על הקיר בכניסה למשרדו של סא"ל ב', מפקד טייסת "מובילי הלילה", תלויות 31 תמונות של חללי טייסת היסעור מאז הקמתה. במשרד עצמו ישנו ארון עם דלתות זכוכית ובו בקבוקי שמפניה עם הקדשה, תעודות ומכתבי הוקרה. כל אחד מהם ניתן בעבור מבצע חשאי, כשרובם אסורים בפרסום או שבמקסימום זכו לכותרת "על פי פרסומים זרים".

הדרך הטובה ביותר לספר את סיפורה של הטייסת הוא כנראה מה שקרה דקות בודדות אחרי שנפגשנו. בדיוק ברגע שבו סא"ל ב' אמר "אין פעילות מלחמתית בלי טייסת יסעור", נשמעה לפתע אזעקה ברחבי הטייסת, הטלפון צלצל וסא"ל ב' זינק לחדר המבצעים כשאנחנו אחריו.

בחדר המבצעים של הטייסת המידע כבר זורם, הטייסים מתעדכנים על אירוע עם נפגעים בשטחי יהודה ושומרון. "לא הספקתי לאכול צהריים", אמר לי בחיוך אחד מהם תוך כדי שעבר על נתוני מזג האוויר בזירת האירוע וקיבל מידע על מכשולים שיכולים לפגוע במסוק.

מסוקי היסעור בפעולה (צילום: חזי שמואלי)
דרמה כבר על הקרקע. היסעור|צילום: חזי שמואלי

"כרגע המסוק לא מזנק", מסביר סא"ל ב'. אבל הוא יכול לעשות זאת תוך דקות בודדות במקרה הצורך. "מחכים לפרטים נוספים על האירוע ואיזה סוג של פינוי דרוש", מסבירים במבצעים.

רק שאז האזעקה נשמעת שוב ובקשר מעדכנים על תאונה בכביש 60, אירוע רב נפגעים עם כ-11 פצועים לפחות. "תוציא אותם", אמר סא"ל ב' והסביר: "רק יסעור יכול לקחת את כמות הציוד לאירוע כזה ולפנות כמות כזו של נפגעים, כמות שאיתה אין מה לחכות".

משם רצים ל"ליין" של המסוקים, צוות קרקע חריג בגודלו כבר מכין את המסוק לטיסה, ממחסן צמוד מעמיסים על היסעור אלונקות, ציוד רפואי וכל מה שלוחמי יחידת 669 יצטרכו. אלו מזנקים מרכב שהביא אותם מהיחידה בזריזות לתוך היסעור. כמו בסרט אקשן כולם עמלים סביב המסוק. דקות בודדות והוא מזנק לאוויר.

מי שצפה באירוע כזה ראה דרמה של ממש, עשרות אנשים שפעלו במהירות. בחדשות זה הסתכם בדיווח יבש על תאונת דרכים עם נפגעים, אבל מי שנמצא שם יודע - אם לא אתה, אנשים ישלמו בחייהם.

עולם חשאי בן חמישה עשורים

בימים אלו מציינים בחיל האוויר 50 שנה להקמת מערך היסעור בצה"ל. המסוק הזה שהגיע בימי מלחמת ההתשה יצא מיד למבצעים חשאיים ומאז יצאו טייסיו לדורותיהם לשלל פעולות - חילוץ פצועים, מטיילים, עם יחידות מיוחדות למדינות שהשתיקה יפה להם והרשימה עוד ארוכה. "אין מלחמה, מבצע גדול, פעילות אסטרטגית שמערך היסעור לא שותף אליו, בין שיודעים עליו ושלא", מסביר המפקד.

"זה מסוק שהגיע לחיל האוויר של צבא היבשה, ומפה יצאו עשרות רבות של מבצעים מ-69 עד אחרי מלחמת יום כיפור". הוא מסביר שזו דוגמה לאיך שכבר אז ראו את היסעור. "כולם רצו ממנו נתח". וזה נכון גם היום. במבצע צוק איתן פונו על ידי הטייסת 44 חיילים בעשרה פינויים, כמעט פי 3 ממה שמפנה בדרך כלל מסוק "ינשוף", לשם השוואה.

