"החבילה שלך ממתינה בדואר", "מגיע לך החזר מס מהמדינה" ו"הינך נדרש לאשר פרטי זיהוי בנק", הן רק מקבץ קטן מתוך אלפי הודעות פישינג (דיוג) שנשלחות מדי יום על ידי גורמים מפוקפקים שמטרתם להשתלט על המכשיר הסלולרי שלכם ולגנוב ממנו מידע פרטי. למרות הניסוחים השונים, המבנה של כולן הוא בדרך כלל זהה - משיכת תשומת לב על ידי טקסט מפתה, הצגת בעיה ואז מתן פתרון פשוט שכולל לחיצה על לינק עם בקשה למילוי או עדכון פרטים.
האקרים ופושעי סייבר תמיד פעלו במרחב הדיגיטלי, אולם נראה שבתקופה האחרונה מספר הניסיונות לחדור למכשירים של אזרחים ישראלים הולך וגדל. התוצאה היא שמלבד הסכנה התמידית של סחר בפרטים האישיים וגניבת כספים מחשבון הבנק שלנו, הפעם לפורצים יש גם מטרות לאומניות כמו הטלת אימה וניסיון לייצר תחושה של אנדרלמוסיה בקרב הציבור.
"כשעוברים מתקפת סייבר, התחושה היא של חוסר אונים - איך זה קרה לי ומה עושים עכשיו?" מתארת אוריה גרוס, מנהלת תחום מוצרים באגף אקטואריה וחיתום בביטוח ישיר. לגבי סוגי המתקפות והנזקים האפשריים היא מסבירה "בהחלט יש שבועות שבהם יש יותר תקיפות באופן משמעותי, כאשר המתקפה הכי נפוצה היא חטיפת חשבונות וואטסאפ ופייסבוק, והנזקים הנפוצים ביותר הם גניבת כספים ונזק למכשיר עצמו".
מהם איומי הסייבר שקיימים היום, ואילו כלים יכולים למנוע או לצמצם את הסיכוי לפריצה?
דרכו של ההאקר למכשירים ולחשבונות שלכם
בעידן הבית החכם וריבוי המכשירים המקוונים, לפושעי סייבר יש יותר דרכים לחדור לחשבונות שלכם, בין אם דרך הרשת הביתית, רשת ציבורית או באמצעות חיבור דאטה סלולרי. כדי להגיע לסיסמאות אישיות ומידע פיננסי רגיש, הפורצים צריכים שתכניסו אותם פנימה - ואת זה הם משיגים באמצעות תרגיל הונאה שגורם למשתמש לבצע פעולה יזומה או דרך זיהוי פריצה במערכת האבטחה.
הנה הדרכים הנפוצות ביותר לפרוץ למכשירים מקוונים:
- הונאת פישינג ישירה: האקרים מפעילים שרת ששולח הודעות וואטסאפ, דוא"ל ו-SMS (מסרונים) לרשימה של עשרות אלפי כתובות גנריות, ומצמיד אליהן טקסט מפתה עם לינק או קובץ עם קוד זדוני, כדי שתפתחו או תורידו אותן. החזרי מס, מענקים וכל מיני כספים שמגיעים לכם, הם נושאים פופולריים בהודעות מסוג זה. כשתלחצו על הלינק, קוד זדוני יופעל או שיוצג אתר שנראה לגיטימי לחלוטין ויבקש מכם להזין את פרטי חשבון הבנק או כרטיס האשראי שלכם.
- הונאת פישינג עקיפה: זוהי מתקפה שמתבצעת באופן עקיף ממכשיר של קורבן אחר שנפרץ. הפצת ההודעה הנגועה תהיה לאנשי הקשר במכשיר, כך שההודעה תגיע ממשהו שאתם מכירים. הנוסח בהודעות מסוג זה שונה, למשל "זקוק לעזרה קטנה" או לחלופין "האם התמונה הזו נראית לך מוכרת?" (לעתים בשפה קלוקלת) בצירוף קישור לפתיחת קובץ המכיל קוד זדוני.
- אפליקציות נגועות: פושעי סייבר שותלים תוכנות ריגול ביישומונים לא מאובטחים. מי שמוריד יישומונים אלו חושף עצמו לאפשרות מעקב וסכנה לפריצה מקוונת.
- אתרים נגועים: הרשת מלאה באתרים פיראטיים מפוקפקים כמו אתרי צפייה חינמיים ואתרי הימורים שמכילים קודים זדוניים. הפעלה של יישום מקוון באתר עלולה לשתול נוזקה או כלי מעקב במכשיר שלכם.
- ליקויי אבטחה במכשירים: הבית החכם הפך את החיים שלנו לנוחים יותר, אבל לא כל המכשירים האלו מאובטחים כהלכה. במקרה של ניסיון פריצה, מכשיר לא מאובטח עלול להיות שביל כניסה נוח עבור האקר שמעוניין לחדור לרשת הביתית או למכשיר שלכם.
מה הקשר בין מתקפת סייבר לביטוח דירה?
