לאחרונה משקיע משרד החינוך מאמצים רבים במטרה לעודד תלמידים לבחור במסלול הטכנולוגי-מקצועי, המאפשר לסיים את הלימודים גם עם תעודת בגרות וגם עם מקצוע. מדובר במסלול לימודים בכיתות י'-יב' שכיום נלמד בכ-860 בתי ספר ברחבי הארץ. במסלול החינוכי-טכנולוגי לומדים כ-140,000 תלמידים, שהם 38% מכלל התלמידים בקבוצת הגיל.
מגוון מגמות הלימוד בחינוך הטכנולוגי רב. 25 מגמות פועלות במסגרת כיום, ואלה מקיפות תחומי עניין כגון: הנדסת תוכנה, רובוטיקה ומכונות, אלקטרוניקה, מגוון מקצועות העיצוב, ביוטכנולוגיה, מקצועות הניהול העסקי, רכב, אפייה ובישול, חשמל, בנייה ואדריכלות, תקשורת ומדיה, עיצוב אופנה וטיפוח החן ועוד. במסלולים מסוימים, התלמידים הבוחרים יכולים לקבל דחיית שירות ולהמשיך לכיתה י"ג ולקבל תעודת טכנאי, או לכיתה י"ד הם כדי לקבל תעודת הנדסאי.
ישנה הרבה מאוד ביקורת בנוגע לחינוך הטכנולוגי. מכנים את המסלול "עוקף בגרות" שמעודד פערים חברתיים.
"אולי בשנות ה-80 זה היה נכון, אז שיעור הזכאים לבגרות בקרב החינוך הטכנולוגי המקצועי עמד על 25% בלבד לעומת 65% בחינוך העיוני", מסביר ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. "היום, הפער הזה נמחק. היום זו מערכת שאין בה פערים, שדווקא מייצרת שוויון הזדמנויות".
לטענתו, כיום המסלול הטכנולוגי והמסלול העיוני הגיעו לעמק השווה. "ילד שנכנס בכיתה ט' לחינוך הטכנולוגי, נכנס למעשה למסלול בגרות כמו בחינוך העיוני. אצלנו הוא יקבל גם תעודת מקצוע. הנדסאי בניין שסיים אצלנו יכול לחתום על תכניות בנייה, טכנאי שסיים מגמת חשמל יכול לחתום על תכניות חשמל. אלו מקצועות רציניים ומבוקשים".
הפערים החברתיים נמחקים
לדברי ד"ר רימון, מגמות הלימוד בחינוך הטכנולוגי מהוות קרש קפיצה אטרקטיבי למסלולי ההנדסה באקדמיה, לשוק העבודה ולצורכי התעשייה של מדינת ישראל. המגמות מתעדכנות מבחינת תכני הלימוד ומתחזקות גם בהתאם לצרכי התעשייה והאקדמיה.
מלבד תעודת בגרות ותעודה מקצועית, יש למסלול הטכנולוגי-מקצועי יתרונות מוכחים: לימודי מקצוע מאפשרים לתלמידים לעסוק במה שמעניין אותם ואהוב עליהם ובכך, להביאם למימוש עצמי. לימודי מקצוע פותחים מגוון אפשרויות בצבא ומאפשרים לבוגרים שירות משמעותי והתנסות בסביבה עתירת טכנולוגיה שהופכת את חווית הלמידה למוחשית, מעניינת ומגוונת. המסלול גם פותח אפשרויות ללימודי ההמשך והשתלבות בשוק העבודה. וכמובן, כל זאת לצד למידה עיונית.
לדברי ד"ר רימון, 97% מהתלמידים מייחסים חשיבות גבוהה לסיום הלימודים עם תעודת בגרות, ו-90% מהתלמידים רוצים לרכוש בתיכון ניסיון מקצועי שיעזור לרכוש מקצוע בעתיד. "אנחנו בעיצומו של קמפיין וחשוב לנו לספר את הסיפור של החינוך הטכנולוגי ולהדגיש שיש מגוון גדול של תלמידים, החל מתלמידים מחוננים עם 5 יחידות באנגלית, פיזיקה ומתמטיקה, דרך ילדים שהסיכוי שלהם נמוך יותר, ובכל זאת אנחנו מנסים להוביל אותם גם לתעודת לבגרות וגם למקצוע".
פיתוח ציוד לבעלי מוגבלויות
כשזה מגיע לעיסוק בטכנולוגיה ואלקטרוניקה, הנחשבים למקצועות טכניים וקרים, הציפייה לחינוך לערכים אינה גדולה. אולם בתי ספר שונים הצליחו להטמיע את החינוך לערכים ואת המחויבות לחברה גם בקרב תלמידים אלה. מספר פרויקטים שמתנהלים כיום ברחבי הארץ מעוררים גאווה אמיתית.
"בבית הספר עמל ליידי דיוויס ירושלים ישנו פרויקט מדהים, שבו תלמידי המגמה לאלקטרוניקה תומכים בבעלי מוגבלויות", מספר יעקב שיינבויים, מפקח מרכז של התכנית במשרד החינוך. באחד הפרויקטים התלמידים יצרו מערכת הפעלה ייחודית עבור חולה בניוון שרירי בשם טל אמזלג.
"אנחנו דוגלים בהוראה מונחית פרויקטים. במסגרת הזו עודדנו ודרבנו מורים לבצע פרויקטים כתחליף לבחינות בגרות. באלקטרוניקה - הצענו לבנות ולתכנן מכשירים שאמורים לעבוד וחוברת שמלווה את המכשיר. בשלב הבא, הבנו שניתן לרתום את הפרויקט לטובת החברה. יצרנו קשר עם עמותת מילב"ת, שמפתחת ציוד לאנשים עם מוגבלויות, אנשים נכים. כיום מתנהל פיילוט בארבעה בתי ספר, שיפתחו עבור מילב"ת ובהדרכת אנשי העמותה".
וישנם פרויקטים מרשימים נוספים: מגמת תקשוב, שנפתחה לפני ארבע שנים בשיתוף חברת סיסקו, המכשירה טכנאי מחשב ותומכים במערכות מחשב. "התעודה של סיסקו מאוד מבוקשת בשוק", מספר ד"ר רימון. "הבוגרים שלנו יכולים להגיע להסמכה בתוך ארבע שנים. המגמה הזו נפתחת בעוד ועוד בתי ספר, מדי שנה. השנה פתחנו מסלול לי"ג ו-י"ד שנותן תעודת הסמכה בינלאומית, וגם תעודת מקצוע".
"השנה, בפעם הראשונה, קיימנו תחרות לתלמידי הנדסת תוכנה וסייבר תחרות: קבוצות של ילדים נלחמו אחת נגד השנייה על תכנות אונליין. זו מגמה שמיועדת למחוננים. מכשירים אותם לעולם הסייבר, ואפשר לראות בעיניים שלהם אור והתלהבות מהפרויקט ומהלמידה. התכנית נבנתה ביחד עם חיל מודיעין , עם אגף הסייבר הצה"לי ועם יחידת 8200 היוקרתית. הלימודים הם ברמה כל כך גבוה, שיש תומכי הוראה מחברות סקיוריטי כמו צ'ק פוינט, שנמצאים בכיתות ועוזרים למורים ללמד, כי לא כל המורים שולטים בכל שפות המחשב".