סא
סא"ל ב' במהלך הראיון|צילום: חזי שמואלי

מפקד הטייסת סא"ל ב' מספר על שתי גיחות בהן השתתף. "בכל הארץ היה אובך מטורף כשכל הבסיסים במרכז הארץ נסגרו בגלל המצב, ורק בסיס עובדה היה פתוח. התאמנו באזור הדרום כשפתאום הגיעה ההודעה שכל הבסיסים סגורים ויש שתי מטיילות שנתקעו ואבד איתן הקשר. המשימה - לאתר אותן לפני שיפלו מצוק או יחטפו היפו-תרמיה".

הוא מספר על חושך מטורף ושלוחמי 669 לא היו בנמצא. אחרי שאספו את יחידת החילוץ ערבה, הם ביצעו סיבוב אחד מעל המקום וזיהו נצנוץ של מכשיר טלפון. "מדובר בטיסה שבגדול אתה רואה אולי מאה מטר קדימה, והגזמתי", משחזר המפקד. "אתה טס וכל שנייה עושה הכל כדי לא לאבד את הקרקע", ולאבד את הקרקע בתנאי חושך מוחלט משמע סיכוי גבוה להתרסק.

"זו הייתה טיסה כל כך קשה וככה נראה חילוץ מאי שם בהר גבוה, בחושך מצרים ואובך מטורף". החילוץ הצליח והמטיילים ניצלו. "זו דוגמה לא מכוננות אבל זאת המשימה שלך, ה-DNA שלך כטייס מסע"ר שקוראים לך בעת צרה, אתה מגיע ועושה כל מה שצריך".

המשימה הנוספת עליה סיפר, וממחישה את אופי העבודה של האנשים האלה, התרחשה אי שם במדינה שאסור לספר עליה כמעט שום דבר. "אמרו לי שצריך זוג מסוקים שיטיסו כוח לאנשהו". ניסיון לברר כמה ק"מ נמצא הלאנשהו ממדינה ישראל, זיכה אותי בתשובה "לא משנה".

סא"ל ב' ממשיך ומספר "יש פה את הבסיס להרים מבצע כזה. אתה מתארגן, בוחר את האנשים שלך ושם אותם במקומות הנכונים. יש אפילו נקודה, לאו דווקא בארץ, שבה אתה הולך לישון כי אתה יודע שאתה צריך את הכוח לחזרה. ויש את השלב הזה שאחרי, שאתה יודע שהיית שותף למשהו היסטורי שאולי יספרו עליו מתישהו".

מסוקי יסעור בפעולה (צילום: חזי שמואלי)
אם צריך אז גם לתדלק באוויר כשהכל מאובק. יסעור|צילום: חזי שמואלי

טבע האדם הופך את שמירת הסוד למשהו לא פשוט. אבל הם שותקים והם יודעים לעשות את זה עשרות שנים. אין פה עניין להשוויץ. "באותו היום אספתי את החבר'ה, כי לא כולם יודעים ואמרתי להם אתם יכולים שתהיה לכם גאווה בלב, את האף להשאיר בקרקע. בבית או עם חברים, כלום לא מספרים. אנשים מחפשים שייכות ומשמעות, לא בהכרח הכרה. אבל בסוף כדי שנמשיך לעשות צריך לשמור את זה בסוד".

כמה הגבול הזה דק ומבצע יכול להפוך לאסון בשניות אני למד ממבצע חשאי אחר, כאשר סא"ל ב' מציג מכתב הוקרה שהטייסת קיבלה מהרמטכ"ל דאז רפאל איתן ז"ל. שם המבצע אסור בפרסום, גם לא מדינת היעד ומה קרה שם.

