נסגר בית החרושת: תלמידי התיכון מרחיבים אופקים

בארוחת הערב המשפחתית הבאה, אל תתפלאו אם המתבגרים שלכם ינהלו אתכם שיחה על משנתו של סוקרטס, יעלו סוגיות בנושא תרומת אברים או ישמיעו לכם יצירות מוזיקליות מתקופת הרנסנס

בתי הספר הפכו לבתי חרושת לציונים – את הטענה הזו, לה מודעים גם אנשי חינוך, משמיעים הורים ותלמידים כבר שנים. לאחרונה קיבל משרד החינוך החלטה לשנות את הגישה: קיום תכנית  ללמידה משמעותית המחייבת את תלמידי כיתות י' ל-60 שעות בשנה (כשעתיים בשבוע) בהן ישתתפו בשיעורי השכלה כללית, כתנאי לקבלת תעודת בגרות.

על פי התכנית, התלמידים יערכו היכרות עם הגותם של טובי הפילוסופים בעולם: סוקרטס, הובס, ניטשה ועוד. אלה יוכלו ליטול חלק בשיעורים העוסקים בניהול תקציב אישי, צרכנות נבונה, היכרות עם תחומי בריאות שונים, מפגש עם יצירות קלאסיות באמנות יוון העתיקה, ימי הביניים, הרנסנס ועוד.

מטרת התכנית היא להרחיב את אופקיו של התלמיד, לעורר את סקרנותו ולהעצים את ידיעותיו בתחומי הדעת השונים. הלמידה תתבסס על סיורים, דיונים, הכנת קליפים, הרצאות, מצגות ועוד. בנוסף, קבע משרד החינוך כי במסגרת יישום "התכנית ללמידה משמעותית", בחינות הבגרות יתקיימו בכיתות יא' ו- יב' בלבד.

להעמיק בנושאים שאינם בתכנית הלימודים

"ראינו שישנם בתי ספר בהם יש למורים ולתלמידים תחומי עניין שבוערים בעצמותיהם, מעבר לתוכנית הלימודים המחייבת, או שיש להם צורך קהילתי לעסוק בו", מסבירה דליה פניג, מנהלת אגף א' לפיתוח פדגוגי וסגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך את ההחלטה. "הגענו למסקנה שיש מקום לפתוח אפשרויות בהן התלמידים יטעמו מנושאים שלא עוסקים בהם בשגרה. לפתוח פתח ולאפשר להם להעמיק בנושאים שאינם בתכנית הלימודים". הנושאים בהם יעסקו התלמידים מגוונים. "יש בתי ספר בהם עוסקים בלימודי אמנות, אחרים רוצים ללמד את שפת הסימנים כי התלמידים עובדים עם כבדי שמע. ההבדלים מאוד גדולים בין בתי הספר ברחבי הארץ".

רבים טוענים כי בתי הספר הפכו לבתי חרושת לציוני הבגרות

'בית חרושת של ציונים' הוא כמובן הקצנה, כי יש הרבה מאוד בתי ספר שהשכילו לתת לתלמידים ערך מוסף ולא רק הכנה לבגרות, שידעו ליצור מרחבי חינוך משמעותיים. לכן, הטענה הזו לא לגמרי נכונה. כעת אנחנו מעלים אפשרות נוספת: פלטפורמות ללמידה משמעותית שהתכנית להשכלה כללית היא חלק ממנה. זו האנטיתזה לטענת "בתי חרושת לציונים". כשנותנים לבית הספר אפשרות לקלוע לצרכים של המורים ושל התלמידים, הסיכוי ללמידה משמעותית גדל יותר".

"התלמידים לומדים להבין שהמטרה אינה הציונים"

טל שיבר, מורה ללשון ולמחשבת ישראל בכיתות י' ומחנך כתה י"א בבית הספר מטרווסט ברעננה, החליט ללמד במסגרת שעות ההשכלה הכללית נושא מורכב במיוחד: "הבאתי לתלמידים את הספר 'ובחרת בחיים', העוסק בערך חיי אדם בתרבות ישראל. אנחנו דנים בסוגיות פילוסופיות המוצגות בספר ומגלים בכל שבוע מחדש כמה הן רלוונטיות למה שקורה במציאות. למשל, הידיעות בעיתונים על מה שקרה במפולת השלגים בנפאל".

התלמידים משתפים פעולה למרות שמדובר בנושאים שאינם קשורים לתכנית הלימודים?

"בהתחלה לקח להם זמן להבין איך זה עובד", מודה שיבר. "השאלה 'מה יהיה במבחן" עלתה כמובן. הם רגילים לקבל חומר ולשנן אותו לקראת המבחן המסכם ופתאום הלימוד מתנהל בצורה שונה: אנחנו מפתחים דיון בכיתה, אני מביא להם סרטים, מצגות, ידיעות מהעיתון. מקריא להם קטע בארמית ואז קטע מהעיתון".

היענות התלמידים הייתה גדולה. "הם נחשפים לעולם שונה, שפה שונה והם אוהבים את זה ומתלהבים. הם מביאים נושאים שראו בטלוויזיה וכשהנושאים שאנחנו עוסקים בהם רלוונטיים, הם צפים ועולים בבתי התלמידים בארוחות משפחתיות. הם מגלים שזה נוגע להם ושזו למידה שעושה משהו אחר. לומדים להבין שהמטרה שלה היא לא ציוני בגרות".

הנושאים בהם בחרו צוותי חינוך שונים להתמקד מגוונים מאוד:

חינוך פיננסי: המציע כלים לפיתוח מיומנויות אשר יסייעו בהתנהלות היומיומית ובפיתוח כישורי חיים.
פילוסופיה: פיתוח יכולות חשיבה ביקורתית, יצירתיות, ודיון בשאלות כגון מוסר וצדק, בעיית הרוע, שאלות של זהות עצמית, שאלת קיום האלוהים, הפרט ויחסיו עם המדינה.
בריאות: תכנית הכוללת מגוון תחומים כמו קרינה על היבטיה השונים, תזונה במבט אחר, תרומת דם ותרומת איברים, שינה ובריאות, תפקוד בריא של המוח וההשפעות על בריאותו, היבטים כלכליים ומשפטיים של בריאות הציבור ועוד.
אמנות: תכנית הכוללת היכרות עם תולדות האמנות, סמלים מוכרים, דימויים וטקסטים בעלי סממנים תרבותיים בארצות ובחברות השונות.
גאוגרפיה: אסונות טבע ותהליכים המעצבים את כדור הארץ כמו רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש, צונמי, סופות הרס ועוד.

למרות שמדובר בנושאים שאינם קשורים באופן רשמי לתכנית הלימודים המסורתית, לדברי פניג כל תלמיד חייב למלא 60 שעות השכלה כללית בהיקף שנתי בכיתה י', כדי לקבל זכאות לתעודת בגרות בהמשך. "זוהי מטלה לימודית שלא מקבלים עליה ציון. מנהלי בתי הספר והצוות החינוכי יכולים למלא את השעות האלה כראות עיניהם. ישנן תכניות מדף בהן ניתן להשתמש אך כל בית ספר יכול לפתח תכנית לימודים משל עצמו. השנה מדובר בפיילוט ועד כה אנחנו רואים עשייה נהדרת בבתי הספר".