."
תומר שנאן, בן 18, ממפתחי התוכנית ובין אלו שהציגו אותה למשרד החינוך, הוא אחד מסיפורי ההצלחה שלה. "יש לי הפרעות קשב וריכוז והפרעות למידה רבות, ואף פעם לא הסתדרתי בבית ספר" מספר שנאן. "אמנם היו לי ציונים סבירים, אבל הרגשתי כלוא במערכת והיה לי קשה מאוד. במסגרת תוכנית פיתגורס, לגמרי במקרה קיבלתי ילד שלא הסתדר במערכת בדיוק כמוני. 'ילד בעייתי', שלא מצליחים 'לחנך אותו'. חסר ביטחון עצמי, לא משתתף בפעילויות חברתיות ועוד. מאוד הזדהיתי איתו וראיתי שכשמעניקים לו בחירה אם ללמוד או לא, ואם מדברים איתו באחד על אחד, הוא נפתח ורוצה ללמוד וגם מצליח. במהלך הזמן הוא נפתח יותר ויותר ומספר לי מה עובר עליו גם בבית ובחיים."
"הילד הזה הוא סיפור הצלחה" אומר שנאן, "הוא משתתף בפעילויות החברתיות, וגם לומד יותר, הוא למד לעשות הקשרים לוגיים, שזה חשוב מאוד במתמטיקה, והצלחנו מאוד לחזק את החשיבה המתמטית שלו, את הביטחון העצמי והיכולות. התוכנית הזאת באמת מצליחה בכל הרבדים – גם חברתית, גם לימודית וגם חינוכית. זה ילד שפעם לא רצה ללמוד, ועכשיו לפעמים מחכה לי מחוץ לבית קק"ל כשאני מאחר. הקשר שלנו מאוד חזק, וכל העניין הזה של אחד על אחד מצליח".
שנאן מספר כי מעבר להרגשה הטובה שבלעזור לילד שמרגיש שאתה שם בשבילו, התכנית גם עזרה לו לחזק את הביטחון העצמי שלו. "תחושת ההצלחה היא גם שלי – מה שלא הרגשתי בבית הספר עד שהצטרפתי לתוכנית. בנוסף, אתה לומד איך להדריך ילדים, רוכש מיומנויות ומקבל כלים. אין ספק שאתה עושה את זה גם בשביל עצמך ובשביל החוויה.אני מאוד מקווה שהפיילוט שיעשה משרד החינוך יצליח ויתרחב בכל הארץ, כי זו תוכנית נהדרת עם קבלות" הוא מסכם.