מה שכן מותר לספר, זה שבאותו מבצע מנועו של אחד ממסוקי היסעור כבה, אחרי התנגשות עם ציפורים. בגלל המרחק המסוקים היו צריכים לבצע תדלוק אווירי ולעשות את זה עם מנוע אחד בלבד זה כמעט על גבול הבלתי אפשרי, בטח כשזה באזור מוכה טילי נ"מ, בטח כשהמסוק עמוס בלוחמי הכוח המיוחד.

אולם טיסה מורכבת מאוד של קברניט המסוק, בועז פלג וקברניט מטוס הקרנף, אסף אגמון, עשתה את הבלתי יאומן. האסון נמנע והכוח חזר הביתה, מבלי שאיש ידע שהם היו שם. "הוקרה על מבצע שבוצע בענווה", כתב להם רפול אחר כך.

האנשים מאחורי התהילה

במסגרת הביקור שלי בטייסת, אני מצטרף לכל הליך היציאה לגיחת אימון. בדיוק אותו ההליך שקורה לפני כל גיחה, גם למבצעים המסוכנים והחשאיים ביותר. זה מתחיל בחדר התדריכים, לשם מגיעים כל צוותי המסוקים. סגן מפקד הטייסת מוביל את התדריך ולא מעט מספרים בצרוף אותיות באנגלית נזרקים לאוויר.

"אתם טסים דרך נתיב xxx ומשם לנתיב xxx, תבדקו את הציר מויקטור x לא צופים הפתעות, מכשולים ידועים", מסביר הקצין, "פה אפשר לטוס נמוך במהירות 120 קשר. יש באזור הזה שת"פ, אבל לא תדעו מאיפה".

הטייסים בדרכם למסוק (צילום: חזי שמואלי)
סרן ע' וסא"ל א' בדרך למסוק|צילום: חזי שמואלי

התרגיל אליו יצאו מדמה אירוע בלבנון, כאשר בנקודה עליה הצביע מגלים מה המשימה. "צפי איסוף איסוף 18 לוחמים למסוק". אחד הטייסים שואל האם "מדובר בכוח מיומן?", כלומר כזה שיודע לעבוד עם מסוקים. מפקדו משיב לו "לא, המפקדים עשו שת"פ חיילי אבל תתייחסו אליהם ככוח לא מיומן".

אחרי התדריך שאלתי אותו על המשמעות של זה. והוא בחיוך ענה לי שלא פעם כוח מנחית אותך בנקודה מסוימת והם בכלל במקום אחר. כחי"רניק בעצמי הבנתי בדיוק על מה הוא מדבר. בתדריך סיפר "אתמול כיוונו אותנו למקום והיו בכלל ק"מ משם".

אחרי התדריך הכולל, יצא כל צוות מסוק לתדריך משלו. מול מחשב הם נסגרו על נתיבים, אספו מידע וניתחו את מה שהם הולכים לעשות. סרן ע' שטס עם סא"ל א' סגרו בניהם מאיפה יכנסו ומאיפה ייצאו, כל טייס ומכונאי מוטס עברו באופן אישי על מה שהם אמורים לעשות. רק אחרי שכל זה הסתיים, הם יצאו לכיוון המסוקים.

עבודה מסודרת זה בדם שלהם, וגם אחרי שחזרו כל הסיפור הזה חזר על עצמו. הם תחקרו כל נקודה בתרגיל, מה עשו טוב ומה צריך לשפר. לא הייתה שנייה אחת בתרגיל שלא תוחקרה על ידי אנשי הצוות כשהכל נכנס למחשב. היכולת הזו לנתח הכל, לתחקר וגם להציף ביקורת ותקלות, זה בעצם הסוד שלהם, זה מה שמאפשר לנהל את הגוף המורכב הזה ולבצע בהצלחה את המשימות.

