בשנת 2019 נכנסו לתחנת המשטרה בעיר באר שבע חמישה גברים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם. הם ביקשו להגיש תלונה נגד עידן קוסובסקי, פסיכולוג ילדים מוכר, שפגע בהם מינית כשהיו ילדים. הצלקות הנפשיות העמוקות ליוו אותם כל חייהם, והתעוררו במיוחד כשהפכו להורים, אבל החוק היבש גרס בקצרה: התיישנות.
הגברים האלו, שחלקם לוו על ידי מסל"ן (מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בנגב), לא זכו לצדק שהגיע להם. אבל הם כן זכו לשנות חיים של אחרים: בעקבות התלונות החליטה המשטרה לפרסם את שמו של קוסובסקי, ותוך שבוע בלבד הוגשו נגדו שתי תלונות חדשות מצד ילדים מתחת לגיל 10 שבהם טיפל שלושה עשורים לאחר מכן. הוא הורשע, וזכה לתג מחיר מקל: 55 חודשי מאסר בלבד, שאינם משקפים את התלונות הקודמות.
שתי הצעות חוק מבקשות לבטל את ההתיישנות, ומעמידות את שר המשפטים יריב לוין בנקודת הכרעה היסטורית. הצעות החוק, שיזם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ומקודמות על ידי ח"כ אפרת רייטן (העבודה) וח"כ אליהו רביבו (הליכוד), דורשות לבטל את ההתיישנות בכלל עבירות המין שבוצעו בקטינים, ובעבירות מין המוגדרות חמורות שבוצעו בבגירים. במושב הכנסת האחרון עברו הצעות החוק בקריאה טרומית, וממתינות להצבעה במושב הקיץ של הכנסת.
שעון החול של הצדק מתהפך
חוק ההתיישנות קובע חלון זמנים מוגדר שבו ניתן להגיש כתב אישום פלילי או תביעה אזרחית בגין עבירה מסוימת. גורמים המתמחים באלימות מינית מתריעים כי חלון הזמנים המשפטי אינו תואם את הידע המקצועי, לפיו נשים וגברים שעברו פגיעה מינית בילדותם נוטים לחשוף את הפגיעה רק אחרי מעל לשני עשורים.
"כדי להבין את העיוות שחוק ההתיישנות יוצר, צריך להבין שכ-40% מהנשים והגברים שפונים למרכזי הסיוע מגיעים אחרי סיום תקופת ההתיישנות המשפטית. זה המון", אומרת אורית סוליציאנו, מנכ"לית האיגוד. "הם פונים אלינו כמבוגרים, כי הפגיעה ממשיכה להשפיע באופן עמוק על חייהם. אבל לפי מערכת המשפט, שעון החול התהפך. עברייני המין יכולים להמשיך בחייהם ללא חשש, ומהנפגעות והנפגעים נשדדת הזכות לצדק".
הבנת מנגנון החשיפה המאוחרת של פגיעה מינית הובילה מדינות רבות לביטול תקופת ההתיישנות בעבירות מין בשנים האחרונות. מדינות כמו קליפורניה, ניו-יורק, קנדה, אוסטרליה, שבדיה ביטלו את ההתיישנות והזמינו נפגעות ונפגעים לקבל את יומם בבית המשפט. התוצאה נראתה היטב במשפטים של כמה מהפוגעים הסדרתיים שעלו לכותרות בשנים האחרונות, בהם המפיק הארווי ויינשטיין, הקומקאי ביל קוסבי ומאמן נבחרת ההתעמלות של ארה"ב, לארי נאסר. אשר נגד כל אחד מהם הצטברו עדויות רבות על פגיעה מינית שנפרסו על פני עשורים.
בישראל, ההתיישנות על עבירות מין בקטינים נספרת רק מגיל 18, ורק מגיל 28 אם מדובר בבן משפחה. למה זה לא מספיק בשביל להגיש תלונה?
