כולם יסכימו שלהיות יהודי זה משהו מיוחד. לא סתם יש לנו עם ששרד למעלה מ- 2,000 שנה מבלי שתהיה לו מדינה. העם היהודי הוא עם בעל מורשת עצומה שהתפרסה על פני אלפי שנים, והיא ממשיכה וחיה ומתעצמת מדור לדור.
גם היום יש יהודים שרוצים לחזור למקורות היהדות גם אם הם לא דתיים, בעיקר כדי לחפש משמעות. גם אם הם לא הולכים כל יום לבית כנסת, אלא רק חוגגים את החגים או רק שומרים על השבת, או רק מציעים עזרה לשכנים ולחברים – כל אחד מוצא את דרכו לחפש את המשמעות המיוחדת שלו להיותו חלק מהעם היהודי, בין אם הוא חי בארץ ישראל, או בקצה השני של העולם. מנגד יש תנועה הפוכה – יהודים רבים נישאים ללא יהודים, ועלולים להתרחק מהזהות היהודית, וישנן תחזיות שטוענות שעוד כמה מאות שנים תיעלם כליל יהדות ארצות הברית.
אבל אנחנו עוד כאן, ויש סיבה שכוחנו עדיין גדל. הנה תזכורת קצרה למה זה בכלל אומר להיות יהודי, ואיך הגענו עד הלום:
למה אנחנו העם הנבחר?
הרעיון שהעם היהודי הוא העם שאלוהי היהודים בחר בו מעל העמים, ושליהודים יש מערכת יחסים מאוד מיוחדת עם האל הזה, נמצא ונוכח בכל המקורות היהודיים. האזכור להיותנו העם הנבחר מופיע בלא מעט פסוקים בתנ"ך, וההסבר גם הוא מופיע שם: אלוהים שחרר את העם היהודי מעבדות ובחר בו כי אלוהים אוהב אותנו, וכי הוא נתן לאברהם, יצחק ויעקב אבותינו הבטחה שאנחנו העם שהוא בוחר בו. רעיון הבחירה הוא רעיון מרכזי ומהותי ביהדות, הוא מלווה אותנו ביחסינו עם האל וביחסינו עם עמים אחרים, והוא דוחף אותנו להיות טובים יותר ומוסריים יותר.
מהו הקושי העיקרי של יהודי התפוצות?
יהודים סבלו מאנטישמיות לאורך הדורות, והשנאה הזאת לא התמתנה - היא רק השתנתה. בשנים האחרונות ערכה "הליגה נגד השמצה" סקרים מקיפים למדידת האנטישמיות באירופה ובארה"ב, ועל פי המדד מ-2014, כרבע מאוכלוסיית העולם היא אנטישמית. האנטישמיות החדשה של המאה ה-21 לובשת צורות שונות וקשות, וביוטייה בעיקר כלפי ישראל כמדינה, אבל גם כלפי יהודי התפוצות כפרטים.
בעוד שישראל סופגת חרם כלכלי שמובילה תנועת ה-BDS, או חרם אקדמי על מוסדות אקדמיים, סובלים יהודי התפוצות מביטויי שנאה נרחבים – האנטשמיות פושה ברשתות החברתיות, בקבוצות פייסבוק וגם ברחוב.
>> הם משלנו: 20 היהודים הגדולים בעולם
מהן הנקודות הכי חזקות שלנו?
העם היהודי הוא עם חם ואוהב. אין יהודי בעולם שלא יפתח את דלתו בפני יהודי אחר. כשקשה אנחנו נצמדים אחד לשני ונעזרים אחד בשני, בעיתות משבר אנחנו יודעים שיש על מי לסמוך. התכונות הייחודיות האלה שלנו הולכות איתנו לאורך אלפי השנים, והן באות לידי ביטוי בשלל כללי התנהגות בין אדם לבין הסביבה שלו, שהם הרבה מעבר להגינות בסיסית, אלא ממש מלאי מחשבה וכוונות לעשות טוב לאחרים. בין אם זה גמילות חסדים, מתן בסתר, ביקור חולים או המקור התלמודי "כל ישראל ערבים זה לזה" – הרעיון המרכזי הוא סולידריות וערבות הדדית, וזה מה שנותן לנו את הכוח שלנו גם אחרי כל כך הרבה שנים.
למה יהודים מתפללים?
התפילות ביהדות נועדו כדי להעשיר את החיים ולחפש נחמה ותשובה. כשאנחנו מתפללים, גם אם אנחנו לא בהכרח אנשים דתיים, אנחנו מתחברים לעבר ומתחברים לאחרים, אנחנו לומדים לפתח תחושה של קדושה, לומדים לחגוג את היותנו יהודים, ולומדים להתחבר למשהו גדול מאיתנו. התפילה מחייבת אותנו לרעיונות גדולים, כאלה שאבות אבותינו ואבות אבותיהם התחברו אליהם, והיא נותנת לנו השראה והעצמה. בשביל יהודים דתיים התפילה היא בעלת משמעות עמוקה מאוד, של קשר מחייב ומרגש עם אלוהים. אבל אין יהודי שלא ירגיש מחובר למשהו עמוק והיסטורי אחרי שהוא שומע תפילה או מתפלל בעצמו.