תדריך לפני טיסת יסעור (צילום: חזי שמואלי)
התדריך לפני הטיסה|צילום: חזי שמואלי

סרן ע', רק בן 27, היה טייס ינשוף ומשם עבר למערך היסעור. בחיוך סיפר רגע לפני שהמריא לגיחת האימון ש"כיף להטיס יסעור" והוסיף "נושא ההטסה נחשב יותר מורכב בגלל הגיל של המסוק, פחות סלחן באוויר וצריך לדעת להטיס אותו טוב. מסוקי היסעור מטיסים כוחות שזה כותרת גדולה למיליון ואחד נושאים שעל חלק אפשר לדבר וחלק לא. אבל אנחנו על כל המנעד מהדברים המיוחדים שלא שומעים עליהם לתובלות רגילות ובאמצע עוד מיליון דברים, כולל חילוצי שגרה עם 669".

"בסופ"ש האחרון זינקתי לחלץ כמה חבר'ה שנתקעו בשדה מוקשים", הוא משתף. "יחד עם זה יש גם הרבה דברים שלא שומעים עליהם ובמלחמה מה שצריך כמובן. מה שמיוחד ביסעור זה היכולת לתדלק באוויר, מה שמגדיל את הטווח, ביחד עם גודל תא מטען שמאפשר לנו לקחת הרבה דברים במסוק, אנשים ורכבים".

תדלוק של מסוק באוויר נשמע על פי סרן ע' משהו פשוט, אבל גם פה מדובר בפעולה מורכבת. דמיינו לעצמכם את המסוק הענק הזה כשהוא מתקרב למטוס תובלה גדול, וממש מתחבר אליו דרך צינור דק דרכו הוא מקבל את הדלק. עכשיו דמיינו את זה בלילה חשוך ומהירות גבוה ותוסיפו לזה אזור מאוים בלב מדינה זרה ולא ממש אוהדת. "פשוט זה לא, אבל לומדים את הכל ויש ממי ללמוד", אומר על כך סרן ע'.

הוא הצ"ח בטייסת, כלומר יש לו תפקיד במטה חיל האוויר ופעם בשבוע מגיע לטייסת כדי לטוס. "אתה מגיע לתדריך כללי, סליחה, קודם כל אתה מגיע לקפה בטייסת ופוגש את כולם. נכנסים לתדריך כללי, עדכונים שוטפים על כל מה שקרה לאחרונה, מין בריף חדשות כזה שמחבר את כולם, ובגדול מתדרכים על מה שעושים באותו היום".

"מתדרכים מסודר ומזכירים לך את המגבלות, דגשים של מפקד הטייסת. משם עוד קפה ותדריך של המבנה והצוותים, מתכננים הכל מקצה לקצה, הולכים למבצעים לעוד עדכון". כשסרן ע' נולד, היסעור כבר היה בן 25 שנים. "זה כבוד גדול להגיע לטייסת ויש פה הרבה דברים שעומדים בשקט, תמונות מוזרות שאתה לא יודע איפה זה היה, וכשאתה מגיע לטייסת אתה מרגיש את זה", אמר. "אתה פוגש אנשים שטסו בכל מני מלחמות ולומד מהם הרבה. כל שבוע יש לנו התכנסות בטייסת שם עוברים על אירועים מפעם ולומדים".

תדריך לאחר טיסת יסעור (צילום: חזי שמואלי)
תדריך לאחר טיסת יסעור|צילום: חזי שמואלי

יסעור זו מכונה של אנשי צוות. מפעילים אותו שני טייסים וחייבים להזכיר את המכונאי מוטס ולרוב אפילו שניים, גם את אנשי צוות הקרקע של הטייסת, מכונאים או אנשי אלקטרוניקה שהם האנשים שבזכותם מסוק בן 50 עולה בכלל לאוויר. יש מי שמכנים אותם קוסמים. כי בניגוד לעולם הגדול, שם מדובר באנשי קבע עם וותק ארוך, בישראל מדובר לא פעם בצעירים בני 18, 19 שעובדים מבוקר עד לילה.

רס"ב ש', מכונאי מוטס, הוא אחד הוותיקים בטייסת, עוד משנת 1998, מסביר שהתרבות השתנתה לטובה, אבל העבודה על המסוק לא משתנה אף פעם. "זו הפלטפורמה הכי וותיקה בחיל האוויר והעבודה עליה מאוד מאתגרת וכיפית".