על פי מטה הסייבר הלאומי, הנזק השנתי כתוצאה ממתקפות סייבר מוערך בכ-12 מיליארד שקלים. המספר הזה לא מפתיע מאחר ובמשך שנים התרגלנו להתגונן מפני איומים פיזיים כמו פריצה לבית בעזרת מנעולים וסורגים, אבל מה אמור לעשות אדם פרטי נגד ניסיונות לפריצת סייבר? גם חברות הביטוח זיהו שיש פה בעיה שמורכבת מחוסר מודעות וחוסר יכולת להתמודד עם האיום, ולכן הן יצרו פתרון עדכני.
כיסוי לנזקי סייבר של ביטוח ישיר שניתן לרכישה במסגרת ביטוח דירה, הופך את ההתמודדות עם אירועי פריצה להרבה יותר פשוטה. מיידעים את חברת הביטוח ומקבלים המלצות והנחיות לעצירת המתקפה. אם נדרש, ייצור איתכם קשר מומחה סייבר שיתחבר למכשירכם מרחוק, יתקין תוכנת אבחון ויבצע את הפעולות הדרושות כדי לעצור את המתקפה ולהסיר את האיום מהמכשיר הנגוע או מהרשת.
במידה והמכשיר הדיגיטלי שנכלל בכיסוי ניזוק בעקבות מתקפת סייבר, ביטוח ישיר מאפשרת שירותי תיקון או החלפת המכשיר הדיגיטלי במקרה שהוא לא בר תיקון, ועד לגבול אחריות של 3,000 ₪ למקרה ביטוח. במקרה של אירוע פישינג שהוביל לנזק כספי, תהיו זכאים לפיצוי כספי של עד 1,000 ₪.
רוכשי כיסוי לנזקי סייבר יכולים להוריד אפליקציה ייעודית למניעת מתקפות סייבר, אשר תסייע להם להעריך מבעוד מועד את מידת החשיפה שלהם לסכנה אפשרית, וכן תציע דרכים להגברת ביטחונם ברשת האינטרנט. התוצאה היא שעם סייבראפ (האפליקציה הייעודית למניעת מתקפות סייבר) יש לכם תמיד מישהו שיכול לעצור התקפות סייבר במרחק קליק או שיחת טלפון.
אם אין לכם כיסוי שכזה, תצטרכו לחפש מומחה סייבר באופן פרטי, ולקוות שלא נגרם נזק משמעותי למכשיר שלכם ושלא נגנבו פרטים אישיים שעלולים להוביל למשיכת כספים מהחשבון. בכל מקרה, חשוב לעדכן את סניף הבנק שלכם, את חברת האשראי, ואם מדובר בנזק כספי גדול - גם את המשטרה.
איך עושים חיים קשים להאקרים?
- נזהרים מפישינג: לא לוחצים על קישורים מחשידים שיש בהם טקסט מפתה, ובעיקר נזהרים מהודעות שמשדרות דחיפוּת. כמו כן, במידה והשולח מוכר לכם אבל כותרת ההודעה נראית משונה – שלחו הודעה פרטית מקדימה למכר, כדי לוודא שאכן הוא זה ששלח את ההודעה.
- בוחרים סיסמאות קשות לפיצוח: למרות הנוחות שבבחירת הסיסמה 123456 - אל תעשו את זה! בנוסף, אל תשתמשו באותה הסיסמה עבור כל השירותים המקוונים שלכם.
- מורידים אפליקציות מחנויות רשמיות בלבד: הורידו יישומונים רק מהחנויות הרשמיות של גוגל, מיקרוסופט ואפל.
- מגבים את המכשיר: לכל סמארטפון ומחשב יש אפשרות גיבוי התוכן בענן. פשוט כנסו למסך ההגדרות במכשיר שלכם ואפשרו גיבוי למסמכים החשובים. כך גם במקרה של תקיפה, יהיה לכם גיבוי.
- רוכשים מוצרים מספקים מוכרים: חברות גדולות בדרך כלל מודעות יותר לאיומי הסייבר, ולכן הן מקפידות לשלב במוצרים שלהן נהלי אבטחה מחמירים.
- מתרגלים לחשוב סייבר: התקינו תוכנת אנטי-וירוס, עדכנו את האפליקציות והתוכנות במכשירים באופן תדיר, אל תתחברו לרשתות ציבוריות שאינכם מכירים והיו ערניים להודעות מחשידות.
בשורה התחתונה, הדרך הטובה ביותר לבלום מתקפות סייבר היא למנוע אותה מלכתחילה. על ידי התקנת תוכנות הגנה, שימוש נכון באפליקציות דיגיטליות וגילוי ערנות לגבי הודעות חשודות, תוכלו להימנע מאירועים לא נעימים שעלולים להוביל גם לנזק כספי. עשיתם הכול כמו שצריך ובכל זאת התרחשה פריצה? ביטוח דירה עם כיסוי לנזקי סייבר, יידע לספק לכם פתרון גם במקרה הזה, עם צוות וטכני ומומחה סייבר שיעזור לכם לחזור לשגרה כמה שיותר מהר.