האם העם היהודי גדל עם השנים?
בשנים האחרונות נרשמת מגמה מדאיגה שבמסגרתה יהודים רבים בתפוצות עוברים תהליך של היטמעות: בוחרים בן זוג לא יהודי, יולדים ילדים לא יהודיים ומתרחקים לאט לאט מהזהות היהודית שאפיינה אותם.
מדובר בתופעה גלובלית, ואת המגמה הזו מובילות בעיקר ארה"ב, קנדה ורוסיה. המומחים שעוסקים בתחום מציירים תמונה לא אופטימית וטוענים שתוך כמה מאות שנים לא יישארו יהודים בתפוצות כלל. אך למרות התחזית האופטימית, העם היהודי מפתח מאות פרויקטים, גדולים וקטנים, מקומיים וגלובלים, על מנת לחזק את הזהות היהודית והקשר לישראל בקרב מליוני היהודים בעולם- החל מפרויקט תגלית שמביא לישראל אלפי סטודנטים יהודים בכל שנה ופרויקטים כמו מומנטום של ארגון JWRP ומשרד התפוצות שמקיימים משלחות של אמהות להכרות עם היהדות. בשנים האחרונות מדינת ישראל פועלת באופן מוגבר לחיזוק הפרויקטים הקיימים בראייה שכל היהודים הם משפחה אחת ועם אחד ולכן עלינו לדאוג אחד לשני.
מה יפה בנו גם ב-2016?
הקהילה היהודית חיה ובועטת גם בעולם הפוסט מודרני. למרות שהעולם הפך לכפר גלובלי, למרות הגבולות המטושטשים, למרות שהרבה יותר קל ללכת עם הזרם – היהודים בעולם לא מוותרים על הזהות שלהם. שומרים על המסורת, חוגגים את החגים, מעבירים הלאה לדור הבא. היהודים ממשיכים עם המנהג הייחודי של לדאוג אחד לשני, גם במדינת ישראל וגם בקהילות היהודיות ברחבי העולם, יוצרים לעצמם יתרון שמבוסס על הרעיון שאחריות קהילתית היא חוק ביהדות. היהודים ממשיכים לפתח את החברה שהם חיים בה, ולהתפתח ולשגשג, לתרום לקהילה ולתרום לחברה באופן כללי.
למה להיות יהודי בדור הבא?
אחד הרעיונות המרכזיים ביהדות הוא תיקון עולם – הרעיון שבידינו היכולת להפוך את העולם למקום יותר טוב. לאורך ההיסטוריה, דיברו ההוגים והחכמים היהודים על החתירה לשימור אורחות חיי האנושות, והיום הרעיון מתייחס לשיפור האנושות, להבאת שינוי, תוך התייחסות למרכיב של גאולה מסוימת. היהודים תמיד היו עם שחותר קדימה, חותר לשיפור, לקדמה, לצדק ושיוויון, חותר לעשות את הכדור הזה ליותר טוב. ואנחנו עדיין כאלה. היהודים מובילים קדימה בשלל תחומי החיים – בין אם אלה רופאים וחוקרים זוכי פרס נובל, או ענקי טכנולוגיה; שחקנים ובמאים, אנשי עסקים ויזמים, ועוד שלל אנשים ברוכי כשרונות ששייכים לעם היהודי. לכולנו יש יכולת להפוך את העולם למקום הרבה יותר טוב.
איך נשמור על הזהות היהודית?
ליהדות יש המוני גוונים. וכל אחד בוחר את הדרך שלו להיות יהודי. לישראלים קצת יותר קל, יש לנו מדינה שמגדירה את עצמה גם כיהודית, ולכם היהדות מופיעה בכל תחומי החיים – בין אם זה בבית ספר, או בעובדה שאף אחד לא נוסע ביום כיפור, או סתם בתחושה הנעימה והיפה של ערב שבת. יהודים בתפוצות צריכים להתאמץ קצת יותר כדי לשמור על הזהות בתוך מדינות לא יהודיות. זה אומר שעוצרים את החיים בחגים, למרות שמסביב כולם ממשיכים כרגיל, ששולחים את הילדים ללמוד עברית ומלמדים אותם על המקום שממנו הם באו ושאליו הם שייכים, ושמשתייכים לקהילה חמה ותומכת, של אנשים שמרגישים אותו דבר ומחויבים לאותם רעיונות.