סוליציאנו: "הסיפור הוא הדינמיקה של הפגיעה המינית. חשבו על ילדה בת 8 שעוברת פגיעה מינית על ידי אביה. כמי שגדלה לסיטואציה כזאת, אין לה את ההבנה הבסיסית שאלו לא יחסים נורמטיביים. רוב הסיכויים הם שהיא לא יודעת לתת שם לפגיעה שנעשית בה. והפוגע, מצידו, משתמש במניפולציות כדי להבטיח את שתיקתה – בין אם באמצעות ניצול האמון שהיא נותנת בו, ובין אם באיומים".
"לאורך שנות התבגרותה היא תשמור את הפגיעה לעצמה בשל הקושי להתמודד עם המעשים, ופעמים רבות בשל החשש לקרוע את משפחתה – כשייתכן מאוד שבני המשפחה דווקא ידעו, אבל דרשו במפורש או במובלע להעלים עין. בהמשך החיים, כשהיא אישה בוגרת, ההגנה יכולה לקרוס. זה יכול לקרות בעקבות אירוע כמו הטרדה מינית בעבודה, או כשבתה מגיעה לגיל שבו התרחשה הפגיעה. באיזו זכות המדינה באה ומדביקה לה חותמת של 'פג תוקף'?"
"בפעם הראשונה המשפחה משתיקה אותך, ואז המדינה משתיקה אותך"
עוד דוגמה בולטת לעוול שמייצר חוק ההתיישנות הוא סיפורה של הילה צור (52), שנחשפה לראשונה בתחקיר "המקור" לפני כשנה. צור עברה התעללות מינית ממושכת על ידי אחיה, הטייס והרופא ד"ר עופר גל, מאז שהייתה בת 4 ועד גיל 19. לאחר עשרות שנים שבהם הושתקה על ידי משפחתה, היא התעמתה עם האח שפגע בה מול המצלמות. התוצאה המשפטית נשארה על כנה – על פי מדינת ישראל, הפגיעה המינית שעברה התיישנה.
"אני את השקט שלי קיבלתי אחרי העימות הזה", אומרת צור. "הפחד הכי גדול שלי היה לעמוד מולו. פעם ראשונה הרגשתי שהוא הבן אדם שצריך לפחוד. שיש לי את כל הכוחות לעמוד מולו. אבל אחרי השידור קיבלתי כל כך הרבה פניות של אנשים שנפגעו במשפחה, בדיוק כמוני. בין אם זה אח, סבא, גיס. חוק ההתיישנות חייב להתבטל מיידית. בפעם הראשונה המשפחה משתיקה אותך, ואז המדינה משתיקה אותך. במקום לתת לך את הכוח להתגבר, להתחזק ולעמוד מול כל הזוועות שעברת".
החודש פורסם חלקו השני של הפרוייקט של הבמאית ענת גורן, "גם אני הילה צור". מיה ואתי התעמתו עם האב שפגע בהן מינית, חגית וקרין עם האח שפגע, וכרמלה עם האח שפגע בבתה. יחד, הן חשפו את המחיר הכבד שגובה מהן ההתיישנות.
"החוקים במדינה מגינים עליו. ושוב, אין שום דבר שיגן עליי. רק בגלל שחיכיתי יותר מדי זמן", זעקה מיה, שאביה הודה בעבירות מין שביצע בה ובאחותה – אך התיק נסגר בשל התיישנות. בדיון בהצעת החוק של האיגוד לביטול ההתיישנות הקריאה כרמלה את דבריה של ד', בתה, שכתבה "אין זה הוגן לשאול אדם שעבר התעללות ופגיעה מינית מדוע דיבר בזמן כזה או אחר. הוא דיבר בדיוק בזמן בו הצליח להוציא את המילים מנפשו החוצה. תת האדם שפגע בי מנהל חיים ראוותניים ומוצלחים, נהנה מחייו והצלחותיו. אותי הוא השאיר לדמם מאחור, במקלט. ושם אשאר עד יומי האחרון".