רס
רס"ב ש' מכונאי מוטס|צילום: חזי שמואלי

ומה כיף? "המשימות שאתה עושה והמקומות שאתה יכול למצוא את עצמך בהם. יש סיפוק אדיר כשאתה עושה למען המדינה. לפעמים המראות, כשמגיעים פצועים, לא פשוטים. אבל כשאתה מציל חיים של אדם זה הסיפוק הכי גדול שיש לך כמכונאי מוטס".

שם התפקיד, מכונאי מוטס, עושה להם מעט עוול. מדובר באיש צוות במסוק שהוא שותף לכל הגיחה וחלק מההטסה. "לעזור לטייס משנה בכל מה שצריך, להקריא נתונים ולזהות תקלות. אתה מפקד על תא המטען הגדול הזה וכל מה שקורה שם ובסוף אתה גם איש מקצוע טכני שיודע מה הוא עושה בכל שלב בגיחה. אני יכול להגיד שהיום לרוב המשימות יוצאים שני מכונאים מוטסים, ובלי זה אי אפשר לבצע את המשימה".

יודעים לקבל ביקורת

דו"ח שפורסם לאחרונה על מבקר המדינה מתח ביקורת על מערך המסוקים בחיל האוויר, מהשיתוף עם היבשה ועד לנושא התחזוקה. רבים תקפו את המבקר עצמו. אבל דווקא מפקד הטייסת סא"ל ב' בחר להביט לביקורת בעיניים ולהתמודד איתה.

"הדו"ח הזה נתן תמונה אמתית ונכונה. הנציג של המבקר ישב אצלי וראיין אותי. הם היו מביני עניין לחלוטין שעשו עבודה רוחבית בחיל האוויר. אני קורא את הדברים ואומר נכון מאוד".

אבל הוא מוסיף שחלק מהדברים היו נכונים ל-2017. "יש דברים שאפשר להתקדם בהם, כמו המחליף ליסעור. מאז שהכינו את הדו"ח נעשתה עבודה מאוד משמעותית. שעות על גבי שעות של עבודה בה בחנו מה צריך, מה יש בשוק וכל הפרמטרים. הכל מביאים למפקד חיל האוויר והרמטכ"ל יחד עם המלצות, במסגרת התקציב".

מסוקי היסעור אמורים לשרת בחיל האוויר עד שנת 2025. בימים אלה ישנה תחרות ענקים על זהות המחליף של היסעור, בין מסוק מתוצרת לוקהיד מרטין מול גרסה משופרת של מסוק הצ'ינוק.

בצה"ל מסרבים לחשוף לאיזה כיוון העסקה הולכת, אולם סא"ל ב' שהיה שותף לצוות שבחן את המתחרים התרשם שבחיל רואים בשני המסוקים ראויים וכאלו העומדים בדרישות. בניגוד לפרסומים כאילו יש נטייה ברורה, נראה ששתי האופציות קיימות.  "עוד אין החלטה איזה מסוק לרכוש, אבל חידדנו מה הצורך ומה נותן כל אחד מהם. שני המסוקים מביאים איתם יכולות שאין היום לחיל האוויר". ההחלטה תתקבל בסוף על ידי דרג מדיני פוליטי, וזה כבר מחוץ לידיים שלהם.

אני עוזב את טייסת 114, ובדיוק בשער הבסיס חלפו מעליי שישה מסוקי יסעור ענקיים בדרך לגיחת האימון. בראש אי אפשר שלא לחשוב על הדמויות שמרחפות גבוה יותר, כמו קרן טנדלר שהייתה המכונאית המוטסת הראשונה ביסעור, דניאל שיפנבאוור שהיה מפקד הטייסת וגם חגי קושט שפיקד עליה, דניאל גומז או סמי בן נעים. אלה הם חלק מהשמות שנמצאים על הקיר בכניסה לחדר המפקד, חלק משמות 31 חללי טייסת 114.

_OBJ