החודש פורסם חלקו השני של הפרוייקט של הבמאית ענת גורן, "גם אני הילה צור", שבו נשים נוספות שעברו פגיעה מינית במשפחה מתעמתות עם הפוגע, וחושפות את המחיר הכבד שגובה מהן ההתיישנות.
"אני את השקט שלי קיבלתי אחרי העימות הזה", אומרת צור. "הפחד הכי גדול שלי היה לעמוד מולו. פעם ראשונה הרגשתי שהוא הבן אדם שצריך לפחוד. שיש לי את כל הכוחות לעמוד מולו. אבל אחרי השידור קיבלתי כל כך הרבה פניות של אנשים שנפגעו במשפחה, בדיוק כמוני. בין אם זה אח, סבא, גיס. חוק ההתיישנות חייב להתבטל מיידית. בפעם הראשונה המשפחה משתיקה אותך, ואז המדינה משתיקה אותך. במקום לתת לך את הכוח להתגבר, להתחזק ולעמוד מול כל הזוועות שעברת".
לבחון בהתאם לראיות, ולא לתקופת זמן שרירותית
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הוא ארגון הגג של תשעת מרכזי הסיוע הפרוסים ברחבי הארץ, המעניקים סיוע ושירותים לנפגעות, נפגעים ובני משפחתם, לצד הפעלת תוכניות חינוך לנוער ומניעת הטרדה מינית למקומות עבודה. האיגוד פועל ברמה המערכתית והמדינית המשלימה, לקידום זכויות נפגעות ונפגעים וטיפול אפקטיבי בתופעה.
עו"ד מיה אוברבאום, היועצת המשפטית של האיגוד, מסבירה כי המאבק בהתיישנות נולד מהצורך שעלה במרכזי הסיוע, והוביל במהלך השנים למספר תיקוני חוק שהרחיבו את תקופת ההתיישנות על עבירות מין, בעיקר בקטינים. עם זאת, נפגעות ונפגעים רבים נותרו ללא מענה משפטי.
"הצורך בהרחבת תקופת ההתיישנות ידוע כבר שנים, אבל עד היום הצלחנו לקדם את החקיקה רק בצורה של טלאי על טלאי", היא אומרת. "הגיע הזמן שנספק לנפגעות ולנפגעים את כל השמיכה שלה הם זקוקים".
לדבריה, החוק הקיים מציע נוסחה מורכבת מאוד לחישוב תקופת ההתיישנות, כשאפילו בפרקליטות עצמה מתקשים לעיתים לספק תשובה ברורה לגבי המועד שבו היא חלה. היא מצביעה גם על ההבחנה הבעייתית שמייצר החוק בין פוגעים. "המקרה של ד"ר קוסובסקי דומה למקרים רבים שאנו מכירות, שבהם הפוגע נהנה מיחסי קרבה ואמון עם ילדות וילדים, אבל הוא אינו בן משפחה ולכן ההתיישנות המורחבת אינה חלה. במקום להוסיף עוד ועוד סייגים והרחבות, הגיע הזמן לבחור בפיתרון ההגיוני והמתבקש: ביטול קטגורי של ההתיישנות על עבירות מין בקטינים, שיאפשר למדינה לבחון את התיקים בהתאם לראיות ולא לתקופת זמן שרירותית. למה מה שטוב בארה"ב ובאירופה לא טוב בישראל?"
מה הסיכוי שזה יקרה?
"הצעת החוק שלנו לביטול ההתיישנות בקטינים הוגשה כבר לפני מעל לשנה, וזכתה לתמיכה מקיר לקיר – עם 40 חברי כנסת בעד, ואפס נגד. עכשיו היא בעבודה מול משרד המשפטים, ואנו מחכות ומצפות שהמשרד יטה אוזן לזעקת הנפגעות והנפגעים ויסייע לנו לקדם את ההצעה".
קו סיוע לנשים >> *1202* קו סיוע לגברים >> *1203*
לסיוע בצאט היכנסו